טיפול בהפרעת אישיות

הפסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי בשיחות) היא מרכיב חיוני ומרכזי בטיפול. קיימות כמה גישות יעילות לטיפול הפסיכותרפי, כולן מבוססת מחקרית, וכדי לבחור את הטיפול המתאים ביותר, יש חשיבות רבה להתאמה האישית בין המטופל או המטופלת לגישת הטיפול.
אלו הגישות העיקריות:

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT Cognitive Behavioral Therapy)

שיטת טיפול שמסייעת בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה של תפיסות, אמונות, עמדות והתנהגויות שגורמות סבל לאדם. הטיפול כולל מפגשים פרטניים ומתמקד בהווה. הוא נותן דגש על הדרך שבה האדם חושב על עצמו ועל סביבתו, מקדם פיתוח תפיסה עצמית חיובית יותר, ומקנה כלים להתמודדות רגשית עם אתגרים בחיי היומיום.

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT - Dialectical Behavior Therapy)

מסייע ברכישת מיומנויות לוויסות רגשות עוצמתיים, קבלה עצמית, ניהול מצבי משבר ושיפור תקשורת בין-אישית. הטיפול מתמקד בהווה ושם דגש על תרגול מיומנויות חדשות ועל יישומן בחיי היומיום, לצורך הפחתת התנהגויות מסוכנות או הרסניות. הטיפול כולל מפגשים פרטניים, קבוצת לימוד מיומנויות ובמידת הצורך גם ליווי ואימון טלפוני. במקרים מסוימים, הטיפול משלב גם הדרכת הורים במסגרת קבוצתית או פרטנית.

טיפול מבוסס מנטליזציה (MBT - Mentalization-based Treatment)

מסייע בפיתוח יכולתו של האדם לזהות ולהבין מצבים נפשיים של עצמו ושל הזולת דרך רגשות, מחשבות, אמונות, כוונות ורצונות. שיטת טיפול זו מתמקדת בהווה תוך דגש על פיתוח מודעות עצמית, שיפור בזיהוי תגובות רגשיות, הבנת הקשר בין מצבים נפשיים להתנהגויות ושיפור היכולת לוויסות רגשי. הטיפול כולל מפגשים פרטניים, טיפול קבוצתי והדרכת הורים.

טיפול פסיכודינמי (TPF - Transference Focused Psychotherapy)

מסייע בהבנת ההשפעה של חוויות העבר, והילדות בפרט, על ההתנהגות הנוכחית. הטיפול מתמקד בעולמו הפנימי של האדם ובאופן שבו הוא משפיע על תפיסת העולם החיצוני, תוך מתן דגש על הבנת תכנים לא מודעים ודפוסי יחסים מוקדמים, כמקור למצוקה בהווה. התקשורת בין המטפל למטופל והפירושים שעולים מתוך ההתנהלות בקשר הטיפולי, היא אחד המאפיינים החשובים בטיפול. טיפול זה כולל מפגשים פרטניים לבניית זהות עצמית יציבה יותר, שיפור יכולת לוויסות רגשי, הפחתת התנהגויות הרסניות ושיפור ביחסים בינאישיים.

טיפול ממוקד-סכמה (ST - Schema Therapy)

מסייע מיפוי ושינוי דפוסים הכוללים מחשבות, תפיסה, רגשות, זיכרונות ותחושות גופניות, שמקורם בעבר, למשל: חוויות ילדות, יחסים משפחתיים מוקדמים, טראומה ועוד. כל אלה עלולים להקשות על ההסתגלות של המטופל או המטופלת בהתמודדות עם המציאות בהווה. דפוסים אלה חוזרים על עצמם במהלך החיים, מסננים חוויות ויוצרים הטיות בתפיסה של מצבים שונים. הטיפול מתמקד בשורשי הדפוסים במטרה לשנות אמונות יסוד ולשחזר חוויות מוקדמות וטראומות, כדי לאפשר עיבוד ושינוי. הטיפול מתבצע באמצעות עבודה רגשית חווייתית, דמיון מודרך, תרגילי שינוי התנהגותי ועוד. הטיפול כולל מפגשים פרטניים שמתמקדים בשיפור דימוי עצמי, פיתוח יחסים בריאים, הפחתת התנהגויות פוגעניות.

טיפול קבוצתי

בשונה מהגישות האחרות שהצגנו, שמבוססות על מפגש פרטני, טיפול קבוצתי מבוסס על מסגרת שכוללת מספר אנשים, בדרך כלל 12–6 משתתפים. המשתתפים נפגשים עם מטפל או מטפלת, במטרה לעבוד ביחד על נושא משותף. מתכונת טיפולית קבוצתית היא לפעמים אתגר קשה עבור מטופלים ומטופלות, בגלל החשש מחשיפה אישית וקושי בתקשורת מול קבוצה. עם זאת, למתכונת זו יכולים להיות יתרונות רבים: המפגש הקבוצתי עם אנשים נוספים שמתמודדים עם קשיים דומים עשוי להפחית את תחושת הבדידות, להגביר את תחושת השייכות, לסייע בקבלת תמיכה, לאפשר הזדמנות ללמידה הדדית מהתנסויות, לתרגל באופן מעשי מיומנויות תקשורת ועוד. ההמלצה לטיפול קבוצתי מתגבשת על סמך בדיקה של מידת ההתאמה האישית של האדם, למשל: סוג וחומרת הקשיים, מידת היציבות במצב הנפשי, מידת החומרה של התנהגות פזיזה, מידת היכולת לתקשורת בין-אישית בקבוצה ועוד.

ייעוץ משפחתי וזוגי

בעבר היה נהוג לתלות במשפחה את האשמה בכל הנוגע לקשיים נפשיים בכלל, והפרעת אישיות בפרט. לסביבה המשפחתית יש אמנם השפעה מכרעת על התפתחות האדם, אבל המחקר והניסיון הקליני מראים שההסברים להיווצרות הפרעת אישיות הם רב-ממדיים ומורכבים הרבה יותר. שילוב של המשפחה והסביבה הקרובה בטיפול יכול לתרום באופן משמעותי להצלחת ההתערבות הטיפולית בדרכים הבאות:

• המפגש עם המשפחה מאפשר הבנה עמוקה ומקיפה של דפוסי היחסים, התקשורת וההתנהלות המשפחתית.
• המשפחה יכולה להוות גורם תומך מרכזי, המסייע בהתמודדות וביציבות הרגשית וההתנהגותית של האדם הסובל מהפרעת אישיות.
• חשוב שהמשפחה תקבל הדרכה מקצועית בעצמה אודות מהות הפרעת האישיות, מאפייניה והדרכים להתמודדות עימה.

מטרת הייעוץ המשפחתי היא לספק הבנה, תמיכה וכלים מעשיים למשפחה שמתמודדת עם בן או בת משפחה עם ההפרעה. המשפחה גם עשויה להזדקק לסיוע מקצועי ספציפי, כגון: שיפור מיומנויות תקשורת בינאישית, פיתוח דרכי להתמודדות עם משברים, חיזוק תמיכה הדדית ועוד.

חשוב לציין: משפחות רבות מוצאות את עצמן מתמודדות עם סטיגמה חברתית שעלולה לבודד אותן, לגרום להן קשיי תקשורת עם הסביבה הקרובה ובהמשך גם להסתגר, לחוש בושה ולהסתיר את מצוקתן. הליווי המקצועי, לרבות ייעוץ זוגי או משפחתי וקבוצות תמיכה ייעודיות להורים ובני משפחה, שמכיר בקושי של כל בני המשפחה ומאפשר צמיחה משותפת, הוא המפתח להצלחה.

דרכי טיפול נוספות

חשוב לציין שבנוסף לגישות שפורטו כאן, קיימות גישות נוספות שמיושמות בטיפול בהפרעות אישיות השונות, ביניהן טיפול בקבלה ומחויבות (ACT), פסיכותרפיה בין-אישית (IPT), טיפול ממוקד רגש (EFT), פסיכודרמה, טיפול באומנות (הבעה ויצירה), ביבליותרפיה, טיפול באמצעות בעלי חיים ועוד.

ההערכה הפסיכיאטרית היא מרכיב חיוני באבחון ובטיפול. חשוב לציין: תרופות לא מרפאות הפרעות אישיות, אבל הן יכולות להקל על העוצמה של תסמינים מסוימים, כגון: דיכאון, חרדה, קשיי שינה, פזיזות, תנודתיות במצב הרוח ועוד. עוד כמה נקודות שחשוב לדעת לגבי הטיפול הפסיכיאטרי:

• טיפול תרופתי הוא מרכיב משלים חשוב מאוד בתוכנית הטיפול. לעיתים, מענה תרופתי ממוקד יכול למתן את הסבל של האדם ובכך גם לשפר את יכולתו להפיק תועלת מהטיפול הפסיכולוגי.
• תרופות שניתנות בדרך כלל לאנשים עם אבחנות ספציפיות, כמו דיכאון, חרדה, מאניה-דיפרסיה (הפרעה דו-קוטבית), פסיכוזה ועוד, משמשות גם לטיפול בתסמינים מסוימים של הפרעות אישיות. למשל, תרופות נוגדות חרדה, תרופות נוגדות דיכאון, מייצבי מצב רוח, תרופות אנטי-פסיכוטיות ועוד. עובדה זו עלולה ליצור בלבול וגם דאגה אצל האדם או משפחתו, על כך שאולי הוא חלילה מקבל טיפול לא נכון או שנפלה טעות באבחנה. לכן, כדאי לבקש הסבר בנושא מהרופא או הרופאה המטפלים.
• מתן טיפול תרופתי הוא לא אירוע חד-פעמי. מעקב שוטף הוא הכרחי, כולל הערכה מחדש של ההתקדמות ומידת היעילות של סוג התרופות, מינון, משך לקיחה ועוד. כמו בכל מצב בריאותי אחר, תופעות לוואי לעיתים מעלות את הסיכון לעזיבת הטיפול, ולכן חשוב להקפיד על מעקב שוטף על מנת לשפר את ההתאמה האישית בטיפול.

טיפול מרפאתי

קיימות מגוון מסגרות לטיפול מרפאתי בהפרעת אישיות:

• מרפאות לבריאות הנפש של קופות החולים שבהן הטיפול בחינם או בתשלום רבעוני.
• תחנות לבריאות הנפש ומרפאות ציבוריות של משרד הבריאות.
• מטפלים עצמאים שעובדים בשיתוף פעולה עם קופות החולים, שמשתתפות במימון הטיפול.
• שירותי ייעוץ במוסדות אקדמאים.
• מכונים ומטפלים פרטיים (בתשלום מלא).

מידע נוסף על שירותי טיפול בבריאות הנפש

אשפוז פסיכיאטרי

מסגרת הטיפול העדיפה בהפרעות אישיות היא טיפול מרפאתי בקהילה. במתכונת זו האדם יכול לשמור על קשריו עם סביבתו הטבעית וגם לשמר, ככל יכולתו, את תחומי התפקוד המקובלים (חברה, תעסוקה ועוד). יחד עם זאת, יש נסיבות מיוחדות, שעבורן אשפוז פסיכיאטרי הוא האפשרות המתאימה ביותר לקבלת סיוע אינטנסיבי וכוללני.

נסיבות אלה כוללות:

• מצב נפשי חמור שבא לידי ביטוי במצוקה עוצמתית עם חשש לפגיעה פיזית - לרבות סכנת חיים.
• חוסר יכולת של האדם או סביבתו להתמודד עם המשבר במסגרת ביתית.
• היעדר אפשרות של טיפול אינטנסיבי בקהילה.

אשפוז פסיכיאטרי, או כל חלופת אשפוז אחרת, נועדו להעניק סביבה בטוחה לאדם הסובל מהפרעת אישיות ונתון במשבר חריף. לרוב, כאשר מדובר בהפרעות אישיות, ההמלצה היא להיעזר באשפוז קצר, ככל שהמצב מאפשר.

מידע נוסף על אשפוז פסיכיאטרי

טיפול יום פסיכיאטרי

מסגרות לטיפול יום הן חוליית ביניים בין הטיפול בקהילה לבין הטיפול באשפוז מלא, ומיועדות לתת מענה אינטנסיבי, במתכונת גמישה יחסית, ללא ניתוק מהסביבה הטבעית. אדם שיש לו הפרעת אישיות ונמצא במשבר, עשוי למצוא בטיפול יום מסגרת מתאימה לרכישת כלים שיעזרו לו בהתמודדות עם ההפרעה, למשל: התמודדות עם רגשות קשים, ניהול קשרים בין-אישיים, ניהול לחצים ועוד. כמו כן, טיפול יום עשוי למנוע החמרה נוספת במצב, ולהקטין את הצורך באשפוז מלא בעתיד.

השתתפות בקבוצות טיפוליות: מאפשרת למידה והתבוננות ישירה על דפוסי התנהגות בקשרים חברתיים, תוך קבלת משוב משאר חברי וחברות הקבוצה ומהמטפלים. עבור אנשים הסובלים מהפרעות אישיות, תחושת בדידות וניכור עשויה להיות קשה מנשוא. טיפול יום מאפשר התנסות חברתית עם מטופלים ומטופלות אחרים, שיכולים להוות מקור לתמיכה רגשית.

מידע נוסף על טיפול יום פסיכיאטרי