אשפוז ילדים ובני נוער

כשילדים ובני נוער מתמודדים עם משבר נפשי חמור ואקוטי, שאי אפשר לטפל בו במסגרת מרפאתית בקהילה כמו טיפול יום פסיכיאטרי לילדים ונוער, צוותי משבר, בתים מאזנים, או אשפוז בית פסיכיאטרי, ייבחן הצורך באשפוז במחלקה פסיכיאטרית לילדים ונוער בבתי חולים.

אין ספק שהמחשבה על אשפוז פסיכיאטרי עבור בנך או בתך עלולה להיות קשה, מכאיבה ומטרידה, וזו אחת ההחלטות הקשות ביותר שהורה יכול לקבל. זה טבעי לדאוג, להרגיש חרדה ואפילו צער ועצב לנוכח המצב הנפשי והקושי שהם חווים. אפשר להרגיש גם הרבה תסכול, בלבול וחוסר אונים אל מול המצוקה שלהם, שחומרתה לא תמיד מובנת להורים. בעקבות קשיים אלו, הורים רבים מתקשים להכיר במשבר הנפשי, או עשויים לחוש אשמה ואפילו בושה, ופעמים רבות פונים לטיפול רק כשהמצב ממש מתדרדר ויש החמרה משמעותית של התסמינים.

חשוב לומר, שלמרות שהתהליכים, המחשבות והרגשות שהורים עשויים לחוות, פנייה מוקדמת לטיפול בקהילה משפרת משמעותית את הצפי להתאוששות מהירה, להחלמה, לחזרה לתפקוד ולהימנעות מהצורך באשפוז. לכן, במקרה שבנך או בתך חווים משבר נפשי חמור, מומלץ לנקוט צעד אקטיבי ולפנות לעזרה מקצועית מוקדם ככל האפשר. הדרך הנכונה לעשות זאת היא להתייעץ עם גורמים המטפלים בקהילה שמכירים את ילדך, ולבחון את האפשרויות הטיפוליות האינטנסיביות הקיימות שניתנות על ידי קופת החולים שלך. במקרים דחופים ביותר, כאשר ההמלצה המקצועית היא לפנות באופן מיידי למיון פסיכיאטרי, חשוב לפעול לפי ההנחיה ובמקביל להמשיך ולברר לגבי החלופות הקיימות לעתיד הקרוב - פעמים רבות בירור זה נעשה בשיתוף עם הצוות של המחלקה ובסיוע וליווי של קופת החולים, לדוגמה: נערה שמתמודדת עם מצב פסיכוטי חריף שמלווה באי שקט משמעותי ומצוקה רבה, ייתכן ותופנה בשלב הראשון לאשפוז, אך ברגע שמצבה הנפשי יאפשר (אפילו באיזון חלקי של האי שקט), אפשר יהיה לשקול ביחד עם הצוות המטפל העברה לחלופה בקהילה, למשל בית מאזן.

מתי צריך אשפוז

המצבים שבדרך כלל מגיעים לאשפוז בבית החולים הם כאשר קיימת מסוכנות בעקבות המצב הנפשי, למשל: אובדנות, פגיעות עצמיות, התנהגות סיכונית בעקבות המצב הנפשי, או מסוכנות לסביבה בעקבות אי שקט חמור או תוקפנות.

יש מקרים שבהם יידרש אשפוז בשל ירידה תפקודית מאוד משמעותית, קשיי התארגנות או מצוקה נפשית קשה שלא ניתן לטפל בהם במסגרת הקהילה.

מקרים נוספים המחייבים אשפוז יכולים להיות בשל תחלואה גופנית נלווית בעקבות המצב הנפשי, למשל הפרעות אכילה, או דיכאון חמור שמביא לירידה במשקל ולתסמינים גופניים נוספים.

המטרה באשפוז ילדים ונוער היא מתן טיפול אקוטי והשגת איזון וייצוב המצב הנפשי, כך שתתאפשר חזרה מהירה ככל האפשר הביתה ומעבר לטיפול בקהילה.

למי מתאימה מחלקת ילדים ונוער

המאושפזים במחלקות נוער הם בני ובנות 12–18 (או מעט אחרי גיל 18, בהתאם לנסיבות מיוחדות), שמתמודדים עם מגוון קשיים ומורכבויות שעלולים לסכן אותם ברמה המיידית או הקרובה. ילדים וילדות מתחת לגיל 12 בדרך כלל מטופלים במסגרות טיפוליות בקהילה כמו מרפאות, מרכזי התערבות במשבר, טיפולי יום וכדומה. במקרים מאוד מורכבים, אם נדרש אשפוז פסיכיאטרי מתחת לגיל 12, יש בישראל כמה מחלקות פסיכיאטריות ייעודיות שמתמחות בהפרעות נפשיות בילדים.

במחלקות פסיכיאטריות לילדים ולנוער מטפלים במגוון מצבים נפשיים, כאשר אין חשיבות לסוג האבחנה. הסיבה לאשפוז נובעת מכמה גורמים:

• עוצמת התסמינים.
• המצוקה הנפשית והירידה התפקודית הנגרמות בעקבותיהן.
• התסמינים גורמים לסיכון עבור הילד או הילדה ולסביבתם.
• אין טיפול מתאים עבורם בקהילה.

יש מחלקות שנותנות מענה למגוון רחב של הפרעות, כמו הפרעות מצב רוח, הפרעות טורדניות כפייתיות, מצבים פסיכוטיים, הפרעות אישיות ועוד. יש גם מחלקות שמתמחות בנושאים ספציפיים, כמו טיפול בטראומה והפרעות אכילה.

פנייה וקליטה לאשפוז

ילדים או בני נוער שנמצאים במשבר נפשי חמור וזקוקים לעזרה דחופה, יכולים לפנות בליווי הוריהם לרופא או לרופאת המשפחה או למוקד קופת החולים כדי להתייעץ לגבי אפשרויות הטיפול המתאימות ובמקרה הצורך לקבל הפנייה למיון.

במקרים חמורים ביותר, בהם נשקפת סכנה בעקבות המצב הנפשי, יש לפנות ישירות ובאופן מיידי למיון לקבלת עזרה וטיפול, בדומה להתמודדות עם מצבים גופניים אחרים.

אם הופניתם למיון, יש להגיע לבדיקה בחדר המיון של המרכז הרפואי המצוין בהפניה. בעת ההגעה יש להביא איתכם את מכתב ההפניה (אם קיים כזה) וכל מסמך או סיכום רפואי שרלוונטי למצב הנפשי. החלטה על אשפוז במחלקה בבית חולים תתקבל רק לאחר בדיקה רפואית שקובעת כי המצב מחייב אשפוז.

במקרה בו הקטין או הקטינה לא מסכימים לאשפוז, גם כאשר האפוטרופוס מסכים לכך, יש 2 אפשרויות:

• אם הקטין מעל גיל 15 ומסרב לאשפוז - צריך לבקש אישור מבית המשפט לאשפוז.
• אם הקטין מתחת לגיל 15 ומסרב לאשפוז - המקרה עובר להחלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ונוער.

ובכל אופן, אשפוז של קטין על סמך הסכמה של ההורים בלבד לא יעלה על חודשיים.

במקרה שהקטין מבקש להתאשפז ללא הסכמת ההורים והוא מעל גיל 15 - הבקשה תועבר לבית המשפט שיכריע בנושא.

חשוב לדעת: אם ההורים נשואים, מספיק ליווי של הורה אחד. במקרה שההורים גרושים, נדרש לקבל הסכמה מההורה שלא נוכח לבדיקת הילד או הילדה.

הקליטה במחלקה

אם במיון התקבלה החלטה על אשפוז, תופנו אל המחלקה הרלוונטית במרכז הרפואי עצמו (לעיתים ההפניה תעשה למחלקה מתאימה במרכז רפואי אחר).

עם ההגעה למחלקת האשפוז יחל תהליך קבלה מסודר על ידי צוות רפואי וסיעודי, ולאחריו תתחיל הקליטה במחלקה, כולל הסברים לגבי המחלקה, שילוב בסדר היום והיכרות עם הצוות הטיפולי. כל מתאשפז או מתאשפזת משויכים למטפל או מטפלת עיקריים (Case Manager), המתמחים באחד מהתחומים האלה: רפואה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית או אֲחָיוּת (סיעוד), ותפקידם הוא לתכלל ולתאם את הטיפול הרב-מקצועי במהלך האשפוז.

תהליך הקליטה בימים הראשונים נעשה בליווי, תמיכה ותשומת לב מיוחדת למטופל או המטופלת, מתוך הבנה לקושי והחשש וכדי להקל על ההתאקלמות במחלקה.

סדר היום

במחלקות האשפוז קיים סדר יום קבוע:

• השכמת בוקר בסביבות 7:30–8:00.
• זמן התארגנות וארוחת בוקר.
• תחילת פעילות הכוללת עבודה על תפקודים לימודיים, קבוצות טיפוליות שונות וטיפולים פרטניים. רוב הפעילות בבקרים מתקיימת בכיתת לימוד ייעודית, המובלת על ידי צוות קבוע מטעם משרד החינוך, במטרה לשמור על רצף תפקודי ולימודי. 
• ארוחת צהריים.
• המשך פעילות בית ספרית, קבוצות טיפוליות וטיפולים פרטניים.
• שעות אחר הצהרים והערב מוקדשות לביקורי משפחות ופעילות פנאי, חלקה מובנית על ידי סטודנטים ומתנדבים, בליווי ובפיקוח הצוות הטיפולי.
• ארוחת ערב.
• המשך פעילות פנאי.
• כניסה לחדרים, התארגנות לשינה וכיבוי אורות.

צוות המחלקה

הצוות הרב-מקצועי במחלקה כולל מומחים מתחומים שונים בבריאות הנפש, בהם פסיכיאטריה, אֲחָיוּת, פסיכולוגיה, פסיכותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול באמנות, תזונה ועוד. הצוות עובד בתיאום שוטף ברמה היומיומית, כולל ישיבות צוות רב-מקצועיות שמתקיימות כמה פעמים בשבוע.

בעוד צוות הפסיכיאטריה אחראי על אבחון וניהול המחלה, טיפול, מעקב ומתן הנחיות רפואיות, צוות האֲחָיוּת זמין למטופלים 24/7 ודואג למכלול הצרכים הבסיסיים, ליווי ותמיכה רגשית, לצד ניהול ותיאום הטיפול ברמה היום-יומית.

בהרבה ממחלקות הילדים והנוער יש תזונאי או תזונאית כחלק מהצוות הטיפולי, מתוך ההבנה כי פעמים רבות להפרעה הנפשית אצל ילדים ונוער יש ביטוי דרך הגוף, ובין השאר הדבר משפיע על האכילה (צמצום או אכילת יתר). נושא זה מקבל חשיבות רבה אצל ילדים בשל ההיבטים ההתפתחותיים.

צוות הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה במחלקה אחראי על הטיפולים השיחתיים במגוון גישות ומודלים, באופן פרטני וקבוצתי, למטופלים ולמשפחתם. לצדם, מטפלים באומנויות שתפקידם לתת טיפול נפשי באמצעות תהליכי יצירה והבעה. צוות הריפוי בעיסוק אחראים על שיפור מיומנויות התארגנות ותפקוד ברמה הקוגניטיבית, המוטורית וההתנהגותית, במגוון תחומים ובהתאם למצב של המטופל או המטופלת.

מידע נוסף על הצוות הטיפולי אפשר לקרוא בכתבה מי יכול לטפל

ביקורים במחלקה

הצוות הטיפולי במחלקה מעודד שמירה וחיזוק קשרים משפחתיים וחברתיים, מתוך ההבנה כי יש חשיבות רבה לקשרים אלו כגורמי חוסן ותמיכה שילוו את המטופל או המטופלת בתקופת האשפוז ולאחריה.

בני ובנות המשפחה יכולים לבקר בכל יום, לפי שעות הביקור במחלקה, כאשר במחלקות רבות יש הגבלה שקשורה במספר המבקרים ובגילם. יש אפשרות ליזום ביקורים בחדרים ייעודיים לביקורי משפחות (מתאים גם לביקורים של אחים ואחיות צעירים) או יציאה משפחתית משותפת, באישור הצוות המטפל, לחצר המרכז הרפואי.

לעיתים, כאשר קיימת מורכבות בקשר המשפחתי, הביקורים ייעשו לאחר הכנה ותיאום עם המטופל או המטופלת וההורים, שתיעשה במסגרת הטיפול. חשוב לציין, כי אמנם יש עידוד לקיים ביקורים משפחתיים, אך זו לא חובה. הנער או הנערה יכולים להחליט שאין ברצונם לפגוש את ההורים או המשפחה, כאשר ההנחה היא שהליווי וההתערבות הטיפולית בנושא זה, יקדמו ביקורים עתידיים מתוך נכונות ורצון.

שימוש בטלפון אישי ומחשב נייד

הגישה לגבי שימוש במכשירי טלפון ומחשבים ניידים היא על פי מדיניות המרכז הרפואי. יש מחלקות שלא מאפשרות שימוש בניידים חכמים (סמארטפונים) או מחשבים עם מצלמה, זאת מתוך הצורך לשמור על חיסיון רפואי ולהימנע מהאפשרות להעלות תכנים לא נכונים עבור המטופלים עצמם, או לחשוף מטופלים אחרים לתכנים אלה.

תקופת האשפוז

משך האשפוז הוא בהתאם לצרכים הקליניים, כאשר המטרה המרכזית היא השגת איזון וייצוב המצב הנפשי, כך שאפשר יהיה להמשיך את הטיפול במסגרת הקהילה. יש מטופלים שמאושפזים לימים ספורים, ויש אשפוזים ממושכים וארוכים במיוחד - בעיקר כשיש קושי ומורכבות בהשגת איזון המצב הנפשי, רצף טיפולי בקהילה וצורך בהשמה חוץ-ביתית. במקרים אלו, כדאי לברר עם קופת החולים והצוות במחלקה לגבי חלופות של טיפול אינטנסיבי בקהילה, ככל שהמצב הנפשי מאפשר זאת.

הזמן הממוצע הכולל, כזה שמתייחס גם לפערים בין המטופלים השונים, עומד על כשלושה חודשים.

שחרור מהמחלקה

שחרור מהמחלקה להמשך טיפול במסגרת הקהילה, נעשה כאשר צוות המחלקה בשיתוף המטופל או המטופלת וההורים מסכימים שהושגו המטרות הטיפוליות שהוגדרו, שאי אפשר או לא מתאים להשיג את המטרות במסגרת המחלקה, אלא במסגרת מותאמת אחרת.

יש מקרים שבהם ההורים מבקשים שחרור של הקטין או הקטינה בניגוד להמלצות הצוות הרפואי. במקרים אלה, הצוות ישקול את ההשלכות של אי מתן המשך טיפול במחלקה אל מול החלופות שההורים יציגו, וישחרר את המטופל או המטופלת, או יפנה לבית המשפט לפי "חוק הנוער (טיפול והשגחה)" או לוועדה הפסיכיאטרית לילדים ונוער בהתאם ל"חוק טיפול בחולי נפש".

חשוב לזכור, כי השחרור הוא תהליך מורכב ומתקבל באופן שונה אצל כל אחד ואחת. הוא עשוי לעורר תחושות מעורבות של שמחה והתרגשות לצד חרדה וחוסר ודאות - מה שיכול לעורר הצפה רגשית ואף להתבטא ברגרסיה טיפולית. הצוות הטיפולי מכיר וער לתחושות אלה, ולכן על מנת לאפשר מעבר טוב ומוצלח בחזרה לקהילה ולשגרת החיים, תיעשה הכנה מוקדמת והסתגלות הדרגתית לקראת השינוי, כולל תיאום רצף הטיפול, חופשות בליווי, השתלבות במסגרות לימודיות ותעסוקתיות וכדומה.

אם יש צורך בתקופת הסתגלות משמעותית יותר, אפשר לשחרר מהמחלקה למסגרת אשפוז יום, הכוללת כמה ביקורים שבועיים בני מספר שעות. בביקורים אלה, מקבל המטופל טיפול רב-מקצועי במסגרת פרטנית וקבוצתית, עד לנקודה שבה הוא מסוגל להמשיך את הטיפול בקהילה.

לסיכום, חשוב לזכור כי עם כל הקושי לגבי אשפוז פסיכיאטרי לילדך, כאשר יש בכך צורך מדובר בהחלטה רפואית שפעמים רבות היא מצילת חיים. זמן האשפוז וגם תהליך החזרה לשגרה עשויים להיות מאתגרים, אך מדובר בצעד חשוב בדרך להחלמה וחזרה לתפקוד. זכרו כי אתם גורם משמעותי בתהליך הטיפולי ולכן יש להקפיד ולהיות שותפים פעילים, נוכחים ותומכים בטיפול ובחיים של ילדכם. בכל שאלה ובקשה כדאי שתפנו לצוות ולא תתמודדו לבד עם הקשיים. יחד, בשיתוף פעולה הדדי, אפשר להגיע לתוצאות משמעותיות ומיטיבות.

לרשימת בתי חולים פסיכיאטריים ומחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים