אני רוצה
מידע לפי גיל

מידע

לפי גיל

ניתוח קיסרי

אושר בן אור, מיילדת מוסמכת
20 נובמבר 2024

בניתוח קיסרי תינוקות מגיעים לאוויר העולם דרך חתך בדופן הבטן והרחם. ניתוח קיסרי יכול להיות מתוכנן, כזה שהוחלט עליו מראש (אלקטיבי), או כהליך חירום במקרים דחופים, אחרי שמתחילה לידה רגילה.

הסיבות לניתוח קיסרי מגוונות וקשורות למצבי סיכון של האם או של העובר. בדרך כלל ניתוח קיסרי מתוכנן יתבצע לפי תרחיש ידוע מראש, כמו עובר במצג עכוז, אישה בהריון שני שבוחרת בניתוח קיסרי ועוד. ניתוח זה יתבצע לאחר שהושלמו לפחות 38 שבועות להריון ובהתאם לשיקול דעת הצוות הרפואי. שלבי ההכנה לניתוח קיסרי מתוכנן כוללים הליך "טרום ניתוח" שבו הצוות הרפואי יעריך את המצב ויספק לך מידע, הפניה למיון יולדות ותיעוד סימנים חיוניים (לחץ דם, דופק, חום), חלבון בשתן ומוניטור עוברי. לאחר מכן, תעברי בדיקה רפואית, תקבלי הסבר על הניתוח ויחתימו אותך על טפסי הסכמה.

לרוב, הניתוח הקיסרי יעשה תחת הרדמה אזורית - אפידורלית או ספינאלית (אזורית). הרדמה כללית תתבצע רק לעיתים נדירות. כהכנה לניתוח, עלייך להיות בצום של כ-8 שעות. במהלך הניתוח מבצעים חתך רוחבי נמוך בבטן התחתונה ופותחים את קיר הבטן בשכבות - עד שמגיעים אל חלל הצפק (פריטונאום), הקרום המצפה את חלל הבטן הפנימי. ייתכן ויהיה צורך בחתך שהוא לא רוחבי - בהתאם לשבוע ההריון, למצג ולמנח העובר - ובהתאם לשיקול דעת רפואי. ניתוח קיסרי אורך כ־45 דקות (כולל ההכנה וההרדמה). לאחר הניתוח, התינוק או התינוקת ילקחו לטיפול ראשוני להערכת משקל, חום גוף וסימנים חיוניים.

ניתוח קיסרי - הסיבות, ההכנה ומהלך הניתוח

ניתוח קיסרי הוא הליך רפואי במהלכו תינוקות מגיעים לאוויר העולם דרך חתך בדופן הבטן והרחם. הליך זה דורש הכנות מקדימות, הן מצד המרכז הרפואי והן מבחינת היולדת. ניתוח קיסרי יכול להיות מתוכנן, כזה שהוחלט עליו מראש (אלקטיבי), או כהליך חירום במקרים שונים, אחרי שמתחילה לידה רגילה.

אמנם ניתוח קיסרי נחשב למאוד נפוץ וכיום כ-20% מהלידות מסתיימות בניתוחים קיסריים, אבל עדיין מדובר בהליך ניתוחי שיש לו סיכונים וטבעי שהוא מלווה בחששות רבים. כדי לעזור לך להפיג מעט את המתח, כדאי שתכירי את כל הפרטים לגבי הניתוח וההרדמה, הסיבות האפשריות לביצועו, ההכנה לניתוח והשלבים השונים הכרוכים בו.

הסיבות לביצוע ניתוח קיסרי

ההתוויות לניתוח קיסרי מגוונות ונחלקות בין סיבות אימהיות וסיבות עובריות. בחלק מהמקרים אפשר לשקול ולבחון האם לבצע את הניתוח, או לאפשר לידה נרתיקית.

סיבות הקשורות ליולדת

  • לידה שלא מתקדמת.
  • עבר מיילדותי: לאחר ניתוחים קיסריים קודמים.
  • הריון מרובה עוברים: ובהתאם למצגי העוברים ורצון היולדת.
  • חסימה מכנית של תעלת הלידה.
  • זיהום אימהי פעיל בנרתיק או בתעלת הלידה: מצב שעלול להדביק את התינוק או התינוקת ולגרום להם לתחלואה קשה, בין היתר, פגיעות עצביות ובעיות התפתחות שונות.
  • שליית פתח: מצב שבו השליה חוסמת חלקית או באופן מלא את צוואר הרחם. במצב כזה ניתוח קיסרי הוא האפשרות היחידה.
  • מומים מבניים ברחם: מצב הנבחן בהתאם למום, למצג העובר ולשיקול דעת רפואי.
  • שליה נעוצה: מצב בו השליה משתרשת בצורה לא תקינה בשריר הרחם ועשויה לחדור דרך דופן הרחם לאיברים סמוכים, כמו שלפוחית השתן או המעיים.
  • מחלות אימהיות שונות שלא מאפשרות לידה נרתיקית (מומי לב אצל האם, או מומים במערכת העצבים, בהתאם למום ולמידת חומרתו).

סיבות הקשורות לעובר

  • חשד למצוקה עוברית: לפי ניטור עוברי או הערכה באולטרסאונד.
  • מצג פתולוגי (מצג שאינו ראש): מצב שבו החלק המקדים התחתון הוא לא ראש העובר, לדוגמה מצג עכוז או מצג רוחבי.
  • חשד למקרוזומיה: מצב שבו הערכת המשקל של העובר גדולה מ־4.5 ק"ג. במצב של סוכרת הריון, גם בהערכת משקל של 4.2 ק"ג, ההמלצה על פי רוב תהיה על ניתוח קיסרי - לפי שיקול דעת רפואי). לידה נרתיקית של תינוק או תינוקת בהערכת משקל גדולה מהווה גורם סיכון ל"פרע כתפיים", שבו קיים קושי בחילוץ הכתף העליונה בלידה. זהו מצב חירום העלול לגרום לנזקים משמעותיים, לתינוק או לתינוקת ולאם.
  • הריונות מרובי עוברים, לפי שיקול דעת רפואי.
  • רמת טסיות נמוכה לעובר.
  • פגות קיצונית.
  • מומים עובריים מסוימים.
  • צניחת חבל הטבור: מצב שבו חבל הטבור מקדים את ראש העובר ונפגעת זרימת הדם בחבל הטבור הוא חירום המחייב ניתוח קיסרי מיידי.

רמת הדחיפות של ניתוח קיסרי

רמת הדחיפות של ניתוח קיסרי משתנה בהתאם למקרה:

מתוכנן (אלקטיבי)

ניתוח קיסרי מתוכנן מתבצע לפי תרחיש ידוע מראש, ממגוון סיבות: לאחר ניתוחים קיסריים קודמים, עובר לא במצג ראש, הריון תאומים כאשר הראשון לא במצג ראש ועוד.

דחוף

מדובר במצב שבו יולדת החלה תהליך של לידה רגילה ובשל סיבה רפואית דחופה, הקשורה במצב היולדת עצמה או העובר, מתעורר הצורך לסיים מיידית את הלידה. מצב כזה מחייב ניתוח, אך עדיין ניתן להתארגן לפעולה.

בהול

ניתוח קיסרי המבוצע באופן מיידי, במצב שבו יש חשד למצב חירום רפואי.

קביעת מועד לניתוח קיסרי מתוכנן

ניתוח קיסרי מתוכנן מראש מתבצע בדרך כלל לאחר שהושלמו לפחות 38 שבועות להריון. יש מצבים רפואיים אימהיים או עובריים שישפיעו על מועד ביצוע הניתוח, לפי שיקול דעתו של הרופא.

לקראת ניתוח קיסרי מתוכנן דרושים לך כמה דברים

  • 1
    הפניה

    כאשר הוחלט על ניתוח קיסרי מתוכנן, תקבלי מכתב הפניה מפורט מרופא או רופאת הנשים שלך ותתבקשי לפנות למרכז הרפואי שבו את רוצה לבצע את הניתוח. מומלץ ליצור קשר עם מזכירות חדר הלידה או לברר באתר של המרכז הרפואי את אופן קביעת התור לניתוח ושליחת המסמכים.

  • 2
    טרום ניתוח

    סמוך למועד הניתוח, תוזמני להליך "טרום ניתוח". ביום הזה יבצע הצוות הרפואי הערכה שלך, של העובר ושל ההריון, ולכן חשוב שתצטיידי בכל הבדיקות שבוצעו במהלך ההריון, בכרטיס מעקב ההריון ובכל מידע רלוונטי נוסף. במהלך היום תקבלי מידע במרפאת טרום ניתוח על מועד ההגעה ליום הניתוח ועל הפעולות שאותן צריך לבצע כהכנה. בנוסף, תקבלי מידע מפורט על ההליך ביום הניתוח וכן באשפוז שלאחריו. אם את מקבלת טיפול תרופתי קבוע – חשוב לברר מה מותר לך לקחת ומה להפסיק טרם ביצוע הניתוח (למשל, נוגדי קרישה).

  • 3
    הפניה למיון יולדות

    לאחר פתיחת גיליון רפואי, תופני למיון היולדות או למרפאת טרום ניתוח (ההליך משתנה בין המרכזים הרפואיים). שם תשאלי על ידי הצוות שאלות אודות ההריון ובריאותך הכללית, יעשו בירור לגבי רגישות לתרופות, חומרים או מזונות, יתעדו את מעקב ההריון שביצעת עד כה, ימדדו לך סימנים חיוניים (לחץ דם, דופק, חום), ייבדק החלבון בשתן ויבוצע מוניטור עוברי.

  • 4
    בדיקה רפואית

    רופא או רופאת נשים יבצעו הערכה לקראת הניתוח הקיסרי ויבקשו מידע לגבי בריאותך הכללית, היסטוריה מיילדותית ומעקב ההריון הנוכחי. לאחר מכן תעברי בדיקה גופנית, בדיקת אולטרסאונד להערכת מצב העובר, ולאחר הסבר מפורט על אודות הניתוח - תתבקשי לחתום אותך על טפסי הסכמה לניתוח קיסרי (כולל הסכמה לקבלת דם במידת הצורך). כמו כן, יילקחו ממך בדיקות דם לפי הצורך.

  • 5
    בחינת רצון היולדת

    אם את מעוניינת בנוהל "אפס הפרדה" והאפשרות קיימת במרכז הרפואי, שתפי את המיילד או המיילדת בבקשתך על מנת שיתארגנו בהתאם. שימי לב, לרוב ב"אפס הפרדה" בניתוח קיסרי יש צורך במלווה בחדר ההתאוששות ובמחלקה, עד שתחושי מספיק טוב ותוכלי להתנייד ולטפל בתינוק או בתינוקת באופן עצמאי.

כדאי לדעת

  • כשמדובר בניתוח קיסרי מתוכנן, מרבית המרכזים הרפואיים מאשרים מלווה אחד בחדר ניתוח, ובתנאי שניתנה למלווה הדרכה מראש לגבי אופן ההתנהלות במהלך הניתוח (בדרך כלל ההדרכה באחריות המיילד או המיילדת). כמו כן, על המלווה לחתום על טופס ייעודי מראש.
  • יש מרכזים רפואיים שמאפשרים לבחור בניתוח קיסרי ידידותי. בחלקם יש פרגוד שקוף המאפשר צפייה ברגע המרגש בו מוציאים את התינוק או התינוקת לאוויר העולם. במקרים מסוימים, כאשר האם והתינוק או התינוקת חשים בטוב ולא זקוקים להשגחה או טיפול מיוחדים - הצוות הרפואי יאפשר להניח את התינוק או התינוקת על בית החזה של האם, או "עור לעור" על ההורה השני עד תום הניתוח ומעבר ל"עור לעור" עם האם בחדר ההתאוששות. בנוסף, יש מרכזים בהם קיים נוהל "אפס הפרדה" בניתוח קיסרי מתוכנן - מצב שבו התינוק או התינוקת נמצאים עם האם (או עם ההורה השני) מהניתוח ברציפות, ללא הפרדה כלל, עד המעבר למחלקת יולדות. בחירה בקיסרי ידידותי וב"אפס הפרדה" מאפשרת לאם ולתינוק או התינוקת שלה חווית התקשרות ראשונית טובה.

הליך ההרדמה לפני הניתוח

בעת ההכנה לניתוח הקיסרי, רופא או רופאה ממערך ההרדמה יסבירו לך על הליך ההרדמה (בהתאם למידת דחיפותו של הניתוח ומגבלות היולדת בקבלת הרדמה מסוג מסוים) ויחתימו אותך על הסכמה להרדמה. לרוב הניתוח הקיסרי יעשה בהרדמה אזורית - אפידורלית או ספינאלית. הרדמה כללית תתבצע רק לעיתים נדירות.

החדרת צינורית לחלל האפידורלי, בין החוליות המותניות, שדרכה מוחדר חומר ההרדמה. לרוב הרדמה זו מתבצעת כאשר היולדת החלה תהליך לידה והוחלט, בהסכמתה, לסיים את הלידה בניתוח - בשל חשד למצוקה עוברית/חוסר התקדמות ועוד. הרדמה אפידורלית מאפשרת ליולדת להיות בהכרה מלאה ולחוש הקלה מוחלטת או משמעותית בכאב. היא בעלת השפעה מועטה על העובר מכיוון שחומרי ההרדמה אינם עוברים לדם העובר. בנוסף, הצינורית מאפשרת מתן תוספת תרופות, ולכן אפשר להאריך את ההשפעה נוגדת הכאב כל עוד יש צורך.

תופעות לוואי אפשריות: כאבי ראש, חוסר יכולת לתת שתן ספונטנית (במהלך הניתוח יוכנס קטטר שתן), ירידה בלחץ הדם, רעד או גרד. סיבוכים הם נדירים וכוללים - זיהום מקומי באזור ההזרקה, פגיעה עצבית זמנית או ניקוב הקרום המקיף את החלל האפידורלי (Dural puncture) המוביל לדלף של נוזל השדרה לחלל שחולף בתוך כמה ימים. השפעה על העובר - ירידה חדה בלחץ הדם האימהי יכול לגרור ירידה בדופק עוברי. צוות ההרדמה מזליף נוזלים וברשותו תרופות המעלות את לחץ הדם תוך רגעים ספורים.

ברוב המקרים, ניתוח קיסרי מבוצע תחת הרדמה ספינאלית שבהמהלכה מוזרק חומרי הרדמה לגב התחתון, המאלחשים את פלג הגוף התחתון, כך שתהיי בהכרה במהלך הניתוח אך לא תחושי כאב. חומר ההרדמה מוזרק באופן חד פעמי (לא נשארת צינורית שדרכה מוזלף חומר) לחלל הספינאלי בעמוד השדרה. השפעתו מהירה ומתחילה לפוג לאחר כשעתיים (וכאמור, לא ניתן להוסיף חומר). להרדמה הספינאלית כמה יתרונות - מרגע הזרקת החומר היולדת תחוש הרדמה מהירה של פלג הגוף התחתון, אך היא נשארת בהכרה מלאה. השפעת חומרי ההרדמה על העובר מועטה מכיוון שהם לא עוברים לדם העובר.

תופעות לוואי אפשריות: ירידה בלחץ דם, סחרחורת ובחילה, גרד ורעד. סיבוכים הם נדירים וכוללים - זיהום מקומי, דימום, פגיעה עצבית זמנית. ירידה בלחץ הדם האימהי יכולה לגרום לעובר לירידה בדופק, אך כפי שצויין באלחוש האפידורלי - צוות המרדימים ייתן מענה מהיר על ידי נוזלים ותרופות.

סחרחורת ובחילה או כישלון הרדמה במצבים מסוימים, יחייב את הצוות הרפואי לעבור להרדמה כללית. תופעות פחות נפוצות הן פגיעה עצבית, דימום סביב אזור הזריקה בחוט השדרה או זיהום.

מתן חומרי הרדמה לתוך הווריד, תוך כדי תמיכה נשימתית מלאה. הרדמה מלאה מבוצעת בדרך כלל במקרים שבהם יש לבצע ניתוח בהול, בשל סיכון מיידי ליולדת או חשד למצוקת עובר המצריכה את חילוצו המיידי. בנוסף, הרדמה כללית תבוצע כאשר לא ניתן לבצע הרדמה ספינאלית ליולדת (בשל התוויות נגד). היתרון בהרדמה כללית הוא ביצועה המהיר, שמאפשר את חילוץ התינוק או התינוקת, אבל יש לה כמה חסרונות: בהרדמה מלאה היולדת לא נמצאת בהכרה ועלולה לחוש החמצה על כך שלא חוותה את הלידה. התאוששות מניתוח קיסרי ארוכה יותר, ולכן ההתקשרות הראשונית של האם עם התינוק או התינוקת היא מאוחרת. חומרי ההרדמה עוברים דרך השליה לעובר ועלולים לגרום לו לדיכוי נשימתי זמני, כך שהוא יזדקק לתמיכה נשימתית בתחילת חייו. לצורך השגחה, בכל הרדמה כללית יש חובת נוכחות של רופא או רופאת יילודים, אבל לרוב מדובר בהרדמה כללית קצרה עם השפעה מזערית על התינוק או התינוקת שיוולדו. כמו כן, לחומרי ההרדמה יש השפעה גם על האם בשל הסיכון לשאיפת תוכן הקיבה.

תופעות לוואי אפשריות: לחץ דם נמוך, הרגשה כללית לא טובה, כאב בגרון ואי נוחות בבליעה בגלל נוכחות הצינור בתוך קנה הנשימה (טובוס), בחילות או הקאות, רעד וקור, סיכון לשאיפת תוכן קיבה. ככלל, ההתאוששות ארוכה יותר לאחר ניתוח קיסרי בהרדמה כללית.

ההכנה לקראת ניתוח קיסרי

  • 1
    צום

    יש להיות בצום של שמונה שעות לפני הניתוח.

  • 2
    הסרת שיער

    בחלק מהמרכזים הרפואיים תתבקשי להסיר שיער מאזור הניתוח, בהתאם למדיניות המרכז.

  • 3
    ביום הניתוח

    כאשר תגיעי למיון יולדות, תתקבלי על ידי מיילד או מיילדת, ישאלו אותך לגבי ההכנה הטרום ניתוחית בבית (צום, הסרת שיער, תכשיטים, עדשות מגע וכדומה). יבדקו לך סימנים חיוניים, יאזינו לדופק לב העובר או יבצעו מוניטור, ישאלו על קיומם של צירים או ירידת מים, ולבסוף יכינו את כל הציוד הדרוש לטיפול בתינוק או התינוקת שיוולדו בחדר הניתוח.

  • 4
    נטילת סותרי חומצה

    בחלק מהמרכזים הרפואיים, כחצי שעה לפני הניתוח תתבקשי ליטול תרופה סותרת חומצה בשתייה. נטילת התרופה מתבצעת על מנת למנוע שאיפת תוכן קיבה חומצי לריאות, אם תקיאי במהלך הניתוח כתגובה לחומרי ההרדמה.

  • 5
    תחבושות אלסטיות

    בהתאם למדיניות המרכז הרפואי, בחלק מחדרי הלידה חובשים את רגלי היולדת בתחבושות אלסטיות טרום הניתוח כדי למנוע היווצרות קרישי דם בשל חוסר תנועה. לעיתים משתמשים במכשיר פנאומטי מיוחד שנועד לשפר את זרימת הדם בוורידי הרגליים במהלך הניתוח ולאחריו.

  • 6
    כניסה לחדר ניתוח

    לחדר הניתוח תיכנסי בחלוק, ללא הלבשה תחתונה. תקבלי ערדליים (כיסוי לרגליים) וכובע חד פעמי לכיסוי הראש.

  • 7
    הרכבת עירוי נוזלים

    לקראת הניתוח ירכיבו לך עירוי נוזלים לצורך מתן נוזלים ותרופות.

  • 8
    הרדמה

    הצוות המרדים יבצע את הליך ההרדמה.

  • 9
    הכנסת צנטר לשלפוחית השתן

    לאחר ההרדמה, המנתח יכניס קטטר לשלפוחית השתן לצורך ריקונה והפחתת הסיכון לפגיעה בה במהלך הניתוח. בנוסף, לאחר הניתוח, הקטטר ישמש ככלי לניטור יציבות היולדת (מדידת תפוקת שתן כמדד לאובדן דם). את הקטטר מוציאים, לרוב, לאחר כ־6 עד 8 שעות מהניתוח.

  • 10
    כיסוי אנטיביוטי חד פעמי

    תקבלי אנטיביוטיקה מניעתית הניתנת כדי להפחית ולמנוע זיהומים בפצע הניתוח.

  • 11
    הכנת היולדת

    תהליך זה כולל את רחצת אזור הניתוח בחומר מיוחד, כיסוי היולדת בסדינים סטריליים, הקמת פרגוד המסתיר את האזור המנותח ווידוא כי אכן היולדת לא חשה את האזור שעומד להיות מנותח.

  • 12
    הכנסת מלווה

    אם מתאפשר, תורשה כניסת המלווה לחדר הניתוח.

נוכחות בחדר ניתוח

במהלך הניתוח נמצאים בחדר שני מנתחים המומחים ברפואת נשים; אח או אחות חדר ניתוח שתפקידם לסייע בניתוח, לדאוג להבאת הציוד ולתמוך בצוות המנתח; רופא או רופאה מרדימים שתפקידם לדאוג לכך שהיולדת תהיה משוחררת מכאב ולשמור על מצבה ההמודינמי של היולדת (כלומר לעקוב אחר לחץ דם ודופק, לתת תרופות ונוזלים); עוזר או עוזרת מרדים ומיילד או מיילדת.

בקיסריים מתוכננים הימצאות רופא או רופאת ילדים היא בהתאם לנוהל המרכז הרפואי (חשוב לציין כי בכל מצב, הם נמצאים במרחק קריאה מחדר הניתוח).

מהלך הניתוח

  1. ביצוע הניתוח: מבצעים חתך רוחבי נמוך בבטן התחתונה ופותחים את קיר הבטן בשכבות - עד שמגיעים אל חלל הצפק (פריטונאום). כאשר חושפים את הרחם, מבצעים חתך נוסף על הרחם. לרוב זהו חתך רוחבי נמוך. ייתכן ויהיה צורך בחתך שאינו רוחבי - בהתאם לשבוע ההריון, למצג ולמנח העובר - ובהתאם לשיקול דעת רפואי.
  2. משך הניתוח: ניתוח קיסרי ממוצע אורך כ־45 דקות (כולל ההכנה וההרדמה). תיתכן תוספת זמן בהתאם לסיבוכים במהלך הניתוח או הידבקויות בחלל הבטן.
  3. חילוץ היילוד: מתבצע בהתאם למנח שבו שוכב העובר. התינוק או התינוקת יעברו לטיפול ראשוני בעמדת היילוד, ביחד עם המלווה. בעמדה מבצעים הערכה ראשונית (משקל, חום גוף וסימנים חיוניים). לעיתים התינוק או התינוקת נזקקים למעט עזרה בשלב המעבר מהחיים העובריים לחיים שמחוץ לרחם, כגון שאיבת הפרשות, מתן חמצן ועוד.
  4. שיוך התינוק או התינוקת לאם: יתבצע שיוך בין האם לתינוק או התינוקת בעזרת צמידים (ידונים) עם מדבקת פרטי האם שאושרו על ידי היולדת. לאחר מכן, יעבירו את התינוק או התינוקת (בליווי ההורה השני) למחלקת יילודים או בהתאם לנהלי "אפס הפרדה" במרכז הרפואי.
  5. הפרדת השליה וסגירת החתכים: בזמן שהאח או האחות מטפלים בתינוק או בתינוקת, צוות המנתחים מפריד את השליה מהרחם, מוציא אותה, ולאחר מכן סוגר את השכבות בשלבים. לרוב סגירת החתך נעשית בעזרת סיכות, אך כיום יש טכניקות נוספות ואפשר לשאול לגביהן את המנתחים.
  6. קשירת חצוצרות: אפשר לבקש לבצע את הפעולה במהלך הניתוח הקיסרי. פעולת קשירת חצוצרות היא מצב בלתי הפיך, ולכן מתבצעת אצל יולדת שלא מתכוונת ללדת יותר. אם היולדת תתחרט בהמשך - היא תוכל להרות רק באמצעות טיפולי הפריה חוץ-גופית (IVF). הקשירה תוצע לנשים שעברו כמה לידות, ובעיקר אם בעברן כמה ניתוחים קיסריים.

אולי יעניין אותך עוד