עזרה ראשונה נפשית לילדים
ילדים וילדות בכל גיל עלולים להיקלע למצוקה רגשית שדורשת עזרה ראשונה נפשית. זה יכול לקרות בעקבות הצקות או חרם בבית הספר, משבר אישי, חשיפה לאירועי חירום (גם אם דרך אמצעי תקשורת) ולפעמים גם ללא אירוע מסוים, אלא מתוך קשיים בוויסות הרגשי.
כהורים, אנחנו יכולים לעזור לילדים ולילדות באופן מיידי כאשר הם מראים סימני מצוקה ולהגיש להם עזרה ראשונה נפשית. עזרה זו יכולה להקל ולהפחית במהירות את המצוקה שהילד או הילדה חווים ולהחזיר אותם לתפקוד שגרתי. בנוסף, כאשר מדובר באירועים קשים כמו מלחמה, העזרה הראשונה הנפשית יכולה גם לסייע לצמצם את הסיכון להשפעות ארוכות טווח.
כך נדע שהילד או הילדה נמצאים במצוקה נפשית
ילדים וילדות יכולים לבטא את המצוקה שלהם בדרכים שונות, בהתאם לגילם, לאופי שלהם ולנסיבות המקרה. חלק מהילדים יידעו לבטא בצורה מילולית ישירה, למשל לומר: "אני מאד עצוב, עצבני, פגוע...". מצוקה יכולה גם להתבטא בהתנהגות שונה מהרגיל, באי שקט מוגבר או ההיפך, הסתגרות, בכי, עצבנות, כעסנות, או צחוק מוגזם ולא תואם את המצב, הימנעות מכניסה לכיתה וכדומה. במקרים אחרים, המצוקה תתבטא בתגובות גופניות פסיכוסומטיות כמו תלונות על כאבי בטן, ראש וכדומה, שלא עקב מחלה.
מה לעשות אם הילד או הילדה חווים מצוקה נפשית
יש כמה עקרונות בסיסיים שיכולים לסייע ולהגביר את היכולת להתמודד עם מצבי מצוקה שונים, כולל במצבי חירום. כל ילד וילדה הם שונים ולכן כדאי לחשוב איך תוכלו להתאים את אופן יישום העקרונות באופן אישי אליהם, לגילם וליכולות האישיות שלהם.
-
1שמירה על שגרה
חשוב לוודא שהילד או הילדה נמצאים במקום בטוח ומוגן, בסביבה מוכרת ונוחה ולשמור ככל האפשר על שגרה וסדר יום קבועים. שמירה על השגרה מסייעת להקנות תחושת ביטחון.
-
2נוכחות משמעותית
דמות משמעותית, כמו בן או בת משפחה, חבר או חברה, חיונית וחשובה מאוד ברגעים קשים. נוכחות יכולה להיות חיבוק, שיחה ואפילו ישיבה ליד הילד בשתיקה, אלה פעולות מסייעות. חשוב שבשום מצב לא תשאירו את הילד או הילדה להתמודד לבד.
-
3נרמול רגשות ומתן לגיטימציה לתחושת המצוקה
אפשרו לילד או לילדה לבטא את הרגשות שהם מרגישים ועזרו להם להבין אותם. חשוב לעזור להם להפריד בין עובדות לבין מחשבות ורגשות. אפשר לעשות זאת באמצעות בקשה לתאר את העובדות ולעזור להבחין בינן לבין מחשבות ורגשות שצפים ועולים. שאלות שכדאי לשאול במצבים של מצוקה רגשית:
- איפה היית כשזה קרה? מה עשית?
- מה היה הדבר הראשון שחשבת עליו?
- מה הרגשת כשזה קרה?
- מה עזר לך שיהיה לך פחות קשה?
-
4שמירה על תפקוד ופעילות גופנית
עודדו את הילד או הילדה לבצע פעולות יום יומיות ומשימות, בהתאם ליכולתם. קדמו פעילות גופנית כמו הליכה, משחק בכדור וריקוד, ביחד אתכם.
-
5יצירת סביבה שקטה מגירויים
התמודדות משותפת עם ילדים בתוך קבוצה לרוב מסייעת אך יחד עם זאת, במקרים קיצוניים כמו התקף חרדה או התנהגות חריגה, רצוי להרחיק מילדים אחרים ולאחר מכן לבצע התערבויות שיעזרו להחזיר לתיפקוד.
שימו לב
שימו לב
חשוב מאוד שתהיו קשובים גם לצרכים של עצמכם וגייסו משאבי חוסן וגורמי תמיכה, כך שתוכלו לסייע ולטפל טוב יותר בילד או בילדה שלכם שמתמודדים עם מצוקה נפשית.
מידע נוסף עבור בני משפחה של מתמודדים.
מודלים מעשיים לסיוע נפשי לילדים ולבני נוער
יש מספר דרכים להתמודדות וכל אחת מהן מתאימה במצב שונה. כדאי שכל הורה יכיר את האפשרויות כדי שיוכל להציג אותם בפני הילד או הילדה ולתרגל איתם. במצבי מצוקה רגשית פתאומיים, חשוב לדבר עם הילד או הילדה בשפה ובמושגים שהם מכירים ולתרגל איתם פעולות שהם מכירים ושהתנסו בהן בעבר. ביצוע פעולות מוכרות בשעת חירום יהיה יעיל יותר מאשר להכיר להם מושגים או פעולות חדשות בשעת החירום עצמה.
נמליץ על שני מודלים לסיוע:
מודל מעש"ה, מתאים לתגובות במצבי חירום שמתבטאות בהתכנסות, ניתוק, הסתגרות, או לחלופין באי-שקט, עצבנות או בלבול, ומודל עש"ן ד"ק, מודל מוכר ומתורגל במערכת החינוך.
מודל מעש"ה לעזרה ראשונה נפשית - מותאם לילדים ונוער
מ - מיקוד והבעת מחויבות: כדי להשרות תחושת בטחון על הילד או הילדה, מנעו את תחושת הבדידות, שדרו מחויבות ואמרו לילד או לילדה שזקוקים לעזרה שהם לא לבד, שאתם איתם ולא עוזבים אותם. אם הילד או הילדה לא נמצאים עם משפחתם, עשו כל מאמץ אפשרי לקשר אותם עם ההורים או עם דמות משמעותית עבורם.
ע - עידוד לפעולות יעילות: עודדו את הילד או הילדה לבצע פעולות פשוטות כמו לאסוף ציוד שהתפזר ולהכניס לתיק, לסדר את הכיתה, ללכת יחד למקום מוגן.
ש - שאילת שאלות פשוטות: שאלו שאלות פשוטות, שיש בהן מעט מילים, על האירוע שגרם למצוקה הנפשית. רצוי לבחור בשאלות שמעודדות חשיבה, כמו: "איפה היית" או "מאיפה הגעת לכאן?", "האם תרצה להתקשר לחבר או חברה מהכיתה?" או שאלות שהתשובות אליהן הן מאוד ברורות, למשל, "היכן אתה גר?" או "איפה נמצאת אמא שלך עכשיו?".
ה - הבנייה של רציפות: עזרו לילד או לילדה ליצור רצף של אירועים שקל להם להבין ולהכיל, מההתחלה ועד הסוף. תארו את האירוע שקרה והסתיים ותוכלו לציין שכעת הם במקום בטוח.
הנחיות למתן עזרה ראשונה נפשית - מודל מעש"ה
https://www.youtube.com/watch?v=kEJ353s1_U4
מודל עש"ן ד"ק
ילדים וילדות נחשפים למודל זה במערכת החינוך ומתרגלים אותו בתור כלי להתמודדות עצמית, כאשר הם מרגישים במצב של מצוקה רגשית חריפה. שמו של המודל הוא ראשי תיבות של מספר שלבים מהירים שאפשר לבצע במצבי מצוקה רגשית כדי למנוע את ההחרפה שלה:
ע – עצור! לעצור, לקחת פסק זמן ועל ידי כך לשים מעצור למחשבותיי העכשוויות.
ש – שרירים: להעביר את המיקוד מהמחשבה במוח לגוף ולשרירים. כדי לעשות זאת, אפשר לכווץ את אגרופי הידיים בזמן שאיפה אחת עמוקה ואיטית, ואז לשחרר את שרירי האגרופים בזמן שמוציאים באיטיות את האוויר החוצה ומשמיעים את הקול: "טססס...". אם זה מתאים למצב, אפשר לשים אחת משתי הידיים על הבטן.
נ – נשימה: לקחת נשימה אחת עמוקה ואחריה עוד נשימה איטית אחת או אפילו שתיים.
ד –דיבור: להשתמש בדיבור פנימי מרגיע, ולהגיד לעצמך משפט מפתח כמו: "כאשר אני בתוך המרחב מוגן, אני בטוחה". או "אני יכול להתמודד עם זה".
ק – קדימה: עכשיו אפשר לנוע קדימה ולהתמודד טוב יותר עם המצב או להניח לכך ולחזור ולנסות להתמודד עם זה בהמשך.
אם המצוקה הרגשית של הילד או הילדה נמשכת, אפשר לפנות לסיוע מקצועי למשל ליועץ או ליועצת החינוכיים, לפסיכולוג או הפסיכולוגית של בית הספר, לרופא או רופאת הילדים או לשירותי הטיפול בבריאות הנפש דרך קופת החולים שבה אתם מבוטחים.
דפי מידע וסרטוני הדרכה
מידע נוסף וכלים להורים להתמודדות עם חרדה אצל ילדים ומתבגרים במצבי לחץ