מצוקה נפשית בתקופה לפני ההריון ואחרי הלידה

התקופה הסב-לידתית, בהריון ובפרט בשנה לאחר הלידה, היא תקופה רגישה מבחינה נפשית, אבל גם תקופה שבה נשים מבצעות בדיקות רפואיות רבות. זוהי הזדמנות מצוינת ליישום מניעה של תחלואה נפשית.

מניעה של תחלואה בתקופה זו ובכלל, היא הרפואה הטובה ביותר והיא נחלקת ל-3 שלבים:

1. מניעה ראשונית: מניעה של תחלואה באנשים ללא תסמינים, למשל באמצעות חיסונים, שמירה על אורח חיים בריא ועוד.
2. מניעה שניונית: איתור מוקדם של מחלות, למשל: בדיקות PAP, דם סמוי בצואה ובדיקות שד.
3. מניעה שלישונית: טיפול מוקדם וממוקד במחלה, למשל: מרכזי סרטן שכוללים את כל אנשי המקצוע הרלוונטיים בזמינות גבוהה.

הידיעה שהתקופה הסב-לידתית ובפרט אחרי לידה היא תקופה מועדת לפורענות מבחינה נפשית, במקביל לכך שזו תקופה שבה נשים פונות לבדיקות רפואיות רבות, מאפשרת הזדמנות פז לעשות מניעה ראשונית ושניונית מעולות.

מניעה ראשונית: מתאימה לכל הנשים

נשים רבות בישראל הולכות, לייעוץ טרום הריוני בתחומים שונים: ייעוץ גנטי לפני הנישואים וניסיונות להרות, ייעוץ גניקולוגי, פרופיל חיסוני שבודק למשל, הימצאות נוגדנים לווירוסים שכיחים ועוד. ייעוץ טרום הריוני נפשי לא נמצא בשגרה בישראל, למרות שהפרעות נפשיות הן סיבוכי ההריון ואחרי לידה הנפוצים ביותר. ייעוץ זה מתייחס לגורמי החוסן, לגורמי הסיכון ונותן לאישה ולמשפחתה כלים להתמודדות טובה עם ההריון, הלידה והכניסה להורות.

הכנה רגשית להריון ולידה: כלים יעילים למניעת הפרעות נפשיות

• ידע הוא כוח: נשים רבות מגיעות למסע להורות עם ציפיות שלא תואמות את המציאות. מידע נכון, רלוונטי ומקדים לגבי ההריון, הלידה וההורות – עשוי לצמצם את הפער בין הציפיות למציאות. ידע זה כולל את ההבנה של חוסר השליטה ואי הוודאות שכרוכים בתזמון ומהלך ההריון והלידה. 
• "הריון הוא לא מחלה": זו אמירה מוכרת ונכונה, אבל למרות שההריון הוא לא מחלה, יכולות להתלוות אליו תופעות לוואי שעשויות לשבש את התפקוד, החל מעייפות, בחילות והקאות ועד סיבוכים כמו סכרת הריונית, יתר לחץ דם הריוני, הפלות מוקדמות ועוד. היכרות מוקדמת עם כל אלה, יכולה לצמצם את האכזבות ולהקל על ההתמודדות איתן.
• מעבר מהמונח תכנית לידה להעדפות לידה: כדאי לאמץ את המושג העדפות לידה כי הוא מאפשר גמישות מחשבתית שמובילה להתמודדות יעילה יותר עם אירועים בלתי צפויים במהלך הלידה. חשוב לדעת שנמצא שהתגובה של נשים לניתוח קיסרי חירום היא בהלימה לגמישות ולפתיחות של כל יולדת: ככל שהיא תפסה את הניתוח כאפשרות להצלת חיים – כך היא התמודדה איתו טוב יותר, לעומת אישה שהגיעה ללידה עם תפיסה שניתוח קיסרי הוא לא דרך יילוד לגיטימית והניתוח היה עבורה חוויה קשה מבחינה רגשית.

מניעה ראשונית לאוכלוסייה בסיכון

אם אין לך תסמינים: אם יש לך אבחנה של הפרעות נפשיות או שיש לך רקע של הפרעות נפשיות במשפחתך, מומלץ שתפני לצוות מקצועי מומחה בתחום בריאות הנפש של האישה, מוקדם ככל הניתן, לבחינת התערבויות מניעתיות ספציפיות. מחקרים מראים שהתערבויות שיחתיות ופרקטיות מפחיתות את שיעור המצוקה בנשים בסיכון. אין עדויות ליעילות מניעה תרופתית בנשים ללא תסמינים. מומלץ שתיעזרי בליווי פסיכו-סוציאלי שכולל התערבויות למתן כלים יעילים להתמודדות, למשל CBT, מיינדפולנס ועוד על ידי נשות ואנשי מקצוע המומחים בטיפול בנשים בתקופה הסב-לידתית.

גם למשפחה יש תפקיד חשוב ומומלץ שהמשפחה תקבל מידע מקצועי לגבי נושאים רגשיים והטיפול בהם כדי שיוכלו לזהות תסמינים במידה ויצוצו. מידע זה עשוי לסייע להם לעטוף אותך בצורה נכונה בתקופת ההריון ואחרי הלידה. כדאי גם לבדוק איך אפשר לגייס משאבים מהסביבה הקרובה ומהקהילה, למשל בעזרת תכניות מקומיות כמו "אם לאם".

אם יש לך תסמינים פעילים: כגון מצב רוח ירוד, הפרעות בשינה, בתאבון, ירידה בחשק, בעניין, בהנאה, חרדה מוגברת ועוד, רצוי לטפל בהם כי הקו הראשון בטיפול בהפרעות שכיחות כגון דיכאון או חרדה הוא טיפול שיחתי. על אפשרויות הטיפול אפשר לקרוא כאן (קישור)

ההריון הוא "מבחן מאמץ" פיזיולוגי בתחומים רפואיים רבים: לבביים, אנדוקריניים, נפשיים ועוד ולכן רצוי שאישה תהיה במצב נפשי מאוזן, לפחות במשך 3 חודשים לפני הניסיון להרות.

מניעה שניונית

הספרות המקצועית מלמדת אותנו ש-30% מהאמהות שיפתחו מצוקה נפשית סב-לידתית נכנסו להריון עם תסמינים נפשיים, עוד 30% מפתחות במהלך ההריון מצוקה נפשית וב-40% המצוקה מתחילה בתקופה שאחרי הלידה. מסיבה זו, כדאי שהאיתור יתחיל כבר בייעוץ הטרום הריוני. אם לא נערך יעוץ טרום הריוני (50% מההריונות הם לא מתוכננים), רצוי שרופא המשפחה או רופא הנשים או אחות ליווי ההריון יבדקו עם האישה את גורמי הסיכון וגם תסמינים פעילים, כבר בבדיקה הראשונה בהריון ובמהלכו. במדינות רבות, זו המדיניות. בישראל, נהלי משרד הבריאות ממליצים להעביר שאלון סקר לאיתור דיכאון וחרדה (EPDS) סביב שבוע 28 להריון.

איתור של נשים בסיכון ונקיטת פעולות מראש יכולה למזער את הסיכון באוכלוסיות בסיכון. מחקרים מהשנים האחרונות מספקים כלים יעילים להתערבויות מונעות. מדובר בהתערבויות פסיכוסוציאליות (שיחות וגיוס משאבים) ולא מניעה תרופתית.

מניעה שלישונית

ברגע שמזוהים תסמינים כדאי לטפל מיידית על ידי נשות ואנשי מקצוע מתחומי הפסיכיאטריה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, ריפוי בהבעה ואַחֲיוּת עם מומחיות בטיפול במצוקה נפשית סב-לידתית. רצוי שהשירותים יכללו רצף מענים על מנת לתת מענה לכל אישה לפי צרכיה ורצונה. למשל: ליווי רפואי, טיפולים שיחתיים יעודיים, קבוצות ממוקדות וגם אפשרויות למענים יותר אינטנסיביים כגון טיפול יום, חלופות אשפוז או אשפוז מותאם.