הגורמים לפוסט טראומה

פוסט טראומה (PTSD) היא תגובה נפשית מורכבת שעלולה להתפתח לאחר חשיפה לאירועים קשים או מאיימים, שבמהלכם קיימת סכנה קיומית (פיזית או מנטלית). היא משפיעה על אנשים בכל גיל ומכל רקע, ועלולה לשנות משמעותית את איכות החיים של מי שסובלים ממנה.

צערנו אין לנו שליטה אם או מתי נפגוש אירועים טראומטיים בחיינו וכיצד הם ישפיעו עלינו. מה משפיע על זה?
לגוף שלנו יש מנגנונים שאחראיים על האופן שבו נגיב. אנשים הם שונים במהותם, ולכן גם אם האירועים זהים, התגובות עלולות להיות שונות מאדם לאדם. זו גם הסיבה לחוסר היכולת לצפות ולנבא אצל מי תתפתח פוסט טראומה.
אם נחשפת לאירוע טראומטי או מישהו מהקרובים לך נחשפו לאירוע כזה, חשוב מאוד לשמור על ערנות, לשים לב לסימני מצוקה ולא להישאר איתם לבד. ואם בכל זאת מתעוררים אצלך או אצל מישהו הקרוב לך תסמינים שמעידים על פוסט טראומה, כדאי לזכור כי לא מדובר בסימן לחולשה. זו תגובה אנושית וטבעית לחוויות קיצוניות, והיא יכולה לקרות לכל אחד מאיתנו. הדבר החשוב ביותר הוא לפנות לעזרה מוקדם ככל האפשר כדי להגביר את סיכויי הריפוי וההחלמה.

המצוקה מופיעה כשהנפש נחבלת

כדי להבין את הגורמים שיכולים להשפיע על התפתחות פוסט טראומה, צריך להבין קודם מהי טראומה וכיצד התגובה לה עלולה להפוך למצב כרוני המשפיע על כל תחומי החיים.

משמעות המילה "טראומה" היא "חבלה" בשפה היוונית, והכוונה היא לאירוע הגורם לחבלה לנפש. יש סוגים שונים של מצבי טראומה שיכולים לגרום לתחושת איום ממשית, מצוקה וחוסר אונים:

• טראומה בעקבות אירוע בודד:
  • אירוע שנגרם על ידי אדם אחר (אירוע טרור, פגיעה מינית, עדות לרצח ועוד).
  • אירוע שמוגדר כאסון טבע (צונאמי, הצפה, שריפה, סופה).
• טראומה מורכבת: טראומה בעקבות ניצול של כוח, שליטה, נטיעת אימה שנמשכת לאורך תקופת זמן ממושכת (שבי, שואה, התעללות מינית חוזרת ונשנית).
• טראומה עיקשת: תוצר של מציאות חברתית טראומטית מתמשכת (סקסיזם, גזענות, הומופוביה וכדומה).
• טראומה משנית: מצב שבו אדם מפתח תסמינים פוסט טראומטיים בעקבות חשיפה לפרטי אירוע טראומטי שעבר אדם אחר.
• טראומה עקיפה: מונח המתייחס להשפעה שנגרמת למטפל או מטפלת, כתוצאה מחשיפה לתכנים טראומטיים של המטופלים שהם פוגשים. הכוונה היא לשינויים עמוקים שמתרחשים בקרב המטפלים ונוגעים לתפיסתם העצמית ותפיסתם את העולם.
• טראומה קולקטיבית: מורכבת מאירוע טראומטי שמשפיע לא רק על הנפגעים הישירים, אלא על הקהילה והחברה כשלם (כגון מלחמה).

בימים של שגרה, כשאנחנו מרגישים בטוחים, אנו יודעים לווסת את עצמנו ולארגן את חוויותינו בהצלחה תוך הישענות על כללי ההיגיון והמוסר.

בשעת סכנה, כשהפחד וחוסר האונים משתלטים עלינו בצורה חריפה, המערכת הנפשית מוצפת בגירויים שהיא לא מצליחה לעבד, וכך האירוע נותר בצורתו הגולמית מבלי יכולת לקלוט ולהבין את מה שקרה. בשל כך, גם לאחר שהאירוע הסתיים האדם ממשיך לחוש את החוויה החושית והרגשית שחש ברגע הסכנה, כאילו היא מתרחשת שוב ושוב.

פנייה מוקדמת לטיפול יעיל

טראומה היא אירוע בקנה מידה חריג, השונה במהותו ובעוצמתו ממצבי דחק אחרים אותם האדם פוגש בחייו. אופי התגובות, משך הזמן שהן אורכות ועוצמתן משתנות מאדם לאדם, ובמקרים מסוימים אף עלולות להחריף לכדי התפתחות הפרעת דחק פוסט טראומטית. רוב האנשים יחלימו מאירועים קשים באופן ספונטני ויטמיעו אותם בתוך רצף חוויות החיים. מדובר בתהליך שלפעמים לוקח זמן, ויש מקרים שנדרשת הכוונה וסיוע.

קיימת חשיבות רבה לנקודת הזמן שבה פונים לעזרה מקצועית בעקבות אירוע טראומטי, ויש לכך השפעה על אופן התאמת הטיפול. כאשר הפנייה נעשית בסמוך לאירוע הטראומה, מומלץ לטפל בצורה ממוקדת ועל פי פרוטוקול מקצועי ברור. כך או כך, הניסיון המקצועי שנצבר על ידי מטפלים במדינת ישראל בפרט ובעולם בכלל, הביא לגיבוש ידע מקצועי נרחב וגישות טיפוליות שונות ומגוונות שיכולות לסייע בעיבוד המידע, במניעת החמרה של התסמינים ובשיקום התפקוד.

רונה אקרמן היא סמנכ"ל עמותת מרכז אלה, להתמודדות נפשית עם אובדן, שכול, טראומה וכאב נפשי