התמודדות עם בן משפחה שיש לו הפרעת אישיות

חיי האדם שסובל מהפרעת אישיות כרוכים לעיתים קרובות במצוקות מתמשכות מבחינה רגשית, חברתית, תעסוקתית, ועוד. מצוקות אלה לא שמורות רק למתמודד או למתמודדת, כי לרובן יש גם השלכות על מערכות היחסים שלו ובעיקר עם המעגל הקרוב ביותר אליו. מטבע הדברים, משפחתו של האדם שמתמודד עם ההפרעה היא המעגל הקרוב והראשון בו הן באות לידי ביטוי.

החיים עם בן או בת משפחה הסובלים מהפרעת אישיות יכולה להיות משימה מאתגרת, וברגעים מסוימים היא גם עלולה להיות מתישה. משפחות רבות מתארות התמודדות ארוכת טווח עם תסכול, שנובע מהקושי לסייע לאדם האהוב, מהתקשורת הלקויה והלא יעילה, מהדריכות הרבה ומהדאגה לעתידו. בנוסף, חלק מהמשפחות גם חוות רגשות אשם על עצם הקשיים של בני משפחתם האהובים. יחד עם זאת, אפשר לומר שלמרות התנודות והמשברים שנלווים להתמודדות עם ההפרעה, ברוב המקרים המשפחה נשארת נאמנה לאורך התהליך.

אם יש לך בן או בת משפחה שמתמודדים עם הפרעת אישיות, אין לנו ספק שביכולתך להזדהות עם חלק מהדברים שנכתבו כאן. הדרך לצלוח את המסע המשותף היא אמנם מורכבת וארוכה, אבל בעזרת התנהלות נכונה ושיתוף פעולה אפשר לצלוח אותה. בכתבה הבאה נפרט את הקשיים והאתגרים השונים הניצבים בפניך ונציג דרכי התמודדות יעילות שיעזרו לך להגיע לאיזון ולחיי שגרה טובים.

קשיים ואתגרים משפחתיים

לפני הכל, חשוב להימנע מהכללות לגבי הפרעות אישיות, מכיוון שקיימים כמה סוגים של הפרעות - כל אחת מהן בעלת מאפיינים ייחודיים שגם מציבים אתגרים ספציפיים. מסיבה זו, גם דרכי ההתמודדות לא יכולות להיות אחידות, ובנוסף לכך כדאי לקחת בחשבון שלכל משפחה ומשפחה יש מאפיינים שייחודים לה.

מקובל להבחין בין 3 קבוצות של הפרעות אישיות, שכל אחת מהן מציבה בפני המשפחה אתגרים שונים:

• קבוצה ראשונה: מתאפיינת בסגנונות חשיבה והתנהגות שנתפסים כחריגים ואפילו מוזרים, או שלעיתים לא תואמת את העובדות והנסיבות. בין השאר יכולים להופיע גם נטייה לפרשנויות מרחיקות לכת אודות אירועים שונים, סימנים של חשדנות כלפי אנשים ועוד. לעיתים בני המשפחה עלולים למצוא את עצמם מודאגים ומתוסכלים מחוסר היכולת לשכנע ולהשפיע על העמדות וההחלטות של יקיריהם, גם אם יש לכך נימוקים הגיוניים.
• קבוצה שנייה: מתאפיינת בנטייה למצבי רוח משתנים, תנודתיים, עוצמתיים ולא מווסתים. לעיתים יופיעו תגובות פזיזות ותפקוד בין-אישי לא יציב. במקרים אלה, בני המשפחה עלולים למצוא את עצמם במערבולות רגשיות ובסערת רגשות, או לחלופין - לבחור להתרחק, מתוך תקווה לצמצם חיכוכים, מה שלא בהכרח מועיל לטווח ארוך.
• קבוצה שלישית: מתאפיינת בהתנהגות חרדתית, חסרת ביטחון ועם נטייה להימנעות ממצבים לא מוכרים, טעונים רגשית או כאלה שנתפסים כמאיימים. בני המשפחה עלולים למצוא את עצמם מתוסכלים מול תגובות אלה, בגלל שעל פניו אין להן בסיס של ממש, או לחלופין – הם נגררים לגוננות יתר. מאמצי המשפחה לנקוט פעולות מכוונות להרגעה ולהגברת תחושת הביטחון של יקיריהם עלולים, בעקיפין, לחזק את התפיסה החרדתית שמדובר במצבים בעלי סיכון ממשי ומשמעותי, בעוד שלמעשה אין זה כך. כתוצאה מכך, בטווח הארוך, יכולת ההתמודדות דווקא נחלשת. חשוב לציין, שבמצבים בהם האדם עם ההפרעה חווה התנהגות חרדתית, הוא בהחלט מרגיש כך - גם אם הרגשה זו לא בהכרח תואמת את הנסיבות.

אחים ואחיות כמקור תמיכה משמעותי

נקודה חשובה נוספת מתייחסת למקומם של האחים והאחיות. בעוד שלפעמים קשר משמעותי עם אח או אחות יכולים להיות מקור תמיכה חשוב, יש מקרים שבגלל הצורך להשקיע רבות בבן או בבת המשפחה שסובלים מהפרעת אישות, שאר אחים והאחיות עלולים לחוש שהם נשארים בצד ולא מקבלים יחס שווה מההורים. יש מקרים שבדיעבד, רק כעבור שנים ארוכות, האחים מדווחים שמעולם לא הוסבר להם באופן ברור מהי מהות הקשיים שהמשפחה התמודדה איתם.למרות זאת הם נדרשו להתגמש, להתחשב עד כדי ויתור על צרכיהם הטבעיים, למען האח או האחות הסובלים וגם למען ההורים שלא יכלו להיות מספיק פנויים עבורם.

מידע נוסף בכתבה על מרכזי ייעוץ למשפחות של מתמודדי נפש

לסיכום, התמודדות עם הפרעת אישיות משפיעה על כל המשפחה ולא רק על האדם עצמו. קיומן של סטיגמות חברתיות ותחושות אשמה עלולות להוביל למצבים של בידוד המשפחה, תסכול, בושה וקושי בקבלת תמיכה ועזרה. כדי להתמודד באופן יעיל, חשוב לגייס תמיכה מהחברים שבסביבתה ומהמשפחה המורחבת, לפגוש משפחות אחרות בנסיבות דומות, ולא לחשוש לבקש עזרה מקצועית. כדאי לזכור שההתמודדות היא תהליך ממושך, עם עליות ומורדות, תקופות יציבות ומשברים. לכן, חשוב לאמץ גישה מציאותית והכרה במורכבות המצב, מה שיאפשר לקדם את הטיפול והשיקום של בן המשפחה ולהגיע לתוצאות חיוביות לאורך זמן.