מיניות בגיל השלישי
מיניות, יחסי מין ואינטימיות הם חלק בלתי נפרד מהחיים ולמרות שחלק מהאנשים מאמינים שמגיל מסוים אין יותר מיניות, העיסוק בהם לא מפסיק כשמגיעים לגיל השלישי. מיניות היא עניין טבעי, נורמלי ושכיח לחלוטין. גם אם תדירות קיום יחסי מין משתנה, גם אם לפעמים יש פחות עניין בסקס וגם אם אופן העיסוק בו מקבל משמעויות אחרות, יחסי מין והעיסוק במיניות ממשיכים להתקיים לכל אורך החיים.
לכל גבר ואישה, בכל גיל, נטיות והעדפות אישיות. כמו בכל תחום אחר בחיים, גם בסקס אלה עשויים להשתנות עם הגיל.
ד"ר אורי ורניק שהיה בעבר המנהל הקליני של המכון לטיפול מיני בתל השומר, כותב בספרו ש"תוחלת חיי המין והחושניות היא כתוחלת החיים בכלל. כמובן בתנאי שהבריאות טובה, ויש רצון להמשיך ליהנות מפעילות מינית". בספרו הוא מציין שעל פי נתונים משנת 2000 של האגודה האמריקאית של אנשים בגמלאות AARP, 70% מהגברים והנשים בגיל 60 עד 74 שיש להם בני ובנות זוג קבועים המשיכו בפעילות מינית סדירה וקיימו יחסים לפחות פעמיים בחודש. שני שלישים מהם דיווחו שהם מרוצים או מרוצות מאוד מיחסיהם המיניים. עוד עולה מהמחקר שככל שהבריאות בגיל המבוגר טובה יותר, יחסי המין שכיחים וטובים יותר.
יותר ממחצית הגברים ו-85% מהנשים, כולל בני ובנות שני המינים מעל גיל 75, דיווחו שחיי המין שלהם לא נפגמו בגלל מחלות.
נתון מעניין נוסף במחקר הוא שבני ובנות זוג לא בהכרח מאבדים מהאטרקטיביות שלהם בעיני בני המין השני ככל שהגיל עולה ואולי אפילו להיפך: 59% מהגברים ו–52% מהנשים בגיל 45 עד 59 העניקו לבני הזוג שלהם את הדירוג הגבוה ביותר האפשרי למשיכה פיזית. לעומת זאת, בקרב נשים וגברים בגיל 75 ומעלה עלה הדירוג ל-65% בקרב גברים ו-57% בקרב נשים.
מכל אלה אפשר ללמוד שאופי חיי המין ומידת הסיפוק מהם קובעים טיב היחסים הזוגיים או היחסים הבינאישיים, הגישה למין וגורמים גופניים.
לכן גם ליחסי המין עצמם יש משמעות מעבר לפעולה עצמה, והיבטים שתורמים לבריאות הגוף והנפש.
כדי שההנאה תהיה שלמה, גם בגיל המבוגר, כדאי להקדיש תשומת לב לגוף, על כל המשתמע מכך, לשותף או לשותפה ליחסי המין, להבדלים בין המגדרים וגם לקשיים שעלולים לעלות אצל כל אחד ואחת – ואיך אפשר לטפל בהם.
מין בטוח בגיל המבוגר
הרבה חושבים שבגלל שאי אפשר להיכנס להריון בגיל השלישי, אז אין יותר צורך להשתמש באמצעי מניעה. זו טעות נפוצה כי מין בטוח לא קשור רק במניעה של הריונות לא רצויים אלא גם למניעה של הדבקה במחלות מין שמועברות במגע מיני.
בקיום יחסי מין יש סכנה ממשית להידבקות במחלות המועברות במין. מחלות מין אלה כוללות: הרפס גניטלי של איברי המין, צהבת בי, זיבה, עגבת (סיפיליס), כלמידיה. כדי למנוע הדבקות במחלות חשוב להשתמש בקונדום.
חשוב שתדעו: קוטלי זרע וחומרי סיכה שונים לא יעילים במניעת מחלות.
אם לאחר מגע מיני או בכלל אתם מרגישים בתופעות יוצאות דופן, כאבים, גירוד או רגישות מכל סוג באיברי המין, חשוב לפנות לבדיקה אצל רופא או רופאה מתאימים, נשים יפנו לגניקולוג או לגניקולוגית וגברים לאורולוג או לרופאת עור ומין.
איך המין תורם לבריאות בגיל המבוגר
כדאי לדעת שמעבר להנאה למין יש גם תרומה לבריאות.
פעילות מינית מגבירה את ייצור תאי ה-T שממלאים תפקיד מרכזי במערכת החיסונית.
בנוסף, כשמקיימים יחסי מין, המוח משחרר אנדורפינים, להם יש תפקיד בשיכוך כאבים ובשיפור מצב הרוח.
חוויה מינית טובה בכל גיל ובגיל המבוגר בפרט, משחררת מתח שרירי ולחצים נפשיים.
פעילות מינית קבועה משפרת את יכולת הזקפה, ופועלת נגד התייבשות וניוון הנרתיק שנפוצים אצל נשים בגיל המבוגר.
עובדה נוספת מעניינת היא שאם מקיימים יחסי מין במשך עשרים דקות ברציפות, הם יגבירו סיבולת לב-ריאה, ממש כמו בהתעמלות.
קשיים אפשריים במיניות בגיל המבוגר
יש שלושה סוגים של קשיים במיניות בגיל המבוגר:
- קשיים פיזיים שנובעים מהגיל, מקושי בתפקוד.
- קשיים בהיבט הרגשי, שמהבחינה הזו הגיל המבוגר לא מאוד שונה מכל גיל אחר.
- קשיים שיש להם קשר למחלות או תופעות לוואי של תרופות.
בעיות בזקפה למשל, יכולות להיות קשורות לרגשות שעולים ולאו דווקא קשורים ליחסי מין, אלא לחיים עצמם, כמו שעמום, תסכול וכעס. כשהסיבה לקושי מיני היא לא רגשית, צריך לחפש אותה במישור הגופני-בריאותי. לפעמים, הקושי המיני נובע מסיבות רגשיות וגם מסיבות פיזיות, והן משפיעות זו על זו. לעתים טיפול ברגשות יוכל לפתור את הקושי הפיזי.
תודה לאשל ג'וינט על הסיוע בכתיבת המאמר.
מידע נוסף על מיניות בגיל השלישי תוכלו לקרוא בספרו של ד"ר אורי ורניק, אהבה למתקדמים: אינטימיות ומיניות בגיל המאוחר.