גורמי הסיכון להתפתחות הפרעת אישיות

הפרעת אישיות מתאפיינת במכלול של דפוסים (חשיבה, תפיסה, רגשות, התנהגות בין-אישית) נוקשים, שמתפתחים מתחילת הילדות ומתגבשים בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת. דפוסים אלה נוטים להישאר יחסית יציבים לאורך הזמן, ולכן מקשים על הסתגלות האדם לסביבה, על התפקוד האישי, החברתי והתעסוקתי וגורמים למצוקה ניכרת.

בניגוד למצבים רפואיים שהסיבות להם ידועות, המחקר בתחום הפרעת האישיות עדיין מתפתח. הגורמים המדויקים להתפתחות הפרעות אישיות עדיין לא נחקרו במלואם ועדיין אין אפשרות לזהות באופן מדויק את כל הגורמים להתפתחות הפרעות אלה, מה שמקשה על פיתוח שיטות מניעה וטיפול ממוקדות. לכן, אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש מתמקדים בזיהוי גורמי סיכון, כמו: טראומות ילדות, גורמים גנטיים או דפוסי התקשרות מוקדמים - ובפיתוח התערבויות שיכולות להפחית את השפעתם. גישה זו מאפשרת לספק מענה טיפולי, גם כשהתמונה המלאה של מקורות ההפרעה לא ידועה במלואה.

על גורמי סיכון והתממשותם

גורמי סיכון הם מונחים סטטיסטיים, שמתארים תכונות משותפות שנמצאו בקרב אנשים שכבר אובחנו. חשוב לזכור שלהבדיל מהסבר סיבתי, גורמי סיכון לא מסבירים בפני עצמם את מקור ההפרעה וגם לא מנבאים דווקא מה יהיה עתידו של אדם כלשהו, אלא רק מתארים את מידת הסבירות (סיכון) שהדבר יקרה - ללא וודאות. מבחינה זאת, ייתכן מצב שיש אנשים שאפשר למצוא במהלך חייהם גורמי סיכון, אבל מעולם לא תתגבש אצלם הפרעת אישיות. כך למשל, בקרב אנשים שפיתחו מחלת לב, קיימת שכיחות גבוהה במיוחד של מעשנים. לכן, עישון סיגריות מוכר בתור גורם סיכון למחלות לב - אבל הוא לא בהכרח הסיבה. ייתכן אדם מעשן שלא יפתח מחלת לב, ובמקביל ייתכן שאדם יפתח מחלת לב למרות שמעולם לא עישן.

בנוסף, אין לנו כיום מספיק מידע לגבי מידת ההשפעה ההדדית (אינטראקציה) בין גורמי הסיכון השונים ומשקלם היחסי של כל אחד מהם, למשל: מה תהיה השפעה עוצמתית יותר על אדם מסוים - האם גירושים חוזרים של ההורים, או אולי דווקא הגירה בתחילת גיל ההתבגרות? לחלופין – אולי בכלל מדובר בשילוב של שני גורמים אלה? מכיוון שההסבר עשוי להשתנות מאדם ולאדם, לרוב ההתייחסות היא לכל מקרה לגופו.

למרות חוסר הוודאות לגבי המשקל היחסי של כל גורם, פותחו מספר גישות תיאורטיות מרכזיות אותן ננסה להסביר.

• השפעות תורשתיות: ככלל, אנשים עם רקע משפחתי של בעיות נפשיות עלולים להיות בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות אישיות מסוימות. מחקרים גנטיים שנערכו בקרב צאצאים של אנשים שמתמודדים עם הפרעת אישיות, הראו נטייה לפתח קוויי אופי מסוימים, לדוגמה: פזיזות, נטייה לחיפוש ריגושים, קושי בוויסות רגשות עוצמתיים, חוסר אמון בסביבה, נטייה לתגובתיות גבוהה מול התרחשויות בסביבה ועוד. מאפייני אופי מולדים כאלה, בשילוב גורמים נוספים, עלולים להוות בסיס להתגבשות הפרעת אישיות בגיל מבוגר יותר.
• השפעות סביבתיות: סביבה משפחתית-חברתית שמאופיינת בחוסר יציבות, תמיכה רגשית לקויה או אווירה שרוויה בקונפליקטים, כמו מתחים, מתמשכים, ויכוחים ועימותים, תקשורת לקויה ותסכול, עלולה להגביר את הסבירות לפתח הפרעת אישיות. כך גם סגנון הורות שמאופיין בנוקשות, הזנחה או התעללות (פיזית, מינית ורגשית) מעלים את הסיכון. בנוסף, נורמות וציפיות חברתיות ולחצים חברתיים, עשויים גם הם למלא תפקיד בעיצוב תכונות אישיות ולתרום באופן פוטנציאלי להתפתחות הפרעת אישיות.
• השפעות פסיכולוגיות: חוויות ילדות מעצבות את מבנה האישיות של האדם. מבחינה זו, התעללות, הזנחה, או דפוסי התקשרות לא בריאים עם דמויות משמעותיות, כמו הורים וגורמי חינוך, יכולים לגרום לפגיעה משמעותית בהתפתחות הבריאה של האישיות. האופן שבו ילד או ילדה חווים יחסים עם הדמויות המשמעותיות בחייהם, עלול לעצב דפוסי התנהגות עתידיים - במיוחד חוויות טראומטיות בגיל צעיר, שעלולות לשבש בניית דרכי התמודדות יעילות. לנוכח חוויה של איום או פגיעה טראומטית, הילד או הילדה יפנו את משאביהם להתנהגויות שמכוונות להתגוננות, כגון: תוקפנות, הסתגרות, הימנעות, תלותיות ועוד, על חשבון תהליכי למידה, יצירתיות ופיתוח קשרים חברתיים.

הסביבה כגורם ממתן

בני אדם נולדים עם מטען ביולוגי נתון, וטבעי שהוא ישפיע על התפתחות או אי-התפתחות של הפרעות אישיות. עם זאת, חשוב להדגיש שזו לא הסיבה היחידה. החברה בכללותה ובמיוחד הסביבה הקרובה, כמו משפחה וחברים, הם אלה שעשויים לשפר את הסיכוי שמי שנולדו עם נטייה ביולוגית מסוימת לא יפתחו הפרעות אישיות, או להפך - שהם כן יפתחו אותן. במילים אחרות, הסביבה הקרובה עשויה להפוך לגורם ממתן של המטען הגנטי של האדם.

מגוון גישות והצורך בהתאמה אישית

טיפולים שונים מתמקדים בהיבטים שונים של הפרעות אישיות. יש טיפולים שמדגישים את משמעות הקושי בוויסות רגשי ובהבנת עולם הרגשות הפנימי, אחרים מדגישים את משמעות דפוסי חשיבה הנוקשים שמייצרים הטיות חשיבה אודות העצמי והסביבה, ואחרים מדגישים את המישור הבין-אישי שגורם לקשיים רבים בהפרעות אישיות. בכל מקרה, לאור העובדה שהתגבשות הפרעת אישיות היא תהליך רב-ממדי ומתמשך לאורך שנים, שמעורבים בו גורמים שונים, מתבקשת ההתייחסות הפרטנית לכל אדם ואדם, כולל לסיפור החיים הייחודי שלו או שלה ולנסיבות הספציפיות שבהן נבנו חייהם. הטיפול בהפרעות אישיות הוא רב-ממדי בהתאמה, וגם אם יש עדות ליעילות בטיפול על פי גישה מסוימת, לא יהיה נכון ליישם אותה על כל אדם שסובל מהפרעת אישיות.

לסיום, נרצה להדגיש שוב כי בכל הנוגע להפרעות אישיות, כל סיפור הוא ייחודי ומחייב התייחסות מותאמת אישית. למרות שקיימים גורמי סיכון משמעותיים - גנטיים וסביבתיים - אין משמעות הדבר שהתוצאה היא גזירת גורל בלתי נמנעת. המחקר והניסיון הקליני מראים כי גם במקרים מורכבים, יש תמיד אפשרויות לשינוי משמעותי. האתגר בטיפול בהפרעות אישיות הוא אמנם גדול, אך כשניגשים אליו בגישה מקצועית, כוללנית ומותאמת, נפתחות דרכים לצמיחה והתפתחות. בסופו של דבר, ההבנה שדפוסי התנהגות וחשיבה יכולים להשתנות גם אם התקבעו לאורך שנים, היא זו שמעניקה תקווה ואפשרות להתמודדות מיטיבה ולשיפור באיכות החיים.

אם יש חשד שאתם או אדם קרוב מתמודדים עם הפרעת אישיות, פנייה לגורם מקצועי בתחום בריאות הנפש היא צעד חשוב וראשון במסע לשיפור איכות החיים. מטפלים מנוסים בתחום יכולים להציע אבחון מדויק, תמיכה מותאמת וליווי מקצועי בתהליך ההתמודדות והשינוי.