מחלקות אשפוז ברוח סוטריה

"סוֹטֶרִיָה", מילה יוונית שמשמעותה "גאולה", היא גישה טיפולית לאנשים במצוקה פסיכיאטרית קשה שנועדה למנוע סטיגמה וטראומה נוספת בתהליך הטיפול עצמו. בית סוטריה הראשון קם בקליפורניה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, משם המודל התפשט לאירופה, ולפני עשור עלה ארצה עם הקמת הבתים המאזנים הראשונים בקהילה. בשנתיים האחרונות גישת סוטריה נדדה אל תוך בתי החולים כיחידות סגורות, במטרה שאנשים במצוקה גדולה במיוחד יוכלו להתנסות בטיפול ייחודי זה.

סוטריה: טיפול אנושי ומזמין, ללא שיפוטיות

גישת סוטריה מתייחסת בצורה הוליסטית לאדם. לא מטפלים רק בתסמין כלשהו, אלא מתייחסים למכלול ההתמודדויות של האדם. בנוסף, האדם לא קיים לבדו, אלא כחלק של רשת חברתית, עשירה יותר או פחות.

במסגרות סוטריה, בקהילה ובאשפוז, פועלת קהילה טיפולית, שחבריה כוללים את כל מי שהגיע לקבל עזרה וגם מי שנותן אותה. המחיצות בין הצוות למטופלים מונמכות. כולם משתתפים יחד בפעילויות, מנהלים שיחות ערות, ואפילו סועדים ביחד. השפה הנהוגה ביחידת סוטריה היא יותר אנושית ומזמינה מאשר מקצועית ומנוכרת. בתוך הקהילה, הכלים המרכזיים לקידום המטופל או המטופלת הם ההקשבה האמפתית, המבט האוהד, המילה האכפתית והעידוד.

העיקרון המרכזי של המקום הוא "להיות עם", כלומר - דרך אמפתיה עמוקה, קודם כל בונים קשר עם האדם שנמצא במצוקה, ללא שיפוטיות וללא תוויות - כמו בסיפור הקצר והמפורסם של רבי נחמן מברסלב "מעשה בבן מלך שנפל לשיגעון", המוכר גם בשם "ההינדיק".

כמובן שהטיפול כולל גם שימוש בתרופות, בדרך כלל במימונים קטנים, וההחלטה על כך מתקבלת רק לאחר דיון משותף, ועם נכונות להתחשב כמה שניתן ברצון המטופל או המטופלת ובהסכמתם.

ביחידות אלה מתאשפזים עד 10 מטופלים, שלולא קיום היחידה היו מתאשפזים במחלקה סגורה. הם מתקבלים לרוב דרך חדר המיון של המרכז הרפואי, כמו כל אחד אחר שנכנס לאשפוז, ללא התחייבות קופת החולים וללא טופס 17 (המרכז הרפואי דואג לאישור ישירות מול הקופה). לעיתים המטופל או המטופלת מועברים ליחידת סוטריה ממחלקה אחרת, בה היו מאושפזים.

הצוות המטפל

כמו בכל מחלקות האשפוז השונות, בכל יחידה עובד צוות מקצועי, שמורכבת מאנשי ונשות מקצוע מהתחומים הבאים: אֲחָיוּת, עבודה סוציאלית, ריפוי בהבעה ויצירה, פסיכולוגיה ופסיכיאטריה. לצד זאת, הייחוד של יחידות אלה הוא בנוכחות של צוות שמורכב ממלווים ומלוות, שנבחרים לתפקיד לא על בסיס מה שלמדו והתעודה שבידם, אלא על בסיס מי שהם: אנשים מיטיבים ומכילים שלא נרתעים מחיבור עם אנשים במצבי נפש קיצוניים. צוות הליווי כולל סטודנטים רבים, וגם אנשים שעברו בעצמם טיפולים פסיכיאטרים, כולל אשפוזים.

סדר היום במחלקה

ביחידות בגישת סוטריה מתקיימת פעילויות רבות, כולל מפגשי בוקר וערב, פסיכודרמה, יוגה ועוד. בנוסף, בתוך כל יחידה יש מטבח שמאפשר הכנת ארוחות במקום – פעילות חשובה, אנושית, מגבשת וטעימה.

מכיוון שהיחידות מקבלות לתוכן אנשים במצבי קצה, כאלה שלא יכולים להישאר בביתם או אפילו בבית מאזן, הן פועלות כיחידות סגורות. עם זאת, ברגע שאפשר, מאפשרים למטופל או המטופלת לטייל בחוץ, בליווי או לבד, בהתאם למצבם.

ממחקרים שנערכו על היחידות הקיימות, עולה שיש בהן פחות אלימות והחוויה הכללית בהן היא טובה יותר.

משך השהייה במחלקה

משך השהייה ביחידה נקבע לפי מצב המטופל או המטופלת. הממוצע הוא למעלה מחודש, מעט יותר מאשר במחלקות רגילות. ככל הנראה, הסיבה לכך קשורה לרצון של מטופלים רבים להישאר שם זמן רב יותר, כדי להגיע מוכנים יותר לחזרה למסלול חייהם.

לסיום, אפשר לומר כי 2 יחידות הסוטריה שקיימות כיום בישראל מוכיחות שפסיכיאטריה יכולה להיות אנושית ומיטיבה, ללא טראומה וסטיגמה, עם טיפול ביחידות קטנות יותר, גם כשמדובר במתמודדי ומתמודדות נפש במצבים הקשים ביותר. משרד הבריאות ממשיך ומקדם תוכנית להקמת יחידות נוספות בגישת סוטריה, בפריסה ארצית. כפי שהתרבו הבתים המאזנים בישראל, אנחנו מאמינים שגם יחידות כאלה יהפכו לנורמה בעתיד.