אנורקסיה נרבוזה

הכתבה מנוסחת בלשון נקבה, מפני שרוב הסובלות מההפרעה הן נערות, אבל המידע בה נכון ומתאים לנערים, לצעירים, לגברים ונשים בכל הגילים.

אנורקסיה נרבוזה מתאפיינת בעיסוק מתמיד בנושאים הקשורים באוכל, צורה, גוף ומשקל ובדרכים מזיקות לירידה במשקל, שמאופיינות בתת-משקל ובהכחשת הרזון.

הקריטריונים למתן אבחנה

• צמצום האכילה באופן משמעותי לכ-500–600 קלוריות ליום בלבד. כתוצאה מכך, הנערה מגיעה לתת משקל משמעותי ביחס לגיל, למין, ולמצב הבריאותי-פיזי.
• פחד אינטנסיבי מעלייה במשקל או מלהיות שמנה, מה שמוביל להקצנת צמצום האכילה כדי למנוע עלייה במשקל - למרות המשקל הנמוך בפועל. במקרים רבים יש גם עיסוק אינטנסיבי בספורט, לשם ירידה במשקל.
• הכחשה נחרצת של הרזון הקיצוני (ההימצאות בתת-משקל).
• תפיסה מעוותת של המשקל ושל מראה הגוף, כלומר- למרות הרזון, המתמודדת חווה את עצמה כשמנה.

שכיחות ההפרעה

אנורקסיה נרבוזה שכיחה בקרב כ-0.5%–1% מהאוכלוסייה הכללית. היא תוקפת בעיקר נערות מתבגרות, שהן כ-90% מכלל הסובלות מההפרעה. רוב הנערות סובלות גם מתחלואה פסיכיאטרית נלווית, ובעיקר הפרעות חרדה, הפרעות במצב הרוח והפרעות כפייתיות.

ברוב המקרים ההפרעה מגיעה לשיאה, מבחינת ריבוי תסמינים ובעוצמה מרבית, בתחילת גיל ההתבגרות ועד סופו (בכ-85% מהמקרים פורצת המחלה בין הגילים 12–18).

אחוזי תמותה

אחוזי התמותה באנורקסיה נרבוזה הם הגבוהים מכל ההפרעות הפסיכיאטריות הקיימות: 6%–20% מהסובלות מההפרעה יסיימו את חייהן בעקבותיה. אחוז גבוה מאוד מקרב החולות באנורקסיה, מתנגדות לקבלת טיפול, מתכחשות למצבן וכתוצאה מכך לא מטופלות או מתקשות לשתף פעולה בטיפול, וכך למרבה הצער הן מסיימות את חייהן. חלקן כתוצאה מתת-תזונה, חלקן מסיבוכים עקב המצב הגופני הקשה וחלקן מהתאבדות. ההערכות הן שכ-20% מהתמותה באנורקסיה נרבוזה נובעות מהתאבדות, שיעור הגבוה פי 18 מאשר באוכלוסייה הכללית.