כשירות בריאותית להחזקת כלי ירייה ברישיון

בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית במספר האזרחים והאזרחיות בישראל שהגישו בקשות לנשיאת כלי נשק המשמש לירי (כלי ירייה). על פי נתוני המשרד לביטחון לאומי, בשנת 2023 הוגשו פי 10 משנת 2021. כתוצאה מעלייה דרמטית זו במספר הבקשות, עלו גם במאות אחוזים גם מספר התיקים שהועברו להתייעצות רפואית עם רופאי משרד הבריאות.

החוק שמסדיר את נושא אחזקת כלי הנשק המשמשים לירי בישראל הוא חוק כלי הירייה, תש"ט, 1949. בין הנושאים שנכללים בחוק זה:

• אחריות וסמכות המשרד לביטחון לאומי על אישור רישוי כלי ירייה.
• פירוט הגורמים הרשאים להמליץ על אי כשירות לנשיאת נשק.
• פירוט המגבלות למתן רישיון לכלי ירייה או לביטול רישיון קיים.
• מידע על אופן קבלת רישיון, הדרכות ואימונים.  

בכתבה הבאה נתייחס לכל נושא הכשירות הבריאותית עבור קבלת רישיון לנשיאת כלי ירי ונסביר על תפקיד משרד הבריאות במתן המלצה רפואית לכשירות זו.

מתן רישיון לכלי נשק המשמש לירייה

האחריות על רישוי כלי ירייה חלה על המשרד לביטחון לאומי, אשר מסתמך על המלצות של כמה גופים:

• משטרת ישראל: כדי לוודא שאין לאדם מניעה מבחינת כשירותו במישור הפלילי לקבלת רישיון.
• משרד הבריאות: כדי לוודא שאין לאדם מניעה מבחינת כשירותו במישור הבריאותי (נפשי ופיזי) לקבלת רישיון ולא התקבלה לגביו, "הודעת מטפל" בהתאם לחוק כלי ירייה (לפי סעיף 11א' לחוק כלי ירייה, מוטלת על אנשי ונשות מקצוע בתחום הבריאות חובת דיווח למשרד הבריאות על מטופל או מטופלת שעלולים להוות סיכון, לעצמם או לזולתם, אם הם מחזיקים כלי נשק המשמש לירי). משרד הבריאות יעביר המלצה למשרד לביטחון לאומי על סטטוס הכשירות של המבקש או המבקשת רישיון לכלי ירייה על בסיס המידע שעומד לרשותו (פירוט בהמשך).
• מכונים פסיכולוגיים: רלוונטי עבור אדם המבקש רישיון לשאת נשק ארגוני לצורך מילוי תפקידו. בעת הגשת הבקשה יש לעבור מבדקים פסיכולוגיים. מי שנפסל במבחנים לא יוכל לקבל רישיון.
• משרד הרווחה והשירותים החברתיים: כדי לוודא שמבקש או מבקשת הרישיון לא נמצאים במצב או באירוע הידוע לשירותי הרווחה (למשל, אלימות במשפחה) ומונעים את כשירותם.

מהו סטטוס כשירות

על פי הוראות חוק כלי-הירייה, תפקידו של משרד הבריאות בתהליך הוא:

• קבלה וריכוז של "הודעות מטפל" (סעיף 11א' לחוק): מדובר בהודעות שמטפלים ומטפלות מוסרים למשרד הבריאות, במקרה שבו הם סבורים שהאדם הנמצא בטיפולם עלול להיות מסוכן לעצמו או לזולתו אם יישא נשק. "הודעת מטפל" מועברת לתחום תכנון ובקרה ולאגף המידע, ונקלטת במערכת ייעודית במאגר הארצי לפסיכיאטריה. "הודעת מטפל" יכולה להגיע מכל רופא או רופאה (לאו דווקא פסיכיאטרים), פסיכולוג או פסיכולוגית, קב"ן ועובד או עובדת וסוציאליים המועסקים בתחום בריאות הנפש בלבד. לאחר קליטת "הודעת מטפל" במאגר, כלומר הודעה על מסוכנות פוטנציאלית של מטופל או מטופלת, סטטוס הפונה הופך להיות "לא כשיר" להחזקת כלי ירייה.
• מתן מענה בהקשר של אשפוזים פסיכיאטרים (סעיף 11ב' לחוק): בכל בקשה לרישוי נשק, פקיד או פקידת הרישוי מטעם המשרד לביטחון לאומי, פונים באמצעות הממשק הממוחשב למשרד הבריאות לקבלת מידע לגבי הכשירות או אי הכשירות של הפונה (ללא קבלת כל מידע קליני או אחר מלבד סטטוס הכשירות). סטטוס הכשירות נגזר ממידע שיש למשרד הבריאות ביחס לקיומם של אשפוזים פסיכיאטריים, טיפול מרפאתי כפוי או "הודעות מטפל". אם בשל אחד מהם הסטטוס שהתקבל הוא "אינו כשיר" - בקשת רישוי הנשק נפסלת. אפשר להגיש ערעור על החלטה זו, באמצעות המשרד לביטחון לאומי.
  חשוב לדעת: סטטוס הכשירות האחרון של הפונה, גובר על כל סטטוס קודם.

הליך הערעור

מי שנפסל מלשאת נשק בשל מצב בריאותי גופני או נפשי, רשאי לפנות למשרד לביטחון לאומי ולבקש לערער מול הרופאים והרופאות לאיתור מסוכנות של משרד הבריאות. במסגרת הערעור, הרופא או הרופאה המומחים מטעם משרד הבריאות שמונו לבחינת התיק, יכולים לקבל כל אחת מההחלטות שפורטו בסעיף הקודם (כשירות, כשירות זמינה, פסילה, בקשה השלמת מסמכים או בדיקה על ידי רופא בודק).

אם יש צורך, הרופא או הרופאה המומחים רשאים לבקש התייעצות במסגרת "ועדת חריגים פנימית", הכוללת 3 רופאים או רופאות, ומנהלת תחום תכנון ובקרה במשרד הבריאות. ועדה זו יכולה לקבל את כל אחת מההחלטות שפורטו למעלה.

בסיום הליך הערעור, החלטות הרופאים המומחים או הוועדה במשרד הבריאות מעודכנות ומועברות לאגף לרישוי נשק במשרד לביטחון לאומי. אם לאחר הליך הערעור הראשוני הוחלט להשאיר את פסילת הכשירות, אפשר יהיה להגיש שוב ערעור רק לאחר שנה, ובתנאי שחל שינוי לטובה במצב הבריאותי של הפונה.