אני רוצה

פגיעה מינית בילדות

ד"ר זהר סהר, מנהלת המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ופגיעות מיניות, השרות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות;  יפעת פולק כהן, M.S.W, מנהלת תחום בכיר, המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ופגיעות מיניות, השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות
18 יוני 2025

פגיעה מינית בילדות היא כל התנהגות בעלת אופי מיני שמבוצעת כלפי קטין או קטינה, ומהווה הפרה חמורה של גבולות הגוף והנפש. הפגיעות מתבצעות לרוב על ידי אדם מוכר או קרוב, ויכולות להתבטא במגע פיזי לא מותאם, חשיפה לתכנים מיניים, הטרדה מילולית ופגיעות ברשת.

סימני האזהרה לפגיעה מינית בקרב ילדים כוללים בין היתר:

  • סימנים פיזיים, כמו פציעות וחבלות מעוררות חשד.
  • תגובות התנהגותיות-רגשיות, כגון שינויים פתאומיים בהתנהגות.
  • נסיגה חברתית ולימודית
  • שינויים בדפוסי שינה או אכילה והתנהגות מינית לא תואמת גיל.

ההשפעות של הפגיעה עשויות להיות ארוכות טווח, ויכולות לכלול:

  • בעיות בוויסות הרגשי.
  • חרדה ודיכאון.
  • קשיים במערכות יחסים בבגרות.

טיפול ותמיכה

הטיפול המקצועי בפגיעות מיניות שהתרחשו בילדות כולל טיפול פרטני, משפחתי וקבוצתי וטיפולים ממוקדי טראומה. קיימים שירותי תמיכה וטיפול ממשלתיים וקווי חירום למתן עזרה.

חובת דיווח

חשוב לדעת שבישראל חלה חובת דיווח על חשד לפגיעה מינית בילדים, וחוק סיוע לקטינים מגן על זכויותיהם. במקרה שנפגעת חשוב לדעת שעל פי החוק אפשר להגיש תלונה גם זמן רב לאחר הפגיעה המינית. בנוסף, כאשר הפגיעה התרחשה מתחת לגיל 18, תקופת ההתיישנות, שנעה בין 10 ל-15 שנה (תלוי בסוג הפגיעה), מתחילה להיספר מהרגע שהנפגע או הנפגעת הגיעו לגיל 18.

חינוך למניעה

מניעת פגיעה מינית בילדים מתחילה בחינוך להתפתחות מינית בריאה והעלאת מודעות, הן של הילדים והן של הוריהם והמבוגרים בסביבתם. יש כמה פעולות שאפשר לנקוט למניעה, ביניהן: חינוך לגבולות בריאים, תקשורת פתוחה והקפדה על בטיחות ברשת.

והכי חשוב לזכור: האחריות לפגיעה היא תמיד על הפוגע, וההחלמה אפשרית בכל גיל.

פגיעות מיניות בילדות היא כל פעולה או התנהגות בעלת אופי מיני שמבוצעת כלפי קטין או קטינה. הן מהווות הפרה חמורה של גבולות הגוף והנפש, ומשאירות חותם משמעותי על חייהם של הנפגעות והנפגעים.

רוב הפגיעות המיניות בילדים מתבצעות על ידי אדם מוכר ואף קרוב, מה שהופך את ההתמודדות למורכבת במיוחד. במקרים רבים, ילדים שנפגעו חווים בלבול, פחד ובושה, ועלולים לשאת רגשות אלה איתם שנים רבות.

פגיעה מינית בילדות היא תופעה שקיימת בכל שכבות החברה, בכל סוגי המשפחות ובכל הגילים, והיא נפוצה יותר ממה שרבים מעריכים. חשוב לדעת - יש דרכי התמודדות, יש אפשרויות לקבלת עזרה ואפשר להתחיל תהליך החלמה בכל גיל.

בכתבה שלפניך נציג את סימני האזהרה לפגיעה מינית שכדאי להכיר, דרכי התמודדות ומסגרות התמיכה והטיפול שקיימות כיום במערכת הבריאות ומחוצה לה. אם נפגעת או שידוע לך על ילד או ילדה בסביבתך שחווה פגיעה כזאת, חשוב לפנות לקבלת תמיכה וסיוע.

חשוב להדגיש

חשוב להדגיש

האחריות היא תמיד על הפוגע, לעולם לא על הנפגעת או הנפגע. אם חווית פגיעה, את או אתה לא אשמים במה שקרה.

סוגי פגיעות מיניות בילדות

קיימים סוגים שונים של פגיעות מיניות בילדות, שיכולים להתבטא בכמה דרכים והתנהגויות. חשוב להכיר את הסוגים השונים כדי לזהות ולהגיב בהתאם:

  • פגיעה פיזית שכוללת מגע מיני לא מותאם: כל מגע בעל אופי מיני בגוף של ילד או ילדה, כמו נגיעה באיברים אינטימיים או התנהגות מינית אחרת שכוללת מגע פיזי.
  • חשיפה לתכנים מיניים לא תואמי גיל: הצגת חומרים פורנוגרפיים בפני ילדים, חשיפה מכוונת לפעילות מינית של אחרים, או שיתוף בתכנים מיניים שלא מותאמים לגיל הילד או הילדה.
  • הטרדה מילולית בעלת אופי מיני: אמירות, הערות או בדיחות בעלות אופי מיני שמופנות כלפי ילד או ילדה, שיחות על נושאים מיניים באופן לא מותאם לגיל או הצעות מיניות.
  • פגיעות מיניות ברשת: יצירת קשר עם ילדים למטרות מיניות דרך רשתות חברתיות או אפליקציות שונות, שידול הנפגע או הנפגעת לשליחת תמונות או סרטונים בעלי אופי מיני או לחלופין - שליחתם על ידי הפוגע, חשיפה לתכנים מיניים ברשת.
  • צילום או הפצה של תכנים מיניים: צילום ילדים במצבים אינטימיים או בעלי אופי מיני, שימוש בתמונות של ילדים בהקשרים מיניים, או הפצת תכנים מיניים שכוללים ילדים.
  • פגיעה מינית קבוצתית: מעשה מיני שנעשה בכפייה על ידי יותר מפוגע אחד ונוכחים במקום אדם נוסף או יותר, אשר מסייעים לו או צופים בו.
  • פגיעה מינית תוך שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ("סמי אונס"): לאחר נטילת סמי אונס הנפגע או הנפגעת עשויים לחוש ערפול הכרה, תחושת חולשה, שיתוק זמני ואף אובדן זיכרון. כאשר יש חשד לפגיעה באמצעות סמי אונס, חשוב לפנות מיד למרכז אקוטי בבית החולים הקרוב אליך, לצורך קבלת טיפול מותאם.

זיהוי סימני אזהרה

ילדים שונים עשויים להגיב באופן שונה לפגיעה, ולכן חשוב להכיר את הסימנים שכדאי לשים לב אליהם כדי לזהות את הפגיעה מוקדם ככל האפשר:

סימנים פיזיים:

  • פציעות באיברי המין או בישבן.
  • חבלות בגוף אשר מעוררות חשד.
  • זיהומים או מחלות שמועברות במגע מיני.
  • קשיים בהליכה או בישיבה.
  • התכווצות פתאומית בעת מגע עם הילד או הילדה.

סימנים התנהגותיים-רגשיים:

  • שינויים פתאומיים בהתנהגות, כמו: התקפי חרדה, הופעת פחדים, הסתגרות, התפרצויות זעם, בכי ללא סיבה נראית לעין.
  • שינויים בדפוסי שינה או אכילה.
  • הימנעות וחשש ממקומות ספציפיים או מפגשים עם אנשים מסוימים.
  • נסיגה התפתחותית (רגרסיה) וחזרה להתנהגויות מגיל צעיר יותר, למשל: הרטבה במיטה.
  • נסיגה חברתית ולימודית, יכולה להתבטא בירידה פתאומית בהישגים לימודיים או בצמצום מפגשים עם חברים.
  • התנהגות מינית לא תואמת גיל.
  • תלונות חוזרות על כאבים ללא ממצא רפואי.
  • סודיות יוצאת דופן או חשש לדבר על אדם מסוים, הסתגרות או התרחקות פתאומית ממשפחה או חברים.
  • דיכאון או עצבות מתמשכת.

חשוב לדעת: הופעת סימנים אלה לא מעידה בהכרח על פגיעה מינית, אך היא מחייבת בירור עם איש או אשת מקצוע שמומחים בתחום.

השפעות אפשריות של פגיעות בגיל הילדות

ההשפעות של פגיעה מינית בילדות משתנות מאדם לאדם. יש השפעות שעשויות להופיע מיד לאחר הפגיעה, בעוד אחרות עלולות להופיע בהמשך החיים. חשוב להדגיש, שלא כל מי שחווה פגיעה יפתח את כל הקשיים המתוארים מטה, ויש נפגעים ונפגעות שיצליחו להתמודד עם הפגיעות שחוו בילדות ולתפקד בחיים הבוגרים לצד הפגיעה.

  • קשיים בוויסות רגשי: התמודדות מורכבת עם רגשות עוצמתיים, קושי להרגע בכוחות עצמך, או תגובות רגשיות לא פרופורציונליות.
  • חרדה ודיכאון כרוניים: תחושות מתמשכות של דאגה, פחד, עצב או חוסר תקווה שעלולות להחמיר בתקופות מסוימות בחיים.
  • תפיסה עצמית שלילית: אמונות מושרשות של חוסר ערך עצמי, אשמה או בושה שמשפיעות על בחירות בחיים והתנהלות בגיל הבגרות, למשל במערכות יחסים, במקום העבודה ובאופן שהאדם מתייחס לעצמו.
  • פוסט-טראומה ופוסט טראומה מורכבת: הימנעות ממצבים שמזכירים את הפגיעה, מחשבות חודרניות, פלשבקים או סיוטים חוזרים גם שנים לאחר האירוע.

  • קשיי אמון ארוכי טווח: חשדנות מתמשכת וחוסר יכולת לבטוח באנשים אחרים ולבנות יחסי אמון.
  • קשיים ביחסים אינטימיים: חוויה של אי נוחות ברגעים אינטמיים ואתגרים שונים במערכות יחסים זוגיות.
  • דפוסים חוזרים במערכת יחסים: נטייה ליצור מערכות יחסים לא מיטיבות או לחזור על דפוסים פוגעניים.
  • קשיים בהורות: התמודדות עם אתגרים ייחודיים כאשר הנפגע או הנפגעת הופכים להורים בעצמם.

  • קשיים תעסוקתיים: אתגרים בשמירה על יציבות תעסוקתית או במימוש הפוטנציאל המקצועי.
  • קשיים בריאותיים כרוניים: סיכון מוגבר למגוון בעיות בריאות פיזיות ונפשיות.
  • השפעה על איכות החיים: פגיעה כוללת ביכולת ליהנות מהיבטים שונים של החיים.

למרות ההשפעות המשמעותיות, טיפול מקצועי ותמיכה מתאימה לילדים ולילדות שנפגעו וגם להוריהם, יכולים לסייע רבות בהתמודדות עם הפגיעה. החלמה אפשרית בכל גיל, ואף פעם לא מאוחר מדי לבקש עזרה. אם את או אתה מזהים בעצמכם או אצל אדם קרוב אליכם חלק מהסימנים האלה, מומלץ לפנות לעזרה מקצועית.

התמודדות וטיפול

פנייה לטיפול מקצועי היא צעד משמעותי בתהליך ההחלמה, וככל שהטיפול ניתן בשלב מוקדם ובסמוך לפגיעה, כך אפשר להפחית או למנוע השפעות ארוכות טווח. אם חווית פגיעה בילדות, חשוב לדעת קודם כל שאפשר לקבל עזרה בכל גיל, גם אם עברו שנים מאז הפגיעה. יש דרכים רבות להתמודד עם פגיעה קשה שארעה בילדות וחשוב לתת הכרה לתחושות שלך.

אפשריות טיפול נפוצות:

  • טיפול פסיכולוגי פרטני: מרחב בטוח לעיבוד החוויה הטראומטית ופיתוח מיומנויות התמודדות.
  • טיפול משפחתי: במטרה לסייע לכל המשפחה להתמודד עם השלכות הפגיעה בילד או בילדה.
  • טיפול קבוצתי: מאפשר מפגש עם אנשים אחרים בעלי חוויות דומות ומפחית את תחושת הבדידות.
  • טיפול בהבעה ויצירה: כדי לעבד חוויות שקשה לבטא במילים, אפשר לבחור בטיפול שעושה שימוש באמנות, מוזיקה, דרמה או תנועה.
  • טיפול ממוקד טראומה: שיטות טיפול ממוקדות טראומה כמו EMDR או CBT.

חשוב לדעת

חשוב לדעת

לאחר שילד או ילדה מדווחים על פגיעה או אם יש לך חשד שילדך נפגע, יש חשיבות רבה להתייעצות ראשונית ומיידית עם קווי הסיוע השונים.

שירותי תמיכה וסיוע

קווי חירום ומרכזי סיוע:

שירותי טיפול ממשלתיים:

  • מרכזי הגנה (בתי לין): מרכזי הגנה לילדים ונוער שחוו פגיעות שונות, לרבות פגיעות מיניות.
  • משרד הבריאות: תחנות לבריאות הנפש מציעות טיפול רגשי לילדים שנפגעו. בנוסף, קיים הסדר בין קופות החולים לבין מטפלים רגשיים פרטיים בקהילה, שמאפשר קבלת טיפול פרטני בהשתתפות עצמית.
  • משרד הרווחה והביטחון החברתי: מרכזים טיפוליים לילדים ובני נוער שנפגעו מינית הפרוסים ברחבי הארץ.

היבטים משפטיים וזכויות

  • הוראת החוק: פגיעה מינית בקטינים אסורה על פי חוק העונשין והיא כוללת כל מעשה שנעשה בילד או בילדה ללא הסכמתם החופשית והמלאה, או שנעשה בניצול פערי כוחות, גיל, סמכות או תלות. ילדים מתחת לגיל 16, שמוגדר בישראל כגיל ההסכמה, לא יכולים לתת הסכמה מלאה ומודעת לפעילות מינית.
  • חובת דיווח: בישראל חלה חובת דיווח על כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוב כי נעשתה עבירה בקטין. חובה זו חלה במיוחד על אנשי ונשות מקצוע, כמו מורים, יועצים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואנשי רפואה. הדיווח מועבר לעובד סוציאלי לחוק הנוער או למשטרה.
  • זכויות נפגעים קטינים: חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות מתייחס לזכויות שחלות על קטינים שנפגעו. אלו עיקרי הזכויות:
    • זכות לפרטיות והגנה על זהות הקטין.
    • זכות לליווי על ידי אדם מבוגר בהליכים שונים.
    • זכות לחקירה מותאמת על ידי חוקר ילדים מיוחד.
    • הזכות למידע על ההליך הפלילי ומצב התיק.
    • הזכות לקבל סיוע משפטי.
  • תקופת התיישנות: החוק בישראל מכיר בכך שחלק מהפגיעות המיניות בילדות עשויות להיחשף שנים רבות אחרי שהתרחשו. לכן, יש הסדר מיוחד שמאפשר להגיש תלונה גם זמן רב לאחר הפגיעה. כאשר הפגיעה התרחשה כשהנפגע או הנפגעת היו מתחת לגיל 18, תקופת ההתיישנות לא מתחילה מיד – אלא רק בגיל 18. מרגע זה, יש 10 עד 15 שנה (תלוי בסוג הפגיעה) להגשת תלונה ולהתחיל בהליך פלילי. במקרים חמורים במיוחד, כמו עבירות שדינן מאסר עולם, אין התיישנות בכלל – ואפשר להגיש תלונה בכל גיל.

דרכי מניעה והגנה על ילדים

מניעת פגיעה מינית בילדים מתחילה בחינוך להתפתחות מינית בריאה והעלאת מודעות, הן של המבוגרים והן של הילדים עצמם. כשילדים לומדים להכיר את גבולות גופם ומקבלים כלים לתקשורת פתוחה, הם מצוידים טוב יותר להגן על עצמם ולבקש עזרה במידת הצורך. אלו כמה המלצות שכדאי לכל הורה להכיר:

  • חינוך לגבולות בריאים

    • לימוד הילדים להכיר את גופם ולהבין שחלקים מסוימים הם פרטיים.
    • הבהרה שלילד או לילדה יש זכות להחליט מי נוגע בהם, היכן ואיך.
    • עידוד אמירת "לא" למגע לא נעים, גם למבוגרים.

  • תקשורת פתוחה

    • יצירת אווירה שבה הילדים מרגישים בנוח לשתף בכל נושא.
    • הקשבה לילדים ללא שיפוטיות.
    • הבהרה שחשוב לספר להורים הכל, ותמיד יקבלו אמון ותמיכה.

  • יצירת סביבה בטוחה

    • הכרת האנשים והילדים שנמצאים בסביבת ילדיך.
    • בדיקה של מסגרות החינוך והאם הן מקפידות על נהלי בטיחות.
    • לימוד הילדים לזהות מצבים מסוכנים ולהיעזר במבוגרים מהימנים.

  • בטיחות ברשת

    • הדרכה על שימוש בטוח באינטרנט וברשתות החברתיות.
    • היכרות עם האתרים, האפליקציות והמשחקים שהילד או הילדה נחשפים להם.
    • נוכחות והשגחה הורית, למשל: לשבת עם הילד או הילדה ולנסות להבין במה הם משחקים ועם מי הם נמצאים בקשר.
    • קביעת כללים ברורים לגבי יצירת קשר עם זרים ברשת.
    • שיחה פתוחה על הסכנות ברשת, מותאמת לגיל הילד או הילדה.

סטיגמות שחשוב לנפץ

חשוב להכיר בכך שרבים מהמתמודדים והמתמודדות עם פגיעה מינית בילדות חווים תחושות של בושה, אשמה ובדידות. תחושות אלו הן תגובה טבעית לחוויה טראומטית, והן מתעצמות לעתים בגלל סטיגמות חברתיות ומיתוסים שגויים.

כמה דוגמאות למיתוסים נפוצים והאמת שמאחוריהם:

האמת: ילדים לעיתים קרובות "קופאים" בזמן פגיעה מתוך פחד, בלבול או הלם. היעדר התנגדות לא מעיד על הסכמה, במיוחד כשמדובר בילדים. ילדים לא יכולים לתת הסכמה מדעת לפעילות מינית.

האמת: רוב הילדים לא מספרים על פגיעה מינית מיד לאחר שהתרחשה, וחלקם לא מספרים כלל. הסיבות לכך מגוונות: פחד, איומים מצד התוקף, אשמה, בושה, או חוסר הבנה של מה שקרה.

האמת: פגיעה מינית בילדים מתרחשת בכל שכבות האוכלוסייה, בכל המגזרים ובכל הרקעים הסוציו-אקונומיים. אין פרופיל מסוים של משפחה שבה עלולה להתרחש פגיעה.

האמת: מחקרים מראים שילדים לעיתים נדירות ממציאים פגיעה מינית. כשילד או ילדה משתפים בחוויה של פגיעה מינית, חשוב להקשיב להם ולהתייחס במלוא הרצינות לדברים. גם אם הסיפור שלהם לא קרה באמת, זה מעיד על מצוקה כלשהי, ולכן הכרחי להגיב ולפעול בהתאם. כאשר ילד או ילדה מתלוננים על פגיעה, הם מצפים שהוריהם יטפלו ויפעלו להגנתם. היעדר תגובה או התייחסות הורית, עלול להוביל למצב שבו הם לא ישתפו בעתיד.

האמת: הדחקה היא לא פתרון, ולפגיעה מינית בגיל הילדות עלולות להיות השפעות משמעותיות על כל תחומי החיים הבוגרים. טיפול והתמודדות יכולים לעזור בכל גיל.

פגיעה מינית בילדות היא חוויה קשה וכואבת, אך כדאי לזכור שהיא לא גזירת גורל ואפשר להחלים ממנה. יש דרכים להגיע לריפוי נפשי ולצמיחה, ואף פעם לא מאוחר מדי להתחיל בתהליך. אם עברת פגיעה מינית או מישהו שיקר לכם עבר פגיעה כזאת, חשוב לדעת שאינך לבד, אינך אשם במה שקרה ולעולם לא מאוחר להתחיל ולטפל בעצמך. יש אנשי מקצוע שיכולים לעזור ולתמוך בתהליך ההחלמה ובבניית חיים מלאים ומספקים.

עוד בנושא