טיפול נפשי בגיל הנעורים

אם המתבגר או המתבגרת שלכם מתמודדים עם מצוקה נפשית, אתם ודאי מאוד רוצים לעזור אבל לעיתים זה ממש קשה. הריבים איתם עלולים להפוך לבלתי נסבלים ולפעמים הם מתמודדים עם חרדה משמעותית, דיכאון, הפרעת אכילה או בעיות נוספות. במקרה שפניתם לקבלת עזרה והופניתם לטיפול נפשי, ייתכן שיש לכם שאלות רבות לגבי הטיפול. כדי לסייע לכם בתקופה מבלבלת זו, ריכזנו עבורכם את כל המידע שיסייע לכניסה בטוחה וטובה לטיפול.

ילדים, נערים ומבוגרים מתמודדים לעיתים עם מצוקה נפשית משמעותית, שמשפיעה על התפקוד ומייצרת סבל רב. אם בנכם או בתכם מתמודדים עם מצוקה כזאת, רצוי לפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש על מנת לקבל את הכלים המקצועיים הטובים ביותר. מומלץ לתאם פגישת היכרות עם גורם בריאות הנפש בקופת החולים, במועצה המקומית, בעירייה או בבית הספר.

נעים להכיר: "אינטייק"

פגישת ההיכרות, נקראת גם אינטייק, מיועדת להיכרות מעמיקה אתכם, ההורים, ועם הנער או הנערה. במהלך האינטייק תתבקשו לשתף את איש או אשת המקצוע לגבי הרקע האישי והמשפחתי, וזאת על מנת להבין את הקשיים ועוצמתם ולקבוע מהם הנקודות המרכזיות שבהן כדאי להתמקד בטיפול. אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש הם בעלי ניסיון רב באבחון וטיפול, ולכן חשוב שתשתפו באופן גלוי ולא תסתירו מידע. אין מה לחשוש מכך, כיוון שהם מחויבים לחוקי הסודיות הרפואית, כך שכל מידע שיועבר במהלך הפגישות יישאר ביניכם.

בסיום פגישת ההיכרות, תיערך סיכת סיכום שבמהלכה יוצגו בפניכם תוצאות ההערכה ויתנו המלצות לגבי תוכנית ההתערבות המתאימה. ההמלצות יכולות לכלול: הדרכת הורים, טיפול פרטני, טיפול קבוצתי, טיפול מערכתי (למשל: המלצה על מעבר כיתה או מסגרת חינוכית), וגורמים נוספים שיכולים לסייע, כגון הפנייה להתייעצות פסיכיאטרית לשם דיון על האבחנה והצעת תוכנית התערבות (כוללת לעיתים טיפול תרופתי), או המלצה על מסגרת טיפולית מתאימה (מרפאה, אשפוז יום, אשפוז מלא וכדומה).

לאחר קביעת תוכנית ההתערבות, תופנו לאיש או אשת מקצוע מתאימים מתחומי הטיפול השונים, ביניהם: פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה חינוכית, פסיכותרפיה, עבודה סוציאלית קלינית, טיפול באומנות ויצירה או ריפוי בעיסוק בתחום בריאות הנפש. שיטות הטיפול הרגשי הן מגוונות, אך יש להן בסיס משותף וחשוב שתרגישו בנוח לשאול שאלות ולהבין בדיוק מה התוכנית המתאימה.

מכאן, במועד הפנוי האפשרי לתחילת הטיפול (תלוי בעומס), יחלו במפגשים חד-שבועיים (או יותר לפי חומרת המצב) על מנת לתת זמן ומקום לתהליך הנפשי להתרחש.

לצד הטיפול, חשוב להבין מה מעודד ומחזק את בנכם או בתכם, ולאפשר חיבור והשקעה במקומות שבהם הם חזקים ומשמעותיים, למשל באמצעות התנדבות קבועה, פיתוח תחומי עניין, פעילות גופנית, קבוצה חברתית, תנועת נוער, חיזוק קשרים חיוביים עם מבוגרים או בחירת מסגרת חינוכית מתאימה יותר עבורם.

השינוי מתחיל בהורים

לא כדאי "לזרז" תהליכים נפשיים, וסביר כי גם ההורים וגם הנער או הנערה יזדקקו לכמה פגישות עד להשגת תחושת ביטחון ויכולת לעשות שינוי. כאשר מדובר בטיפול בילדים או בני נוער, הדרכת הורים היא קריטית. הסיבה לכך נעוצה בכך שתסמינים נפשיים מתרחשים בתוך מרחב משפחתי ורגשי, ולכן הערך והמשמעות שלכם כהורים בתהליך השינוי הוא אדיר. אתם הגורם המרכזי ביותר ביצירת השינוי, והיכולת של בנכם או בתכם לעבור אותו תלוי ביכולתכם להיות פנויים להבנת הקושי ולקבלת הדרכה כיצד לדייק את המענה עבורם.

גם אנחנו, ההורים, פעמים רבות מביאים איתנו את התסביכים והקשיים הרגשיים, הנפשיים והזוגיים שלנו למרחב המשפחתי, ולכן לעיתים קרובות גם אנחנו נצטרך ליווי על מנת לחולל שינוי.

יותר אמפטיה, פחות שיפוטיות

טיפול רגשי של בני נוער עלול להיות שונה מטיפול רגשי של מבוגרים, מכיוון שפעמים רבות המוטיבציה והרצון לטיפול מגיעים מההורים, בעוד בנם אם בתם לא מעוניינים בו או לא מסכימים עם הביקורת או עם הגדרת הבעיה כפי שהמבוגרים סביבם מתארים. פעמים רבות הם גם מתביישים להגיע לטיפול, כועסים על ההורים על עצם העלאת הרעיון או שמאשימים אותם שכל הבעיה כרוכה בהם. הדבר נפוץ במיוחד כאשר יש מתח רב בין ההורים לנער או הנערה, או כאשר יש מתח משפחתי וקונפליקטים ממושכים, כגון מתח בין בני הזוג, תהליכי פרידה וכדומה. בנוסף, יש בעיות נפשיות רבות שקשה להגיע בהן למודעות, כגון הפרעות אכילה והפרעות פסיכוטיות. במקביל, כמובן שיש בני נוער שיוזמים בעצמם את הפנייה לטיפול, ולכן אצלם נראה פחות התנגדות לנושא.

בכל מקרה, תמיד חשוב לשים את עצמכם במקום שלהם: חשבו כמה קשה לקבל החלטה לגשת לטיפול, לפתח מודעות לכך שנדרש שינוי ולעשות אותו בפועל - גם כאשר אנחנו רוצים בו.

שכיח מאוד שנער או נערה שמופנים לטיפול יחוו בטחון עצמי ירוד, תחושת נתק או כעס על ההורים שלכאורה שופטים אותם ולא מבינים אותם. מי שמתמודד עם קשיים כרוניים נוטה לחוות את הסביבה כשיפוטית ולא מכילה לאחר שספג שנים של קשיים בתוך המערכת המשפחתית, החינוכית והחברתית.

על מנת להגיע מוכנים לתהליך האבחון והטיפול חשוב מאוד להגיע ממקום אמפתי ולא שיפוטי. לשבת עם בנך או בתך לשיחה, או לצאת להליכה ולדבר תוך כדי באופן גלוי ובעדינות על הקשיים ועל ההזדמנות לפגוש איש עזרה מקצועית שתסייע לכם ולהם להרגיש קצת יותר טוב. חשוב לתת זמן לעכל את השיחה ולא ללחוץ עליו או עליה, אלא לאפשר להם לחשוב כמה ימים ולנסות להגיע לשיתוף פעולה מקסימלי. לעיתים, כאשר קיימת התנגדות חזקה והמצב הנפשי לא טוב כדאי לתאם פגישת הורים עם איש או אשת המקצוע כדי לקבל הכוונה ועזרה.

המלצות להתמודדות עם סטיגמות

תהליך של מצוקה נפשית מלווה פעמים רבות בהסתרה, חשש ודעות קדומות. לצערנו אנו חיים בחברה שעדיין, לעיתים, לא מצליחה להכיל את הקשיים וההשלכות של מצוקה נפשית. בהתאם לכך, מתמודדים ומתמודדות רבים מרגישים בודדים ונמנעים מלשתף את הסביבה בתהליך שהם עוברים, בגלל בושה וחשש מסיבוכים משפחתיים ואישיים, מביקורת ומשיפוטיות. חשוב לציין, כי יש גם חברות וקהילות מסוימות שבהן קיימת הסטיגמה חזקה מאוד אודות הפרעות נפשיות, מה שמקשה עוד יותר על הצורך והרצון לשתף.

יחד עם זאת, כדאי לציין שהחברה הישראלית עוברת בשנים האחרונות שינוי משמעותי ביחס להתמודדות נפשית, ונמצאת כיום במקום יותר חומל ופתוח מול מצוקות נפשיות ועם הסכמה רחבה בכלל החברה כי הגיע הזמן לשינוי וכי הכרחי לפתח את מערך בריאות הנפש ואת יכולת השיקום וההכלה בתוך החברה.

בהתאם לכך, כאשר בני נוער מתמודדים עם מצוקה, חשוב לעודד אותם לשתף מבוגרים שהם סומכים עליהם ולשמור על עצמם ועל החיסיון שלהם מול המעגל החברתי שלהם. אם יש לנער או לנערה חבר או חברה קרובים או לחלופין - בן זוג או בת זוג, כדאי לעודד לשתף איתם את המצב, לתת מידע מדויק מבלי להציף ומבלי להפיל את הנטל הכבד של התמודדות הנפשית, אלא לנסות להיעזר בהם באופן חיובי שמכבד את הגבולות האישיים ואת החברות.

כאשר ההתמודדות מאוד מוחצנת ולא ניתן להסתירה, מומלץ להתייעץ עם גורם מקצועי בבית הספר או גורם בריאות הנפש בקופת החולים, על מנת לתווך את הנושא ליתר ילדי הכיתה או הקבוצה ועל מנת לצמצם ככל האפשר חשיפה למידע אישי. לדוגמה: אם נער או נערה מתמודדים עם הפרעת אכילה, חשוב לתווך זאת לשאר הכיתה ולנסות להבין האם יש עוד נערים או נערות שמתמודדים או שצריכים תמיכה.

מסגרות טיפול זמינות בישראל

יש היום מסגרות טיפול רבות שעוסקות בתחום בריאות הנפש, בהן תוכלו להיעזר על מנת לעזור לבני הנוער שלכם:

• תמיכה אזורית: כדאי לברר אודות מערכת התמיכה היישובית או העירונית שנמצאת בקרבתכם. אפשר להתייעץ עם רופא או רופאת המשפחה או יועצי בית הספר על מנת להכיר את המשאבים הרלוונטיים.
• טיפול מרחוק: כיום קיימת גם מערכת בריאות נפש שפועלת מרחוק, באמצעות פגישות זום או שיחות טלפון ומתאימה במיוחד לבני נוער.
• תמיכה בקהילה: קופות החולים השונות הן הגורם המבטח בתחום בריאות הנפש, ולכן כדאי איתן מהן השירותים הרלוונטיים בקופת החולים שלכם.
• מיצוי זכויות: כדאי לברר עם ביטוח לאומי, מרכזי "יד מכוונת", או ארגונים אחרים שמסייעים למימוש זכויות רפואיות האם יש עוד משאבים וזכויות שמגיעים לכם בשל המצב הנפשי.
• מערכות תמיכה עירוניות: אלו יכולות לכלול שירות פסיכולוגי חינוכי, שירותי ייעוץ, מרפאות לבריאות הנפש השייכות למדינה וארגונים נוספים, כולל ארגוני משפחות שיכולים לתת תמיכה משפחתית להורים.
• קבוצות תמיכה או קבוצות למיומנויות חברתיות: מספקות מרחב בטוח למפגש ושיתוף עם בני נוער נוספים שמתמודדים עם אתגרים דומים. קבוצות כאלה פועלות במסגרת קופות החולים, מרכזים קהילתיים ועמותות שונות.

מומלץ ללמוד להכיר את כל המענים המדויקים שמתאימים למצב הפרטי של בנכם או בתכם, כדי שתוכלו לטפל בבעיה לעומק ולהיות שותפים מלאים במציאת הדרך להחלמה ולריפוי.

הורים יקרים, אין לנו ספק שהתמודדות עם מצוקה נפשית של בנכם או בתכם עשויה לעורר דאגה רבה, חששות ולעיתים אף תחושת חוסר אונים. חשוב שתזכרו שאינכם לבד - כיום קיימים מענים רבים ואנשי מקצוע מיומנים שיכולים לסייע לכם וליקיריכם בדרך להחלמה. הפנייה לעזרה היא צעד של תקווה ואחריות הורית, לא של כישלון. זכרו כי בדיוק כפי שאתם מלווים את ילדיכם ברגעים המאתגרים, כך גם המערכת המקצועית תלווה אתכם. עם סבלנות, אמפתיה ותמיכה מתאימה, אפשר לצלוח את התקופה המאתגרת הזו ולצמוח ממנה.