איך לעודד אדם מכור לפנות לטיפול
כשאדם אהוב מגיע למצב של התמכרות מדובר בסיטואציה שיכולה להיות לא פשוטה ואפילו מטלטלת עבורך. בייחוד, כשהוא מאבד שליטה על חייו, נסחף להתנהגות מזיקה וכתוצאה מכך פוגע לא רק בעצמו, אלא גם גורם סבל רב לסביבתו הקרובה. ברבים מהמקרים, האנשים הקרובים ביותר למכור או למכורה, הם גם הראשונים לשים לב לתסמינים שונים שיכולים להעיד על התמכרות ועל הידרדרות.
בכתבה זו ננסה לתת דגש על חשיבותם של הקרובים והקרובות לאדם מכור בתהליך הטיפול וההתמודדות, להבין מה אפשר לעשות כדי לגרום להם להודות בקיומה של בעיה שאסור להתעלם ממנה, וכמובן - לעודד לגשת לטיפול מתאים.
הכרה ברגשות
כשבן או בת משפחה יקרים או חבר או חברה אהובים מתמודדים עם התמכרות, מדובר בחוויה מורכבת ולכן טבעי לחוש מגוון של רגשות, כמו דאגה עמוקה, כעס, אכזבה, תסכול, אשמה, חוסר אונים ובושה. אבל לצד ההכרה ברגשות, חשוב לזכור: זו לא אשמתך ולא אחריותך. במצב הנוכחי, אפשר לתמוך, לעודד ולהציע עזרה, אבל האחריות על שינוי המצב היא אך ורק של המכור או המכורה. יש דברים שכדאי לדעת לגבי התמכרות והדפוסים שלה. רצוי להיות אמפתיים אליהם, כי בדרך כלל המכורים מחפשים נחמה או הקלה. ברגעים כאלה הדרך הנגישה ביותר היא לברוח אל ההתמכרות, כמו עוד כוסית אלכוהול, שורת קוק או הימורים, שנגישים יותר מטיפול רגשי או מהתייעצות מקצועית.
בנוסף, כדאי לקחת בחשבון שאצל רוב המכורים יש גם גורמי סיכון, כמו למשל גנטיקה, או שהם עברו טראומות משמעותיות בחייהם. למעשה, האדם המכור מוצא בחומר או בהתנהגות הממכרת מעין 'תרופה' שתעזור לו להרגיש יותר טוב, תופעה שנקראת בלשון המקצועית 'ריפוי עצמי' (Self Medication).
אי אפשר להכריח אדם לעזור לעצמו
ברוב המקרים, אדם מכור לא ניגש לטיפול ביוזמתו, אלא בעידוד ותמיכת המשפחה והחברים. אבל זה יקרה רק כאשר המכור יגיע בעצמו למצב בו הסבל עולה על ההנאה מההתמכרות. אמנם חשוב לתמוך בו, להסביר את דאגתך ולשדר הבנה למצבו, אבל צריך גם לקחת בחשבון שמידת ההשפעה שלך על המצב היא מוגבלת ולא תלויה בך.
הבנת הבעיה: לפני הכל
מהן הסיבות שהובילו את האדם המכור לפתח התמכרות: האם קשיים בעבודה, האם בעיות בזוגיות, האם מועקה בגלל הטיפול בהורים המזדקנים? לפעמים קשה לעזור בלי להבין את הסיבה לבעיה שהובילה להתמכרות. ולעיתים האדם עצמו נמצא בהכחשה. אפשר למשל, לשאול: "שמתי לב שלא קודמת בעבודתך כבר הרבה שנים, היית רוצה להרוויח יותר?". ההבנה של המצב היא ההתחלה, שממנה אפשר לגייס מוטיבציה להתחיל טיפול.
שמרו על עצמכם: תמיכה ועזרה - לא בכל מחיר
הרצון לעודד, לתמוך ואולי להציל את האדם המכור הוא שכיח וכמובן חיובי, אבל התמיכה לא צריכה להיות בהכרח ללא גבולות - להפך. התמיכה צריך להיות מוגבלת באופן הזה שהיא תינתן רק למי שמטפל בעצמו ובוחר ללכת לטיפול. חשוב לתת לאדם המכור את התחושה שיש מי שיעזור לו, שיקשיב ויתמוך בו, אבל לא במחיר שיפגע בך או במשפחתך. כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע כדי לקבל סיוע והדרכה מה ניתן לעשות. לא פחות חשוב לדעת שיש מקרים שאפילו מומלץ להתרחק ולהתנתק.
הצבת גבולות
במקרים רבים, האדם המכור יפעיל לחצים ואפילו מניפולציות כדי להשיג את מבוקשו. התמכרויות יכולות לעלות הרבה כסף. חשוב לא להיכנע ולא לשתף פעולה, למשל כשהאדם מבקש ממך כסף כדי לקנות את החומר הממכר או לשלם חובות. לשיתוף הפעולה עם המכור וצרכי ההתמכרות, יש מחירים וסכנות נוספים כמו, פתיחת חסכונות שעלולים להיות בור ללא תחתית, פגיעה באחים וביתר בני המשפחה, סיכונים לקטינים ועוד.
תפקיד בני המשפחה הוא לסמן את הגבולות, וגם כאן חשוב להתייעץ עם אשת או איש מקצוע שידריכו איך לשים לאדם גבולות. לפעמים המגבלות עצמן יכולות להוביל לשינוי, כי הן מביאות את המכור לקצה גבול יכולתו. המשפחה יכולה "לעזור" למכור להגיע לשם. למשל, לסרב לתת תמיכה כלכלית. כשמדובר בבני זוג, מומלץ לשקול הפרדה בין החשבונות של בני הזוג, להציע פרידה או אפילו גירושים. כשהרע עולה על הטוב, יש בדרך כלל נקודת שפל שבה האדם יחליט לעשות שינוי. בשפה המקצועית קוראים לזה "להגיע לתחתית".
פרגון, עידוד ומתן תקווה
באופן כללי כדאי לתת חיזוקים חיוביים ולפרגן על כל הישג, קטן כגדול. כמובן שהתנזרות מוחלטת מהסם או מההתנהגות המזיקה היא התוצאה הרצויה, אבל כל תנועה או שיפור במצב הוא גם טוב. חשוב להכיר בערך של מזעור נזקים: כל שיפור או הפחתת שימוש, יותר טוב מכלום. לדוגמה, אם המכור ירד מצריכה של 30 גרם ל-20 גרם, אם הוא שותה כוס אלכוהול ולא בקבוק וכך הלאה. כל הישג הוא נחשב ולא ברור מאליו. יכול להיות שזה לא יעזור להיגמל לחלוטין, אבל זה עשוי לעזור לעצור את ההתמכרות ולמנוע הידרדרות.
עזרה וליווי במציאת טיפול מתאים
- אפשר להציע קבוצות עזרה עצמית, כמו AA (אלכוהוליסטים אנונימיים) ו-NA (מכורים אנונימיים), שבהן מיישמים את תוכנית 12 הצעדים לעזרה עצמית.
- כדאי לבדוק מהן אפשרויות הטיפול שקיימות עבור מכורים, למשל בקופת החולים בה מבוטח האדם המכור או באתר משרד הבריאות, ולהציע סיוע ביצירת קשר.
- מומלץ להציע תמיכה וגם ללוות, אם זה אפשרי, לפגישה הראשונה בקבוצות העזרה הראשונה, במרפאה וכולי.
שימו לב
שימו לב
המסר של המשפחה צריך להיות "אנחנו מוכנים לעזור לך למצוא טיפול מתאים, אבל לא מוכנים לעזור לך באיפשור (enabling) של ההתמכרות או לשתף פעולה עם ההתנהגויות ההרסניות". אם המכור ממשיך עם דפוסי התנהגות של הרס עצמי, המשפחה צריכה לשמור על עצמה.
התמכרות היא מחלה שכל המשפחה מעורבת בה
פעמים רבות לא רק המכור או המכורה סובלים מתסמינים ודפוסי התנהגות בעייתיים, אלא כל המשפחה שסובבת אותם. התגובה של המשפחה היא תגובה נורמלית למצב לא נורמלי - יש דינמיקה משפחתית וכל אחד מקבל על עצמו תפקידים במערכת המשפחתית. יש כמה היבטים לאופן שבו המשפחה מושפעת או משפיעה על המצב:
- ייצוג קשיי המשפחה: לפעמים האדם המכור מייצג את הקשיים של אותה משפחה. גם אם זה לא קורה במודעות, לפעמים למשפחה יש תפקיד קריטי בהיווצרות ההתמכרות, במהלך המחלה וגם בתהליך ההחלמה.
- שתלטנות הורית: יש הורים שמאוד רוצים להיות מעורבים בהחלטות של הילד או הילדה שלהם, עד כדי שתלטנות וחודרנות לחייהם הפרטיים. במקרים כאלה, הילדים מוצאים את המקום היחיד שבו השליטה היא רק שלהם, ללא התערבות הורית, כמו צריכת סמים או מין מופרזת.
- הזנחה הורית: במקרים כאלה ייתכן שבאופן לא מודע, המתבגר או הבוגר מנסה ל'צעוק לעזרה' דרך ההתמכרות. מצב נוסף הוא כשיש קונפליקטים בזוגיות של ההורים, הילד או הילדה עשויים לנסות 'לאחד' ביניהם דרך בעיית ההתמכרות.
- דינמיקה משפחתית שלילית: יש משפחות שהן פתולוגיות, כלומר שהדינמיקה המשפחתית היא שלילית ואף הרסנית והיא לא מקדמת החלמה אלא מחמירה את המצב. למשל משפחות שיש שבהן התעללות רגשית שתתבטא באמירות כמו: "אתה לא שווה כלום", "את לא תצליחי בחיים". הפתולוגיה מייצרת דינמיקה משפחתית הרסנית שלא מקדמת החלמה.
- תלות שיתופית: לפעמים המשפחה סובלת מדפוס שנקרא "תלות שיתופית" (co-dependency). כלומר, המכור הוא למעשה שלוחה של המשפחה, והם עסוקים בו במקום בחייהם האישיים. למעשה בני המשפחה "מתמכרים" למכור. למשל, במקרה של אדם שמכור לסמים ולאלכוהול או להתנהגויות ממכרות, ומשפחתו מכורה אליו, מפסיקה לחיות ומתמכרת לטיפול בו ולדאגה אליו. התלות השיתופית מאפשרת את המשך ההתמכרות, כאשר המשפחה, ללא כוונה רעה כמובן, מזינה את המחלה דווקא מתוך רצון לעזור להחלים. לעיתים המשפחה אפילו 'מחזירה' את המכור בחזרה לשימוש פעיל, בלי שהיא תהיה מודעת לכך. למשל, אישה שבן זוגה מכור, והיא רוצה שהוא ייגמל ויהיה אבא ובעל יותר טוב. הוא מחלים, חוזר לעצמו ואז יש לו מה להגיד על חינוך הילדים או על ההתנהלות הכלכלית, וזה משנה את הדינמיקה הזוגית או המשפחתית. במצב כזה האישה עלולה להגיד: "כבר היה יותר טוב כשהשתמשת, למה אתה מתערב?". סיטואציה כזאת יכולה לעודד את המכור לחזור להרגלים ההתמכרותיים.
טיפול משפחתי יכול לעזור
הרבה פעמים טיפול זוגי, משפחתי או הדרכת הורים יכולים לעזור, כי כשהמשפחה עושה את השינוי - זה מעודד את המכור לעשות שינוי ומשפר את הדינמיקה המשפחתית לדינמיקה בריאה יותר עבור כל חברי המשפחה.