מהי הפרעת קשב וריכוז (ADD)
בעידן הנוכחי, אנחנו שומעים יותר ויותר מאנשים בכל הגילאים שהם חושבים שיש להם הפרעת קשב וריכוז. חלקם מייחסים בעיות מסוימות שיש להם בתחום הריכוז או הלמידה להפרעת קשב וריכוז ומאבחנים את עצמם בהפרעת קשב וריכוז. כתוצאה מכך נוצר הרושם שבשנים האחרונות יותר אנשים מאובחנים בהפרעות קשב וריכוז מאשר בעבר. המחקרים והנתונים במציאות מעידים ששיעור האנשים עם הפרעת קשב וריכוז לא משתנה, אלא שהמודעות גדלה והשיח בנושא גורם לרבים יותר לפנות לאבחון מקצועי.
הפרעת קשב וריכוז, מוכרת גם כ-ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder), היא הפרעה נוירו-התפתחותית שמתחילה לרוב בגיל הילדות המוקדמת ונמשכת בחלק גדול מהמקרים (כ-60%) גם בבגרות. ההפרעה יכולה לבוא לידי ביטוי ב-3 תחומים עיקריים:
-
אימפולסיביות
-
פעלתנות יתר (היפר אקטיביות)
-
קשיי קשב (מוסחות)
סוגי הפרעת קשב וריכוז
דומיננטית לתסמיני מוסחות
הפרעת קשב וריכוז עם דומיננטיות לתסמיני מוסחות נפוצה יותר בקרב בנות. מתאפיינת בעיקר במוסחות.
דומיננטית לתסמיני היפראקטיביות ואימפולסיביות
הפרעת קשב וריכוז עם דומיננטיות לתסמיני היפראקטיביות ואימפולסיביות נפוצה יותר בקרב בנים. מתאפיינת בעיקר בהיפראקטיביות ובאימפולסיביות.
משולבת
הפרעת קשב וריכוז משולבת היא השכיחה ביותר. מתאפיינת בהיפראקטיביות, אימפולסיביות ומוסחות.
שכיחות הפרעת קשב וריכוז
הפרעת קשב היא תופעה שכיחה. כ-5%– 10% מכלל אוכלוסיית הילדים והילדות בגיל בית הספר סובלים ממנה.
לפעמים מתקיימת לצד הפרעת הקשב והריכוז גם תחלואה נפשית נלווית משמעותית כמו לקויות למידה, הפרעות התנהגות, חרדה, הפרעת טיקים, התמכרויות ועוד. במקרים אלה הטיפול יתבצע לפי העדיפות והשיקולים הקליניים הרלוונטיים. לפעמים מטפלים בכל ההפרעות בו זמנית, ולפעמים מתחילים בטיפול בהפרעה המרכזית ובהתאם לתוצאות הטיפול מתקדמים לטיפול בהפרעות הנוספות. יש מקרים שבהם טיפול בהפרעה המרכזית ישפר גם את תסמיני ההפרעות האחרות.
מעניין לדעת
בעבר היה שימוש נרחב במושג ADD, Attention Deficit Disorder, כדי לציין הפרעה בה תסמיני המוסחות היו דומיננטיים. כיום כל ההפרעות מכונות ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder), ולצד זאת מצוין הסוג הספציפי של ההפרעה.
חומרת ההפרעה
נהוג לחלק את חומרת ההפרעה לפי רמת הפגיעה התפקודית:
- הפרעה קלה.
- הפרעה מתונה.
- הפרעה חמורה.
שימו לב
שימו לב
אבחון מוקדם ומתאים הוא חיוני. בהעדר אבחנה וטיפול מתאימים גובר הסיכון להתפתחות של התנהגות נמנעת ודימוי עצמי נמוך, שבהם קשה לטפל, וכן פערים לימודיים, קשיי התנהגות וקשיים חברתיים. זיהוי וטיפול מוקדמים יכולים לאפשר לילדיכם לממש את הפוטנציאל שלהם, להשיג יותר שליטה על חייהם, ולמנוע התפתחות דימוי עצמי ירוד.
גורמים להפרעת קשב
מחקרים עדכניים מצביעים על כך שההפרעה היא תוצאה של שילוב של גנטיקה וגורמים סביבתיים מולדים ונרכשים, והיא קשורה לשינוי בפעילות המוחית - עצבית של הסובלים ממנה.
גורמים תורשתיים
הפרעת קשב וריכוז היא תורשתית. הסיכוי של הורים ואחים של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז להיות מאובחנים גם כן, גבוה פי שתיים מאשר הסיכוי באוכלוסייה הכללית.
מחקרים שנעשו בקרב ילדים מאומצים מראים שכיחות יתר של ההפרעה בקרב ילדים שההורים הביולוגיים שלהם סובלים מהפרעה זו, ואומצו על ידי הורים שלא סובלים מההפרעה, בהשוואה לילדים שאומצו על ידי הורים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, שהוריהם הביולוגיים לא סובלים מההפרעה.
מחקרי תאומים הראו שכאשר תאום סובל מהפרעת קשב וריכוז יש סיכוי של 50% שגם התאום הזהה שלו יסבול מההפרעה, בעוד שבתאומים לא זהים ואחים שהם לא תאומים הסיכוי עומד על 9% בלבד.
פעילות מוחית - עצבית
הפרעת קשב וריכוז הפרעה קשורה לשינוי בפעילות מערכת העצבים. התיאוריה המדעית המקובלת כיום מצביעה על כך שאזורים מוחיים קדמיים, שאחראיים על עיכוב התנהגותי ועל כישורים ניהוליים, פועלים בעוצמה נמוכה יותר במוחות של אנשים שסובלים מההפרעה. מחקרים מצביעים על פעילות נמוכה יותר של מערכות שקשורות לשלושה סוגים של חומרים כימיים (מעבירים עצביים):
- דופמין.
- סרוטונין.
- נוירואפינפרין.
חיזוק לתיאוריות אלה אפשר למצוא בעובדה שתרופות מעוררות מקבוצת הסטימולנטים, כמו ריטלין ואמפטמינים, גורמות להפעלת יתר של שלושת המערכות הללו, והן יעילות מאוד בטיפול בהפרעה. תרופות אלה גורמות להפחתת אי השקט והפעלתנות אצל מי שסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ואילו אצל מי שלא סובלים מההפרעה הן דווקא גורמות לעוררות.
גורמים סביבתיים במהלך ההריון או אחריו
יש מספר גורמים שיכולים להעלות סיכון להתפתחות הפרעת קשב וריכוז במהלך ההריון וביניהם:
- צריכת אלכוהול, סמים או עישון כבד של האם.
- פגות או משקל לידה נמוך.
התסמינים של הפרעת קשב וריכוז
התסמינים מתחילים להופיע לרוב לפני גיל 12, והם כוללים:
-
קשיי קשב
- טווח קשב קצר.
- טעויות של חוסר שימת לב.
- קושי בהקשבה, גם כאשר מדברים אל האדם ישירות.
- קושי במעקב אחר הוראות.
- קושי בסיום מטלות.
- קשיי אירגון.
- הימנעות מפעילויות הדורשות מאמץ מחשבתי ממושך (כמו שיעורי בית, לדוגמא).
- נטייה לשיכחה של חפצים.
- מוסחות.
- נטייה לאבד חפצים.
-
היפראקטיביות ואימפולסיביות
- הנעה מוגזמת של איברי גוף, התנדנדות בכיסא.
- קימה במצבים בהם נדרש לשבת.
- ריצה וטיפוס במצבים שפעילות זו לא מתאימה.
- קושי להתמיד בפעילות שקטה.
- הימצאות בתנועה מתמדת.
- דברנות.
- מענה לשאלה בטרם סיימו לשאול אותה.
- קושי להמתין בתור.
- הצקה.
- התפרצות לדברים של אחרים.
איך מרגישים ילדים עם הפרעת קשב וריכוז
ילדים שסובלים מהפרעת קשב מתארים לעתים הרגשה של חוסר צדק, גם בתחום החברתי וגם בתחום הלימודי. הם חווים קשיים שגורמים לתסכול ולבעיות השתלבות בחברה והתקדמות בלימודים.
בתחום החברתי: הם הרבה פעמים מתאמצים יותר מכולם, אבל לא מצליחים "למצות את הפוטנציאל שלהם", מה שגורם לתסכול רב. הם מנסים להיות חברים טובים, אבל מעירים להם שהם לא מכבדים מרחב פרטי. הם "מגיבים מהבטן", באימפולסיביות, בלי לחשוב לפני שהם מדברים. לפעמים, הם לא מפרשים נכון מצבים חברתיים. הם מתכוונים לשחק עם האח או החבר, אבל יוצא להם משהו מתפרץ, תוקפני ואימפולסיבי ושוב מתייחסים אליהם כ"ילדים רעים".
בתחום הלימודים: הם מנסים לבצע משימה, אבל מתארים הרגשה שיש להם "בלגן בראש" ולא מצליחים לזכור מה היו ההוראות. הם מתכוונים להכין שיעורי בית אבל דעתם מוסחת והם עוסקים בדברים אחרים.
שימו לב
שימו לב
היפראקטיביות ואימפולסיביות הם תסמינים בולטים מבחינה התנהגותית, ולכן ילד או ילדה שיש להם תסמינים אלה, יאובחנו בגילאים מוקדמים יותר לעומת ילדים שמתמודדים בעיקר עם מוסחות. מוסחות היא תסמין בולט פחות, ולכן האבחון במקרים כאלו מתבצע הרבה פעמים בגילאים מבוגרים יותר.