מהי הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)
הפרעה טורדנית כפייתית (OCD – obsessive compulsive disorder) היא הפרעה מורכבת שמשפיעה על אנשים רבים בדרכים שונות ומגוונות: מדחף לסדר ועד לחששות בריאותיים, מבדיקות חוזרות ונשנות אחר ביצוע פעולות ועד למחשבות טורדניות שחוזרות על עצמן.
כדי להבין טוב יותר את התופעה, חשוב להכיר את המנגנון שבבסיסה, הביטויים השונים שלה והשפעתן על כל תחומי החיים.
התנהגות חזרתית: התמכרות של ממש
בעבר הפרעה טורדנית כפייתית הוגדרה כהפרעת חרדה, אך במהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, ה-DSM, שיצא לאור ב-2013, שונתה ההתייחסות אליה.
אחד המודלים שמוצעים כיום להבנת ההפרעה הוא מודל התמכרות התנהגותית (Behavioral Addiction Model). על פי מודל זה, ההתנהגות החזרתית נתפסת כהתמכרות של ממש, מכמה סיבות:
תסמינים אובססיביים
להפרעה טורדנית כפייתית יש כמה ביטויים נפוצים, למשל:
- בדיקות חוזרות כדי לוודא שפעולה כלשהי אכן בוצעה, למשל נעילת דלת או וידוא שאמרתי את המילה הנכונה במהלך שיחה, או שהיא בוצעה לפי חוקים מסוימים.
- דחף לסדר חפצים.
- שטיפות חוזרות של הידיים והגוף וניקיון של חפצים שונים.
- קושי בקבלת החלטות, שמלווה בשאלות שמטרתן לקבל מהסביבה אישור על ביצוע פעולות וחוקים נוקשים.
ביטויים נוספים ופחות מוכרים של ההפרעה הם:
- תלישת שערות (טריכוטילומניה).
- חיטוט כפייתי בעור (דרמטילומניה).
- כסיסת ציפורניים.
- אגרנות (של חפצים, בעלי חיים, מדיה, כגון תמונות בטלפון, דואר אלקטרוני ועוד).
- עיסוק כפייתי בנראות של הגוף.
המנגנון שמאחורי ההפרעה
מקובל להתייחס אל הפרעה טורדנית כפייתית לא בהפרעה בודדת, אלא אל קשת של הפרעות טורדניות כפייתיות, שהמאפיינים השכיחים שלהן הם התנהגות לא חסכונית וחשיבה לא גמישה, שמשבשות את חיי היומיום.
הפרעות אלה נובעות מבעיה בתקשורת הבין-עצבית במעגלים ספציפיים במוח. מעגלים אלה אחראיים, בין היתר, להערכת תוצאה של פעולה ולמתן משוב בנוגע אליה. במצב תקין שבו ניתן המשוב הנכון, מעגלים אלה מייצרים דחייה ועיכוב כלפי אותה הפעולה, וכך גורמים להפסקתה. אצל אדם עם ההפרעה פעילות זו אינה תקינה, וכך נוצר מצב שבו יש חזרה על פעולות באופן שאינו יעיל - מצב שנהוג לכנותו "טקס".
כדי להמחיש את התופעה, ננסה לתת דוגמה: דמיינו דלת מעלית שיש לה חיישן תנועה שאחראי לזהות תנועה וכך למנוע מהדלת להיסגר, או לחלופין - לזהות חוסר תנועה ולאשר את סגירתה. אם החיישן יתקלקל, הדלת לא תקבל אות ש"מאשר" את סגירת הדלת, ואז או שהיא תישאר פתוחה, או שהיא תפתח ותיסגר עד שיתקנו אותה – כלומר, אין סיום לאירוע. בדומה לכך, בנוכחות הפרעה טורדנית כפייתית האדם לא "יקבל" אישור שפעולה הסתיימה (הדלת ננעלה או הידיים נקיות), מה שגורם לו לחזור על הפעולה עד לקבלת האישור (טקס).
שכיחות ההפרעה
בעקבות השינוי בהתייחסות להפרעה, מהפרעה בודדת אל קשת של הפרעות, שכיחותה בכלל האוכלוסייה עלתה ומוערכת בכ-9.1% עם חלוקה מאוזנת יחסית בין גברים ונשים. מטופלים ומטופלות רבים מתלוננים שההפרעה הופיעה לראשונה בתחילת גיל ההתבגרות, אך חשוב לומר שלרוב התסמינים באים לידי ביטוי עוד קודם לכן, בגילים צעירים יותר, ורק כשההפרעה מתחילה לפגוע באופן ממשי בחיי היומיום, הם בדרך כלל פונים לטיפול.
מחקרים עדכניים מצביעים על גורמים ביולוגיים וגנטיים שאחראיים להופעת ההפרעה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי אפשר למנוע או להפחית את החמרתה בעזרת טיפול מתאים, בשלב מוקדם ככל האפשר של החיים.
השפעות והשלכות
בהעדר טיפול, ההפרעה יכולה לפגוע בכל תחומי החיים:
פגיעה בדפוסי החשיבה
הפרעות טורדניות כפייתיות מתבטאות לא רק בתחומים ספציפיים שהזכרנו, אלא גם בהפרעה בדפוסי החשיבה. הבולטים שבהם:
לסיכום, הפרעות טורדניות כפייתיות הן קשת רחבה של הפרעות השונות מאוד זו מזו, הן מבחינת הנראות שלהן בין אדם לאדם, הן מבחינת התוכן והן מבחינת ההתנהגות שמאפיינת כל ביטוי. למרות השוני, יש להן כמה מרכיבים משותפים, שכוללים קושי לשאת אי ודאות, קושי בקבלת החלטות, שימוש בשאלות אישור והימנעויות. אם את, אתה או מישהו מהקרובים לך מתמודדים עם מחשבות בלתי רצוניות, טורדניות וכפייתיות, אנו ממליצים לגשת להערכה ולאבחון מקצועי ובמקרה הצורך להתחיל טיפול מתאים.
ד"ר עודד בן ארוש, פסיכולוג רפואי, מייסד ומנהל של המרכז הישראלי לטיפול בהפרעות טורדניות-כפייתיות, חבר מומחה ומדריך באיט"ה