סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות אחרות

הפרעות ברצף הפסיכוטי הן קבוצה של מצבים נפשיים שמשפיעים על הרגש, מובילים לשינויים בחשיבה, בתפיסה ובהתנהגות ופוגעים באופן חמור בשיפוט המציאות. עבור חלק מהאנשים זהו אירוע חד פעמי וחולף, בעוד אחרים חווים מהלך ממושך יותר שדורש התייחסות וטיפול מתמשכים.

לאורך השנים חל שינוי משמעותי בהבנה ובטיפול בהפרעות אלה. הגישה הטיפולית המודרנית משלבת התערבויות תרופתיות ופסיכו-סוציאליות, ומאפשרת לרבים מהמתמודדים איתן לנהל אורח חיים פעיל ומשמעותי.

• מחשבות שווא (דלוזיות): אמונות מקובעות, שגויות ולא מבוססות, ששום עובדה או טיעון לא יבטלו אותן. קיימים סוגים רבים של מחשבות שווא, כגון מחשבות שווא של שליטה, קריאת מחשבות, אשמה ועוד. בין מחשבות השווא הנפוצות ביותר:
  • מחשבות רדיפה: מתאפיינות בתחושה שמישהו רוצה לפגוע בך, להזיק לך או עוקב אחריך.
  • מחשבות יחס: מתאפיינות בהתייחסות שגויה לרמזים, מסרים או סימנים מהסביבה החיצונית ותפיסה כאילו הם מופנים אליך באופן אישי.
  • מחשבות גַּדְלוּת: הכוונה למחשבות גרנדיוזיות, כמו תחושה של קיום כוחות מיוחדים, זהות מיוחדת או שליחות.
• הזיות (הלוצינציות): תפיסה חושית מוטעית. כלומר, תפיסה שלכאורה מגיעה מאחד החושים של האדם, אבל לא קשורה למציאות החיצונית. התפיסות הנפוצות ביותר הן הזיות שמיעה (שמיעת קולות לא אמיתיים) וראייה, אבל במקרים נדירים יותר ייתכנו הזיות ריח, טעם ומגע (להריח, לטעום ולחוש דברים שאינם קיימים במציאות).
• חשיבה לא מאורגנת: מתבטאת בעיקר באופן שבו אדם מבטא את עצמו, כלומר באופן שבו הוא מדבר. הדיבור יכול להיות לא ממוקד, קופץ במהירות מנושא לנושא, מקוטע או מנותק. במצבים כאלה, הדיבור הופך חסר משמעות והגיון, והסביבה יכולה להתקשות להבין את מה שהאדם מנסה להגיד.
• התנהגות מוטורית לא מאורגנת, מוזרה או לא מקובלת: עשויה להופיע במספר דרכים, החל מתנועות חוזרות וחסרות תכלית, ועד קיפאון או לחלופין, אי שקט משמעותי, התנהגות נסערת ובלתי צפויה.
• ירידה משמעותית בתפקוד התקין (סימנים שליליים): מתבטאת בלקות ביכולות התפקודיות הנורמטיביות, כגון: חוסר הנאה ובחוסר מוטיבציה, נסיגה והסתגרות חברתית, הזנחת היגיינה אישית ועוד. סימנים שליליים מסוג זה בולטים פחות בהתקף פסיכוטי ראשון מאשר הסימנים הקודמים שצוינו, אבל אלו כוללים סיכונים בריאותיים וחברתיים, עקב פאסיביות, הסתגרות, התנתקות והזנחה. סימנים שליליים לרוב לא מופיעים בשלב האקוטי של המחלה, ומאפיינים בעיקר מהלך מחלה ממושך וארוך שנים.

• גנטיקה: היסטוריה משפחתית של הפרעות פסיכוטיות מגבירה את הסיכון להתפרצות הפסיכוזה. מחקרים רבים מצביעים על כך שלמצבים פסיכוטיים יש מרכיב גנטי חזק, והם שכיחים יותר בקרב אנשים שיש להם אחד או יותר מבני משפחה עם הפרעה פסיכוטית. עם זאת, אדם יכול לפתח אחד מהמצבים הללו מבלי שיש לו היסטוריה משפחתית, ואילו אדם שיש לו בני משפחה עם הפרעות פסיכוטיות לא בהכרח יפתח הפרעה כזו. מספר רב של גנים זוהו כמעלים את הסיכון לפריצת מחלה פסיכוטית, אבל תרומתו של כל גן כזה נמוכה מאוד, והדבר לא מאפשר זיהוי גנטי טרם התפרצות ההפרעה.
• כימיה ומבנה המוח: חוסר איזון במוליכים העצביים במוח (נוירוטרנסמיטורים) והבדלים במבנה המוח עשויים לתרום להתפתחות פסיכוזה. לדוגמה, מחקרים רבים הוכיחו שוב ושוב שאצל רבים מהאנשים שסובלים מהפרעה פסיכוטית, יש שיבוש בהעברת דופמין באזור מסוים במוח (המסילה המזולימבית). במקרים אחרים, נמצאה הפרעה אחרת במוליך עצבי בשם גלוטמאט, באזור אחר של המוח (שמכונה ACC). סביר להניח, שבעתיד יזוהו עוד אזורים וחומרים נוספים שקשורים להתפתחות מצבים פסיכוטיים.
• שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים: שימוש לרעה בחומרים כמו קנביס, אל אס די (LSD) או אמפטמינים (חומרים ממריצים), עלול לעורר אפיזודות פסיכוטיות. העלייה בשיעור הפרעות פסיכוטיות בקרב המשתמשים בחומרים אלה הוכח בעשרות מחקרים, ובהתאם השימוש בחומרים אלה הוא ללא ספק גורם סיכון וזרז למצבים פסיכוטיים. כדאי לציין שלא תמיד הסימנים להפרעה יופיע לאחר שימוש בודד או שימוש מועט. לעיתים יש השפעה מצטברת, שנובעת משימוש ממושך ויכולה להוביל לפסיכוזה. חשוב גם לציין כי פסיכוזה חולפת עלולה להופיע כתופעת לוואי של טיפול תרופתי שניתן במרשם רפואי, למשל: טיפול בסטרואידים, טיפול במחלת פרקינסון.
• אירועי חיים מלחיצים: כל אדם חווה במהלך חייו אירועים שליליים וחיוביים, שמכניסים אותו למצבי לחץ. אירועים כאלה יכולים להיות גירושים, פיטורים מעבודה, מוות של אדם קרוב, ומהצד החיובי חתונה, לידה ועוד. גם אירועים מלחיצים ברמה הלאומית, עלולים להיות זרז להתפרצות של הפרעה פסיכוטית, או לגרום להתלקחות חוזרת של אפיודה לאדם שכבר מתמודד ומאובחן.
• הפרעה פסיכוטית בשל מצב רפואי: מצבים נוירולוגיים כמו שבץ, גידולים, זיהומים, מחלות דלקתיות שמערבות את המוח וכן הפרעות נוירו-קוגניטיביות, כמו אלצהיימר ודמנציה וסקולרית, מחלות אנדוקריניות, מחלות מטבוליות והפרעות גנטיות מסוימות עלולים לגרום לתסמינים של פסיכוזה.

התמודדות עם הפרעות או מצבים פסיכוטיים עלולה להיות מורכבת ומטלטלת הן לאדם שחווה אותם והן לסובבים אותו, אבל חשוב לזכור כי מדובר במצב רפואי שלרוב אפשר לטפל בו בהצלחה. בעזרת זיהוי מוקדם, קבלת טיפול מתאים ותמיכה מקצועית מהסביבה הטבעית של האדם, אפשר לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה, לאפשר חזרה הדרגתית לשגרה ולתפקוד משמעותי ולהפחית את הסיכוי להתקפים חוזרים. בעשורים האחרונים פותחו כלים וגישות מתקדמות שמשלבות טיפול תרופתי לצד תמיכה רגשית, חברתית ותעסוקתית, במטרה להעניק לאדם תנאים אופטימליים לתחושת יציבות ומסוגלות ולחזור לתפקוד מיטבי ולשגרת חיים. עם גישה הוליסטית ותמיכה מתאימה, יש אפשרות לחיות חיים מלאים ומספקים.