הפרעת אכילה ספציפית אחרת
הכתבה מנוסחת בלשון נקבה, מפני שרוב הסובלות מההפרעה הן נערות, אבל המידע בה נכון ומתאים לנערים, לצעירים, לגברים ונשים בכל הגילים.
קבוצת הפרעות זו היא שם כולל למספר התנהגויות אכילה בעייתיות, שיש להן את רוב הקריטריונים של מצב תת-קליני של אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, או הפרעת אכילה התקפית, כלומר - מדובר במצבים שבהם לא כל הקריטריונים קיימים או לא מופיעים בעוצמה הנדרשת לאבחנה מלאה.
- תסמונת אכילה לילית (Night Eating Syndrome): מתבטאת בצריכת מזון משמעותית ולא סבירה בערב לאחר ארוחת הערב, ובאכילה משמעותית באמצע הלילה וחזרה לישון. מאפיינים עיקריים נוספים: חוסר תיאבון בבוקר, בעיות בשינה, מצב רוח רע שמתגבר בערב ותחושת מצוקה רגשית קשה.
- הפרעת היטהרות (Purging Disorder): מתבטאת בהתנהגות חוזרת של הקאות יזומות ובשימוש במשלשלים, משתנים חוקנים, אבל ללא התקפי אכילה.
- אנורקסיה נרבוזה לא טיפוסית (Atypical Anorexia Nervosa): אבחנה זאת ניתנת כשמתקיימים כל הקריטריונים לאבחנה מלאה של אנורקסיה נרבוזה, פרט לתת משקל. מי שסובלת מההפרעה יורדת באופן דרסטי במשקל, אבל לרוב מתחילה את התהליך כשהיא במשקל יתר משמעותי ובדרך כלל גם עם היסטוריה של משקל יתר. לכן, למרות הירידה המשמעותית במשקל היא מגיעה למשקל תקין או נשארת במשקל יתר, אבל הירידה הדרסטית במשקל גורמת למצב גופני ונפשי קשה.
הקריטריונים למתן אבחנה של אנורקסיה לא טיפוסית
- צמצום אכילה.
- פעילות גופנית כפייתית.
- התקפי אכילה והקאות יזומות.
- פחד משמעותי ממשקל יתר.
- ירידה דרסטית במשקל בפרק זמן קצר.
- שמירה על משקל גבוה או תקין למרות הצמצום המשמעותי באכילה, ובגלל שבתחילת התהליך היה משקל יתר, לא נוצר מצב של תת-משקל כמו באנורקסיה.
- עיסוק מתמיד בניסיונות לירידה במשקל.
- תת-תזונה: בשל הירידה החדה במשקל, וצמצום האכילה הדרמטי, ולמרות המשקל התקין, מרבית המתמודדות נמצאות במצב של תת-תזונה. יש נטייה לחשוב שאם המצב "לא טיפוסי", הוא פחות קשה, אבל המציאות מראה אחרת.
חשוב לדעת
חשוב לדעת
מדובר בהפרעה חדשה שהמחקר עלייה הוא מועט וגם המודעות אלייה עדיין נמוכה. לכן, אנשי רפואה ובריאות הנפש מתקשים לאבחן אותה וכתוצאה מכך, רוב הסובלות ממנה מגיעות במצב גופני ונפשי קשה לאחר שסבלו 8–10 שנים מהמחלה בטרם אובחנו. באותן שנים שבהן לא אובחנה ההפרעה הנכונה ועד שמתחילים בטיפול המתאים, דפוסי האכילה מתקבעים ולכן סיכויי ההחלמה נמוכים יותר. לכן, מודעות ואבחון נכון ומוקדם ככל האפשר חשובים במיוחד.