מצב פסיכוטי: אבחון, טיפול והתמודדות
הופעת תסמינים פסיכוטיים, במיוחד כאשר מדובר בהתקף פסיכוטי ראשון, עשויה להיות מבלבלת ומעוררת דאגה הן עבור האדם המתמודד והן עבור משפחתו והסובבים אותו. בכתבה הבאה נבחן אפשרויות העומדות בפני המתמודדים ובני משפחותיהם - משלב האבחון ועד לתוכניות הטיפול השונות. נפרט אודות הכלים המעשיים להתמודדות עם התסמינים ונציג את הגישות החדשניות המדגישות את מטרת ההחלמה ולחזור בהדרגה לתפקוד משמעותי. כל זאת מתוך תפיסה הרואה את האדם כשותף פעיל ומוביל בתהליך בהחלמה, ושמה דגש על חשיבות התמיכה המשפחתית והקהילתית כחלק ממסע זה.
אבחון
האבחון מורכב מהערכה מקיפה, הכוללת תשאול מפורט אודות ההיסטוריה הרפואית והפסיכיאטרית, הערכה של המצב הנפשי הנוכחי (סטטוס מנטלי) ומבדיקה גופנית. כיום בעולם אין עדיין בדיקות מעבדה והדמיה המבוססות מחקרית ומשמשות לאבחון של הפרעות פסיכוטיות. עם זאת, מאחר שחלק מהתסמינים יכולים להעיד על מצבים רפואיים אחרים, על מנת לשלול סיבה גופנית לאפיזודה הנוכחית, ייתכן שיבקשו מהמטופל או המטופלת לעבור בדיקות אבחון נוספות.
כדאי לזכור, שמכיוון שפסיכוזה היא בסופו של דבר רק תסמין ולא מחלה בפני עצמה, חשוב לברר האם יש גורם אחר היוצר אותה שדורש טיפול.
טיפול מוקדם יאפשר החלמה טובה יותר
טיפול מוקדם יאפשר החלמה טובה יותר
מחקרים בנושא מראים שמשך הזמן הממוצע שעובר בין התסמין הראשון עד לקבלת טיפול, הוא בממוצע בין 12 ל-18 חודשים. מדובר על פרק זמן שהוא יחסית ארוך, וככל הנראה נובע גם מחשש של האדם וסביבתו להכיר בתסמין כחלק מהתפתחות אפשרית של הפרעה נפשית פסיכוטית וגם חשש מתיוג. יחד עם זאת, חשוב לדעת שככל שמשך הזמן הזה הוא קצר יותר כך הפרוגנוזה טובה יותר, וההפך.
תוכניות ייעודיות להתערבות מוקדמת
בניסיון לקצר את הזמן שבין תחילת הופעתם של תסמינים פסיכוטיים למועד קבלת הטיפול, פותחו בעולם תוכניות ייעודיות להתערבויות מוקדמות עבור מטופלים ומטופלות שחוו התקף פסיכוטי ראשון.
במסגרת תוכניות אלה אפשר למצוא מגוון התערבויות טיפוליות מוקדמות, שמאופיינות במתן תרופות אנטי-פסיכוטיות במינונים נמוכים ככל האפשר, טיפול תומך ומכוון החלמה, כולל התייחסות לרצונות וליכולותיו של האדם, הצבת מטרות אישיות, שימוש בטכניקות קוגניטיביות התנהגותיות, הגברת המוטיבציה, מעורבות ותמיכה של המשפחה ושיקום בתחום התעסוקה וההשכלה. כלומר, לצד הטיפול התרופתי, הפסיכולוגי והסוציאלי, יש גם מענה טיפולי מותאם אישית. אין פתרון "קסם" המתאים לכולם – מה שמועיל לאחד, עלול להיות חסר תועלת לאחר – ולהפך.
הטיפול מחייב עבודה משותפת של צוות רב-מקצועי הכולל מומחים מתחומים שונים, ובהם: פסיכיאטריה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, ריפוי בעיסוק, אחיות, בריאות נפש קהילתית, טיפול בהבעה ויצירה ומקצועות בריאות נוספים. חלוקת התפקידים בין אנשי הצוות מובחנת ומתאפשרת בעזרת פגישות חד-שבועיות, תקשורת שוטפת ועבודה משותפת.
במקביל לטיפול בתסמינים, ניתן דגש על העצמתו של האדם ותמיכה במאמציו להחלים מהטלטלה שעבר, התגברות על סטיגמות חברתיות, שיקום תחושת הזהות וחזרה לרכישת תפקידים חברתיים מוערכים. כמו גם, חיזוק וגיוס של מעגלי התמיכה הטבעיים של האדם: משפחה, חברים וקהילה, וכן באמצעות אנשים שחוו חוויות דומות, כך שייקחו חלק פעיל בתהליך ההחלמה.
תוכנית נויגייט
אחת מההתערבויות הטיפוליות שנבדקה בצורה היסודית והמעמיקה ביותר, היא תוכנית נויגייט (NAVIGATE). תוכנית קהילתית זו מיועדת לאנשים צעירים (גיל 18–40) שחוו אפיזודה פסיכוטית לראשונה בחייהם, ומציעה מענה נפשי כולל בשלבים המוקדמים של השפעת התסמינים על תפקוד האדם. התוכנית משלבת בין טיפול תרופתי ממוקד וטיפול פסיכו-סוציאלי אישי ומשפחתי.
מטרותיה המרכזיות של התוכנית היא לתת למטופלים ולמטופלות ולבני משפחתם תמיכה מהירה ורב מקצועית במגוון היבטים (תפקודיים, רגשיים והתמודדות עם התסמינים), לסייע בשילוב מחדש של האדם בסביבתו הטבעית, על פי רצונותיו, למשל בתחום הלימודי או התעסוקתי, תוך הקניית מיומנויות להתמודדות מיטבית עם הסימפטומים הקיימים, לשפר את תפקודי החיים וקידום תהליך ההחלמה.
הטיפול במסגרת התוכנית ניתן בקהילה, מתוך ניסיון לספק מענה מותאם בסביבה הטבעית של המטופל או המטופלת ובהקדם האפשרי לאחר התפרצות הפסיכוזה.
התוכנית מיושמת בישראל משנת 2015, ופעילה כיום ב-8 מרכזים ברחבי הארץ: המרפאה הממשלתית לבריאות הנפש בקריית יובל, מרפאת חוץ במרכז הממשלתי לבריאות הנפש מזור, מרפאת המרכז הממשלתי לבריאות הנפש לב השרון, תוכנית "אנוש" בבת ים, המרכז הרפואי בני ציון בחיפה, המרכז לבריאות הנפש גהה בפתח תקווה, המרכז לבריאות הנפש "שלוותה" בהוד השרון ובימים אלה נפתחת מרפאה במרכז לבריאות הנפש "מרחבים" באר יעקב.
התמודדות עם מצב פסיכוטי
התמודדות עם התקף פסיכוטי מציבה אתגרים משמעותיים הן לאדם החווה אותו והן לסביבתו הקרובה. המשימה המרכזית היא להיות ערניים ולזהות מוקדם ככל האפשר את הסימנים ולתמוך בבן המשפחה או האדם הקרוב שמתמודד עם מהלך אקוטי שנחווה על ידו כמפחיד ומאיים. בנוסף לכך, בגלל האפיזודה הפסיכוטית היכולת של האדם להסביר מה עובר עליו לסביבתו היא מוגבלת והתנהגותו לא תואמת את המצב הנפשי - לכן חשוב לנסות ולהכיל את הקושי, להימנע מקונפליקטים, להימנע מלאמת את מחשבות השווא וההזיות (הלוצינציות) ולא להתעמת לגביהן עם האדם, להימנע מלהתלחשש ולצחקק בסביבתו (מכיוון שהוא עלול לחשוב שמדברים עליו וזוממים נגדו). יחד עם זאת, כן חשוב להתייחס לרגשות, להתנהגות ולתפקוד של האדם, כפי שהוא חווה אותן כרגע כתוצאה מהפסיכוזה. לדוגמה: אם בגלל הפסיכוזה האדם מפחד שרודפים אחריו, לא נתייחס לתוכן של מחשבת השווא, אלא נתייחס לרגש עצמו בלבד (פחד). ננסה להרגיע את הפחד וניתן לאדם להרגיש שאנו כאן בשבילו. לצד הסבלנות, האמפתיה וההכלה, חשוב גם לשמור על גבולות ברורים, לדעת לקבל עזרה ולחלוק במטלות הטיפול.
כדאי לדעת כי במקומות של אפיזודה אקוטית פסיכוטית נפגעים הרגלי שינה, אכילה וסדר יום, ולכן חשוב לדאוג לאפשר אותם לאדם המתמודד. למשל, לשמור על שעות השינה מבלי לשכב במיטה כל היום, לוודא שהאדם לא מתייבש ואוכל כראוי. בנוסף, יש לנסות לשמור גם על שגרה יציבה, להימנע מגורמי לחץ ולהקפיד על נטילת תרופות (אם נרשמו).
במקביל, מומלץ לפנות מוקדם ככל האפשר לקבלת עזרה מקצועית. פעמים רבות, האדם חסר תובנה למצבו, ולכן אינו משתף פעולה. אנשי המקצוע מכירים מצבים כאלה, ולכן מומלץ להתייעץ עימם כיצד אפשר לגייס את האדם לגשת לטיפול. פעמים רבות אנשים נמנעים מלפנות לטיפול מוקדם, בשל הקושי והחשש להכיר בקיומה של הבעיה, אך בפועל זה גורם לעיכוב בקבלת הטיפול ועלול אף להביא להתדרדרות המצב. כמו כן, מכיוון שההתמודדות היא לא פשוטה גם עבור מי שתומך ומטפל באדם המתמודד, כדאי לנסות לפנות למרכז המטפל ולבקש לקבל גם עבורו ייעוץ והדרכה. אפשר גם לפנות לקבלת עזרה במרכזי ייעוץ למשפחות מתמודדים, וכן להשתתף בקבוצות תמיכה של משפחות.
חשוב להדגיש שאם חווית או מישהו מהקרובים לך חווה הופעת תסמינים פסיכוטייים או התקף פסיכוטי ראשון, מומלץ לעבור אבחון מקצועי בהקדם האפשרי. במידת הצורך, מומלץ להתחיל טיפול מתאים מהר ככל שניתן, כדי להבטיח סיכויי התאוששות והחלמה גבוהים יותר ותפקוד טוב ותקין במגוון תחומי החיים. מחקרים שנערכו ברחבי העולם מוכיחים כי גישת ההתערבות המוקדמת, מצליחה להשיג שיפור בתסמינים, איכות חיים, חזרה לתפקוד, הפחתת אשפוזים וקידום תהליך ההחלמה.