דיכאון: מהם התסמינים ומתי לפנות לעזרה

דיכאון או הפרעות דיכאון הם שם כולל למגוון מצבים, שמאופיינים בתחושות מתמשכות של עצב, ריקנות או חוסר תקווה, בשילוב עם תסמינים גופניים, שפוגעים באופן משמעותי ביכולת לתפקד בחיי היום-יום. חומרת הדיכאון, משכו ואופן הופעתו משתנים מאדם לאדם.

כדי להבין מהו דיכאון ולטפל בו בהצלחה, חשוב גם לדעת שקיימים סוגים שונים של דיכאון ולהכיר את התסמינים השונים. הכתבה הבאה תוכל לעשות לך סדר בנושא וכמובן להבין מתי חשוב לפנות עזרה.

מתי מדובר בדיכאון

כולנו חווים תקופות של עצב או דכדוך - זה חלק טבעי מהחיים. כולנו מתמודדים עם שינויים בחיים, כאלה שדורשים הסתגלות, גיוס חוסן נפשי, ולעיתים קבלת עזרה ממקורות תמיכה כמו משפחה, חברים וקהילה. אם יש לך תחושות של עייפות, אפיסת כוחות או אי שקט וריקנות אי אפשר למלאה, וכתוצאה מכל אלה התפקוד היום-יומי שלך נפגע, ייתכן שמדובר בדיכאון.

אפשר לומר שדיכאון מאופיין בתחושות של עצב, אבל הוא הרבה מעבר לזה. האיכות והמהות של הרגש בדיכאון היא שונה מאשר בעצב, והעצימות שבה הוא נחווה היא גבוהה.

הדיכאון גורם לאדם לחוות את העולם ואת עצמו דרך משקפיים קודרים ופסימיים. פעמים רבות תחושה זו גם מלווה בקשיי ריכוז, הססנות בקבלת החלטות, הערכה עצמית ירודה ותחושות אשמה לא רציונליות ולא מוצדקות. לעיתים הסבל הנפשי רב עד כדי כך שתחושת הייאוש וחוסר התקווה לשינוי עלולים להביא למחשבות על מוות ואף לאובדנות.

גם הגוף מושפע מהדיכאון, וזה עלול להתבטא בעייפות, בשינויים בתיאבון ובמשקל, בהפרעות שינה ובכאבים שונים, כמו כאבי בטן, ראש או שרירים, פסיביות והאטה בפעילות. לעיתים הדיכאון אפילו יתבטא בסיכון מוגבר לחלות במחלות גופניות.

שכיחות הפרעות דיכאון

באוכלוסייה הכללית שכיחות הפרעות דיכאון עומדת על ממוצע של 8.3%, הן נפוצות יותר בקרב נשים ובתרבויות שונות קיימות שיטות אבחון שונות.

תסמיני דיכאון

אבחון דיכאון נעשה כאשר מופיעים לפחות 5 תסמינים מבין 9תסמינים אפשריים - כאשר לפחות אחד מהם יהיה מתוך שני התסמינים הראשונים ברשימה הבאה. תנאי נוסף לאבחון הוא שהתסמינים יופיעו במשך רוב היום לתקופה של לפחות שבועיים:

• מצב רוח ירוד רוב היום, כמעט כל יום. תחושות של עצבות, דאגה וריקנות.
• איבוד עניין או חוסר הנאה מתחביבים ופעילויות שבעבר אהבת.
• שינויים בתיאבון, שמתבטאים באכילה מרובה או פחותה מהרגיל, או לחלופין - ירידה או עלייה ניכרת במשקל, ללא ניסיון מכוון לכך.
• הפרעות שינה, כולל נדודי שינה או שינה.
• תזזתיות או חוסר יכולת להיות במנוחה, או לחלופין - האטה משמעותית בפעילות.
• עייפות וחוסר אנרגיה.
• תחושת חסר ערך או תחושה מוגברת של אשמה.
• קושי בחשיבה או ביכולת להתרכז, שכחה, קושי בקבלת החלטות, אפילו פשוטות ומינוריות.
• מחשבות על מוות, מחשבות אובדניות, או ניסיונות התאבדות.

אם גם אותך או את מישהו מקרוביך מלוות תחושות דומות לתסמינים שהוזכרו, למשך תקופה של למעלה משבועיים, משפיעים על התפקוד ומעוררים חשש שלא מדובר בדכדוך חולף, חשוב לפנות להתייעצות מקצועית. אין צורך לחכות עד שהמצב יחמיר ולהישאר עם זה לבד - פנייה מוקדמת לעזרה מגדילה את סיכויי ההחלמה. אפשר לפנות לרופא או לרופאת המשפחה או למערך בריאות הנפש בקופת החולים.

סוגי הפרעות דיכאון

דיכאון לא תמיד נראה אותו דבר. כאשר מדברים על דיכאון בדרך כלל מתייחסים להפרעה דיכאונית חמורה (דיכאון מז'ורי), שאותה למעשה תיארנו עד כה. דיכאון מז'ורי יכול להופיע כאפיזודה בודדת או כאפיזודות חוזרות (Major Depressive Disorder, Single and Recurrent Episodes) וגם להיות בעל מאפיינים מסוימים, כמו:

• דיכאון חרדתי: מאופיין יותר בחרדה ובאי שקט.
• דיכאון מנלכולי: מאופיין בעצבות, אובדן הנאה ועניין וכולל גם תסמינים גופניים.
• דיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים: מאופיין במחשבות שווא (דלוזיות), כמו לדוגמה: "אני אשם באסון התאומים", "אין לי ושט, אני לא יכול לאכול", "כל המשפחה שלי מתה" (למרות שכולם לידו) ועוד.
• דיכאון סב-לידתי: יכול להופיע בזמן ההריון או בשבועות ובחודשים שלאחר הלידה.
• דיכאון עונתי: מתרחש בזמן שינויי עונות, ידוע גם בשם "דיכאון חורף", ומתבטא בתיאבון רב, רצון לישון, האטה כללית והסתגרות.

בנוסף, תחת הפרק שעוסק בדיכאון במדריך האבחנות הפסיכיאטרי, ה-DSM-5, קיימות כמה הפרעות דיכאון נוספות, ביניהן:

• הפרעה דיכאונית מתמשכת (דיסתימיה): מדובר בהפרעה עם תסמיני דיכאון, בדרך כלל בעצימות נמוכה יותר ועם פחות פגיעה בתפקוד, שנמשכת תקופה של לפחות שנתיים.
• הפרעה מתפרצת בוויסות מצב הרוח: מאובחנת בגיל הילדות והנערות ומאופיינת במצבים של רגזנות, כעס, התפרצויות זעם תכופות ולא מותאמות לגיל ולסיטואציה.
• הפרעה דיספורית קדם-וסתית: מתאפיינת בתסמינים כמו עצבנות, מתח, מצב רוח ירוד, תנודות במצב הרוח, חרדה, עצבנות, ירידה בעניין, חוסר ריכוז, הפרעות שינה, עייפות ותסמינים גופניים. כל אלה יופיעו לפחות בשני מחזורים חודשיים, בין הביוץ לקבלת הווסת, ולאחר מכן ייעלמו לפרק זמן של 7 ימים - עד לביוץ הבא.
• הפרעה דיכאונית שנגרמת מחומרים או מתרופות: ההפרעה יכולה להופיע כחלק מתופעות הלוואי עקב שימוש תקין (במרשם רפואי) בחומרים או בתרופות, או לאחר שימוש לרעה בחומרים אלה, או במהלך גמילה.
• הפרעה דיכאונית עקב מצב רפואי אחר: יכולה להיגרם כתוצאה מהפרעה גופנית, למשל: תת-פעילות של בלוטת התריס. לכן, בעת האבחון, חשוב להקפיד גם על ביצוע בדיקות גופניות, על מנת לשלול בעיה גופנית אחרת.

אנשים שחווים אובדן משמעותי או חוויית חיים טראומטית, עשויים לעיתים קרובות לחוות באופן נורמטיבי תחושות של עצב, כעס, תסכול ועוד. כדאי לציין, שתחושות דומות יכולות להופיע גם על רקע אירועים שהם לכאורה טובים וחיוביים, כמו לידה (כמובן שלדיכאון אחרי לידה יש מאפיינים ספציפיים), מעבר דירה, קידום בעבודה, או אפילו זכייה בלוטו. כלומר, הנטל ועוצמת המשקל שהאירוע מהווה, גם אם מדובר בחוויה שנתפסת כחיובית, יכול להוביל להצפה רגשית משמעותית. כאשר ההצפה הרגשית הזאת מובילה למצוקה נפשית ולירידה בתפקוד בכמה תחומי חיים, ייתכן שמדובר בדיכאון, או ליתר דיוק - הפרעת דיכאון.

בתקופה של אבל בעקבות אובדן אדם קרוב, פעמים רבות נראים תסמינים שעצימותם ומשכם דומים לדיכאון, אבל הם סביב האובדן עצמו והשלכותיו. למשל: קושי להירדם בגלל מחשבות על האדם שהלך לעולמו, אשמה על כך שיכולתי לבלות יותר זמן עם האדם שאיננו ועוד. אם מצב זה נמשך זמן רב ועצימותו גבוהה, תיתכן אבחנה של "אבל מורכב". בכל מקרה, מומלץ להתייעץ ולקבל טיפול אם יש מצוקה משמעותית.

זוהי הזדמנות טובה להסביר שבהפרעות הפסיכיאטריות שכיח שלמטופל או המטופלת קשה לראות מעבר ל"ראיית מנהרה". כלומר, למתמודדים עם דיכאון יש קושי לראות עוד אפשרויות ודרכים טובות יותר, אותה אפשר לכנות כ"ראיית מניפה". חוסר התקווה והקושי להאמין שהמצב יכול להיות שונה ושאפשר לקבל עזרה ולהחלים, הם הקשיים העיקריים. מסיבות אלה יש חשיבות גדולה לתמיכה המשפחתית, החברתית והמקצועית, גם בהקשר של ההתמודדות עצמה וגם בהקשר של סיוע בתיאום קבלת טיפול. בנוסף, חשוב לדעת שאחוזי ההצלחה בטיפול בדיכאון הם מאוד גבוהים. אמנם עדיין יש התמודדות, אבל עם הטיפול המקצועי הנכון אפשר לחזור לנשום ולהרגיש טוב יותר.