השפעת הפרעה פוסט טראומטית על בני המשפחה
הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD, מכונה גם פוסט טראומה) היא תגובה מתמשכת לאירוע טראומטי שכלל סכנת איום ממשית על הקיום הפיזי או המנטלי של האדם. להפרעת הדחק הפוסט טראומטית תסמינים ייחודיים הכוללים, בין היתר:
- חודרנות: זכרונות פולשניים ולא רצוניים של האירוע צפים ועולים באופן לא נשלט.
- עוררות מוגברת: מצב של עירנות גבוהה מול הגירויים הפוטנציאליים שבסביבה, שעלולים להזכיר את האירוע הטראומטי באופן בלתי נשלט.
- הימנעות: מפעילות שעלולה לעורר את הזיכרון הטראומטי, תחילה מפעילויות מסוימות שמזכירות את הטראומה באופן מובהק, ובהמשך הימנעות מפעילויות נוספות שלכאורה אין להן כל קשר לאירוע עצמו, אבל בפועל מתקשרות אצל האדם עם הטראומה.
אם בן או בת משפחה שלך מתמודדים עם הפרעה פוסט טראומטית, זה בוודאי משפיע רבות לא רק עליהם, אלא גם על חייך ועל חיי שאר בני הבית. בכתבה הבאה ננסה להסביר את ההשפעות השונות שנוגעות לכל תחומי החיים וניתן המלצות כיצד אפשר להתמודד עם הקשיים ולצלוח את התקופה המאתגרת.
איך פוסט טראומה משפיעה על המשפחה
השפעות רגשיות
כאשר אחד או אחת מבני הבית מתמודדים עם הפרעה פוסט טראומטית, גם שאר המשפחה מושפעת רגשית ועשויה להתמודד עם תחושות של חוסר אונים, כעס, עצב ותסכול, לצד חשש מתמיד לבריאותו ורווחתו של בן המשפחה. אפשר לומר שקיים מתח מתמשך או מתמיד בגלל "מופעי" ההפרעה, אופן ביטויים, תדירותם, עוצמתם ותזמונם. בנוסף, במצבים אלה, בדרך כלל הקרבה והאינטימיות בין האדם שמתמודד עם ההפרעה לשאר בני משפחתו עלולות להשתנות והתגובות הרגשיות עלולות להיות קיצוניות, דלות או משתנות באופן בלתי מווסתות.
דפוסי תקשורת מאתגרים
התקשורת במשפחה משתנה הופכת למאתגרת יותר. מה שבעבר היה פשוט ונינוח הופך לזהיר ומהוסס. לא תמיד אפשר לחזות מה יעורר את התגובות הפוסט טראומטיות, ולכן התחושה היא של הליכה "בין הטיפות", על מנת שלא להציף או להקשות. הספונטניות והאותנטיות נפגעות, ולא תמיד ברור מהי התמיכה האפקטיבית עבור האדם שמתמודד עם ההפרעה .
שינויים בתפקידים במשפחה
עקב התמודדות של בן המשפחה עם ההפרעה הפוסט טראומטית, בני המשפחה עשויים למצוא עצמם בתפקידים חדשים. גם המתמודד או המתמודדת, שעד לאחרונה היו עצמאיים ומתפקדים, עלולים למצוא את עצמם תלויים בבני משפחה אחרים ולהזדקק לעזרתם בביצוע משימות כאלו ואחרות. ככל שהתמיכה המשפחתית תהיה משמעותית יותר, כך בני המשפחה יוכלו להיעזר זה בזה ולעמוד באתגרים שההפרעה הפוסט טראומטית מזמנת לאורך זמן.
אתגרים נוספים במשפחה
ההתמודדות עם בן או בת משפחה פוסט טראומטיים עשויה להציב בפניך לא מעט אתגרים, תפקידים ומשימות חדשות, ביניהם:
-
התפתחות טראומה משנית
כשנמצאים בקרבה לאדם שעבר טראומה, עלולים לפתח תגובה רגשית ופסיכולוגית, שמושפעת מהחשיפה העקיפה לסיפור הטראומטי ומהקרבה הצמודה לתסמינים הפוסט-טראומטיים של הנפגע . תגובה זו נקראת "טראומה משנית" והיא כוללת חוויית סבל רגשי עמוק, שינויים בתפיסת העולם (כולל בתחושת הביטחון הכללית), הזדהות יתר עם הנפגע למשל בצמצום והימנעות מפעילויות, וכן שחיקה ופגיעה ביחסים בינאישיים. הטראומה המשנית מביאה לא פעם לדיכאון, חרדה, קושי בוויסות רגשי, תשישות רגשית וירידה בתחושת המסוגלות.
-
גבולות הבית מול המרחב החברתי
ברוב המקרים, למרות שבתוך הבית אפשר יהיה להרגיש שינוי משמעותי באווירה וכן בקרב בן המשפחה שמתמודד עם ההפרעה, החיים התובעניים שבחוץ והשגרה היומיומית ימשיכו להתקיים כרגיל. פער זה עלול לעורר אצלך שאלות והתלבטויות, כמו האם ומתי לספר אודות המתרחש? עד כמה לחשוף את ההתמודדות ובפני מי? מצד אחד, השגרה שבחוץ יכולה לספק עבורך מעין קרקע יציבה שמשמרת תחושה של ביטחון, אבל מצד שני - צריך לבצע התאמות, כיוון שבפועל המציאות שלך השתנתה. כתוצאה מכך, זה מאוד טבעי לחוש בדידות אל מול הסיטואציה החדשה ולהיות בקונפליקט אישי עמוק בנוגע לשיתוף בני משפחה נוספים, מעסיקים, קולגות וכדומה.
-
קבלת החלטות
החיים לצד בן משפחה שסובל מפוסט טראומה, כוללים לא מעט סוגיות אופרטיביות שדורשות קבלת החלטות לא פשוטות, כמו: סוג הטיפול המתאים, תיאום טיפולים ומעקב רפואי, הסדרת סוגיות בירוקרטיות אל מול מערכות גדולות, הבנת זכאויות, כספים ועוד. בנוסף, יש החלטות נוספות ומהותיות, כמו: עיתוי ואופן התיווך של המצב לילדים או לאחים קטנים.
-
התאמות רגשיות ופיזיות
העומסים הרגשיים והפיזיים שאיתם מתמודדים בני המשפחה הם רבים, מגוונים ובלתי מתוכננים. ברגע אחד, נופלת עליך האחריות הרבה של טיפול באדם אחר, והיא מאלצת אותך להסתגל לשינויים רבים בפרקי זמן קצרים. לא פעם, מהות השינוי והקצב שלו, מעוררים חרדה ודאגה רבה והתחושה העיקרית היא ש"זר לא יבין". כך, בדומה לאדם שמתמודד עם ההפרעה, גם את או אתה נאלצים להסתגל למציאות חדשה הדורשת השקעה מסוג אחר מזו שהכרת, גמישות והסתגלות לצד הרבה חמלה עצמית, תמיכה רגשית וקבלת ידע וכלים שבכוחם לסייע במסע ההתמודדות.
איך אפשר לעזור לבן משפחה עם פוסט טראומה
אז איך בעצם אפשר לסייע לבן או בת המשפחה שמתמודדים עם ההפרעה? הנה כמה המלצות מעשיות שכדאי להכיר:
כדאי לזכור: התמיכה שלך באדם שממודד עם פוסט טראומה יכולה להיות גורם מכריע בתהליך ההחלמה. הקשבה, סובלנות ואהבה הם המפתחות העיקריים.
איך לדאוג גם לעצמך
אם בן או בת משפחה בקרבתך מתמודדים עם פוסט טראומה, חשוב שגם את או אתה תקבלו סיוע והכוונה.
הזכאות של בני משפחה לטיפול נגזרת מנסיבות האירוע הטראומטי ומשתנה ממקרה למקרה, ולכן כדאי להתייעץ עם גורמי המקצוע באשר לאפשרויות העומדות בפני בני המשפחה.
חשוב לבדוק לגבי קצבאות נכות, ימי מחלה מיוחדים, חופשות מיוחדות, הכרה במעמד של "מטפל עיקרי", סיוע כלכלי ופסיכוסוציאלי, הנחות במיסוי וטיפולים מסוגים שונים.
מומלץ לערוך בירור מקיף באשר לזכאויות על מנת למצות את האפשרויות המוצעות לך בקהילה.
למידע נוסף אפשר לפנות למרכזי יעוץ למשפחות של מתמודדי נפש
אל תישארו לבד בהתמודדות
החיים לצד בן או בת משפחה שסובלים מפוסט טראומה עלולים להיות מורכבים ומאתגרים. ברגע אחד המציאות משתנה, כתוצאה מההשפעה הקיצונית של החוויה הטראומטית על האדם היקר לך.
ההתמודדות שלך, כדמות מטפלת, היא לרוב מאחורי הקלעים ולפעמים בלתי נראית, ולכן היא עשויה להיות מאוד בודדה ואף נטולת הכרה. דווקא בגלל זה, חשוב להתעקש על קבלת סיוע ולא להישאר לבד עם ההתמודדויות וההתחבטויות בנושאים השונים.
מומלץ לפנות לגורמי מקצוע בקהילה כדי לקבל הכוונה, ידע וכלים מתאימים, וכן לפעול לקבלת סיוע רגשי ותמיכתי כדי לשמור על האיתנות והמסוגלות לאורך זמן. והכי חשוב - להקפיד לשים את עצמך במוקד תשומת הלב, מתוך הבנה שתמיכה בך לא נחשבת ל"מותרות", אלא נחוצה וחיונית עבורך בראש ובראשונה ובוודאי עבור האדם הסובל מפוסט טראומה.