אני רוצה

תזונה בשלבים מתקדמים של דמנציה - עצות לבני משפחה ומטפלים

צריכת קלוריות יומית מומלצת
9 אפריל 2025
צריכת קלוריות יומית מומלצת

בשלבים מתקדמים של מחלת הדמנציה לרוב יהיה צורך בליווי של אדם או אישה נוספים שיסייעו לגבר או לאישה החולים בהכנת המזון, עריכת השולחן ובאכילה עצמה וכן בשעות הלילה. המלצות תזונה שמותאמות אישית לטעמם האישי וליכולת הפיזית של החולים יכולות להיטיב עימם ולשפר את ההרגשה שלהם. כדאי לוודא שלאנשים בהם אתם מטפלים נוח לשבת לאכול, שהם עירניים, שהאוכל המוגש להם הוא לטעמם ובכל מקרה, לא להכריח אותם לאכול או להתעקש איתם על סוגי מזון מסוימים.

לפניכם המלצות איך כדאי לנהוג לפני הארוחות, בזמן הארוחות ולאחריהן וכן המלצות כלליות לתזונה בכלל בשלב המתקדם של המחלה.

  • התמקדו בשיפור איכות החיים, והימנעו מהקפדת יתר על כמות הסוכר והמלח במזון.
  • העדיפו מזון מתובל, בהתאם להעדפותיו האישיות של האדם.
  • הקפידו על שתייה מספיקה לאורך כל היום.
  • וודאו שהאוכל מוגש בטמפרטורה נוחה, לא חם ולא קר מדי.

  • וודאו שהאדם ערני ככל האפשר. מומלץ לעודד ערנות, למשל באמצעות שיחה, מוזיקה, מגע וכדומה.
  • וודאו שהאדם נמצא בתנוחה הקרובה ביותר לישיבה. בעיקר חשוב לוודא שהראש זקוף ואינו שמוט לפנים.
  • הקפידו על אכילה במקומות קבועים ומתאימים. כדאי לאכול במטבח, בפינת אוכל, בגינה או בכל מקום מתאים ונוח לאכילה.
  • וודאו שסביבת האכילה נעימה. כיסא נוח ושולחן רחב, שהגובה שלהם והעיצוב שלהם ומותאמים למטופל או למטופלת, שקט או מוזיקה מתאימה בהתאם להעדפות, תאורה וטמפרטורת חדר נוחים וכדומה.
  • הקפידו על מזון שאהוב על המטופל או המטופלת: חשוב שהמזון שיוגש למטופל או למטופלת יהיה אהוב עליהם.
    בדקו את ההעדפות של המטופל או המטופלת: אם הם מעדיפים לאכול עם שיניים תותבות או בלעדיהן, לאפשר להם זאת. חשוב לוודא שהם נעזרים במשקפיים או במכשיר שמיעה גם בזמן האכילה.
  • וודאו שהפה לח: אפשר לטפטף כמה טיפות של מי סוכר.
    אם יש צורך, אפשר לעודד ייצור רוק באמצעות נשכן, המשמש לתינוקות בזמן בקיעת השיניים. הנשיכה מעודדת גם ייצור רוק וגם משמרת את התנועתיות של שרירי הפה.
  • התאימו את מרקם המזון ליכולתו של האדם. אפשר לטחון את המזון באמצעות מעבד מזון, בלנדר, בלנדר ידני, פומפייה וכדומה.
  • מספר הארוחות היומי המומלץ: חשוב להגיש שש ארוחות ביום לפחות.

  • אל תכריחו גבר או אישה לאכול או לפתוח את פיהם בניגוד לרצונם המפורש.
  • חשוב שתדברו עם המטופל או המטופלת בנועם וברוגע והסבירו להם בפשטות מה מתכננים לעשות. למשל, "עכשיו נאכל גלידה".
  • חשוב שתשמרו על קשר עין בזמן הארוחה כדי לעודד תקשורת בין-אישית בין המטופלים לבין המטפלים.
  • חשוב מאוד שתשימו לב לתגובות מילוליות, הבעות פנים ולשפת גוף בתגובה למזון. כך תוכלו לזהות הנאה ונינוחות וגם כאב, סבל או אי-נוחות.
  • דברו תמיד בנועם וברוגע כדי להפיג חששות ופחדים. בשלבים מתקדמים המטופל או המטופלת אולי כבר לא במצב שמאפשר להם להבין את שלבי האכילה או שהם לא מזהים חפצים והם עלולים להיבהל מלראות כף מתקרבת לפה שלהם.
  • התאימו את מרקם המזון למצבם הרפואי של המטופל או המטופלת וליכולת הבליעה שלהם. למשל, אם יש קשיי לעיסה, אפשר להחליף את המזון הקשה והמוצק (למשל, תפוח, בשר בקר, מלפפון) במזון רך וקל יותר ללעיסה (קציצה או דג מבושלים, ירקות מבושלים).
  • חשוב שתעקבו אחרי שינויים ביכולת הלעיסה והבליעה ואם חלה החמרה ביכולות אלה, מומלץ לעבור למזון טחון וסמיך, כגון רסק תפוחים, אוכל טחון בממחה (בלנדר) או מעדן חלב.
  • אפשרו מנוחה בין כף לכף והזכירו למטופל או למטופלת לבלוע את המזון.
  • אם האדם משתעל בזמן הארוחה – פנו לרופא או לרופאה המטפלים, ואם יש צורך גם לקלינאית תקשורת להערכת תפקודי הבליעה.

  • חשוב שתקפידו על היגיינה ועל ניקיון הפה: נקו את הפה משאריות מזון ושטפו את השיניים התותבות (אם יש). מומלץ להשתמש במברשת רכה ובמשחת שיניים שהאדם רגיל אליה.
  • את חלל הפה יש לנקות בעדינות ובזהירות כדי לא לגרום להקאה או לפציעה.
  • אין להשכיב את המטופל או המטופלת מיד לאחר הארוחה: מומלץ להמתין כ-30–45 דקות מסיום הארוחה ועד מעבר למצב שכיבה כדי לאפשר למזון להתעכל ולמנוע מצב של כניסת מזון לקנה הנשימה ולריאות.

  • שיפור איכות החיים באמצעות תזונה: יש להתמקד ככל האפשר בשיפור איכות החיים של המטופל או המטופלת ובטעמם האישי ולכן אין להקפיד הקפדה יתרה על צריכת סוכר או מלח או על דיאטות להרזיה. המטרה בשלב זה של החיים והמחלה היא לאפשר למטופלים לאכול את הדברים שהם אוהבים ונהנים מהם.
  • אוכל מתובל, מתוק או חריף: ככלל, עדיף להגיש אוכל מתובל, במגוון טעמים חריפים, מתוקים, חמוצים, לפי טעמם האישי של המטופלים. אוכל מתובל מעורר תיאבון, שומר את בני האדם ערניים ומעודד בליעה. אך אם יש פצעים בפה, יש להימנע ממזון מתובל, חריף או חמוץ מדי.
  • לשתף ולבחור ביחד: בהתאם למצבם הכללי של המטופלים, אפשר לנסות לשתף אותם בבחירת המזונות מתוך רשימת אפשרויות.
  • שתייה: חשוב מאוד להקפיד לשתות לאורך כל היום. שימו לב: בשלבים מתקדמים של דמנציה אפשר גם להגיש שתייה ממותקת כדי לעודד את האדם לשתות.
  • אמצעי עזר לאכילה ולשתייה: במצבים מסוימים, ייתכן שיעלה צורך להיעזר באביזרי אכילה ושתייה מיוחדים ומותאמים למטופלים ולמצבם. כדאי להתייעץ עם מרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת לגבי התאמת כלים וכללי בטיחות לאכילה ולשתייה.
  • חשוב לשים לב: אם שתיית נוזלים גורמת לשיעול, מומלץ להתייעץ עם קלינאית תקשורת לגבי הוספת חומר מסמיך למשקה (את החומר ניתן לקנות בבתי מרקחת).
  • טמפרטורת המזון והשתייה: חשוב לוודא כי האוכל המוגש לא יהיה חם מדי ולא קר מדי. אוכל חם מדי עלול לגרום לכוויות, ואוכל קר מדי – להתכווצות שרירי הפה. בנוסף, חום וקור יכולים לגרום לכאבים בשל דלקות חניכיים, חורים בשיניים ושיניים תותבות.

עוד באותו נושא

שרותים ופעולות בנושא דמנציה

איך להיערך לאובדן כשירות עתידי

אשפוז במוסדות

עמותות וקהילה תומכת

ידע להרחבה