חשיפה למסכים בגיל הרך

בעולם שבו אנחנו חיים, כולנו חשופים למסכים - מטלוויזיה, דרך המחשב ועד הטלפון הנייד. הטכנולוגיה הביאה איתה יתרונות רבים, ואפשר לומר שאנחנו כבר לא יכולים בלעדיה. אבל כשמדובר בתינוקות ובילדים קטנים, חשוב לדעת שצפייה מרובה במסכים עלולה להשפיע עליהם באופן שונה מאשר על מבוגרים.

תינוקות וילדים בגיל הרך לומדים על העולם בעיקר דרך חוויה ישירה: הם חוקרים באמצעות כל חושיהם, בודקים מה הגוף שלהם יכול לעשות ומנהלים אינטראקציות עם מבוגרים וילדים אחרים. בזמן צפייה במסך, לעומת זאת, הם פאסיביים - לא זזים, לא חוקרים, לא משחקים ולא משוחחים.

מחקרים מראים שצפייה מרובה במסכים בגיל הרך עלולה להעלות את הסיכון לקשיים בתחומים כמו:

• התפתחות שפה ותקשורת.
• ויסות רגשי והתנהגותי.
• כישורי קשב וריכוז.
• התפתחות חברתית.
• איכות השינה.
• הרגלי תזונה.

בנוסף, זמן מול המסך פירושו פחות זמן למשחק, לתנועה ולאינטראקציה - דברים חיוניים להתפתחות התקינה בגילים אלה.

השאלה היא לא האם להשתמש במסכים, מכיוון שבעולם שלנו זה כמעט בלתי אפשרי להימנע מכך, אלא איך להשתמש בהם בצורה חכמה ובטוחה, כדי שהילדים ייהנו מהיתרונות של הטכנולוגיה בלי שהדבר יפגע בהתפתחותם.

מתי אפשר להתחיל לחשוף למסכים

אין הוכחות לכך שבזמן צפייה במסך תינוקות ופעוטות מצליחים ללמוד שפה ובוודאי לא יכולות של תקשורת, משחק וויסות. מנגד, מחקרים רבים מראים שקיים סיכון גבוה לקשיים או לאיחור בהתפתחות התקשורת, השפה, הדיבור והוויסות בקרב ילדים שהחלו להיחשף מוקדם למסכים. מסיבה זו, ההמלצה של ארגוני רופאי הילדים בארץ ובעולם היא לא לחשוף עד גיל שנתיים למסכים, כולל למסך שדולק ברקע.

בדרך כלל, בגיל שנתיים אפשר להתחיל לחשוף ילדים למסכים מסוגים שונים, אבל גם אז כדאי לקחת בחשבון את המאפיינים האישיים של כל אחת ואחד. כלומר, רק אם הילד או הילדה מסוגלים לשוחח על מה שראו במסך, ומצליחים להתמיד בפעילויות מגוונות אחרות (האזנה לסיפור, משחק) לפרקי זמן סבירים - אפשר לשלב גם מסכים.

בחירת תוכן צפייה מתאים לגיל הרך

התוכן שבוחרים לראות הוא משמעותי מאוד: לא כל מה שכתוב עליו שהוא "חינוכי" הוא אכן כזה.

תוכן איכותי הוא:

• איטי, וממותן מבחינת האפקטים הקוליים והוויזואליים.
• בשפת האם של הילד או הילדה, או לפחות בשפה שהם חשופים אליה בהקשר החברתי.
• נטול אלימות מילולית ופיזית.
• מכיל סיפור ברור עם התחלה, אמצע וסוף (בניגוד, למשל, לסרטוני יוטיוב שבהם מוצגת התעסקות בחומרים, פתיחת מתנות, מעיכה, אכילה וכולי).

אז איך אפשר לדעת שהתוכן מתאים לילדים? אם אחרי הצפייה הם יודעים לדבר על מה שהם ראו, אם הם יכולים לספר, אפילו בקצרה, על התוכן שהם צפו בו - סימן שהם הבינו אותו, ולכן הם גם יכולים ללמוד משהו מהחשיפה למסך.

בנוסף, אם צפית בתוכן כלשהו שאהבת וגם הילד או הילדו אהבו, מומלץ לחזור ולצפות בו כמה פעמים ולאפשר לילד או הילדה ללמוד משהו חדש עם כל חשיפה נוספת.

המלצות לצפייה נכונה בגיל הרך

• חשיפה למסך - רק כשאין חלופה טובה יותר: חשיפה למסך במקומות ציבוריים ובזמנים שיש בהם הזדמנות למשחק עם בני גילם או עם מבוגרים, היא מיותרת וגורמת להם להפסיד אינטראקציה טובה ולמידה. כדאי לחשוף למסך רק בבית, ורק בזמן שאין פעילות משפחתית משותפת.
• מסך גדול עדיף ממסך קטן: כדאי להעדיף צפייה במסך גדול (טלוויזיה) ולא במסכים ניידים (סמארטפונים או טאבלטים). כשהצפייה היא על גבי מסך גדול יש יותר סיכוי שתהיה בקרה על התוכן, קל יותר לדבר על מה שרואים וגם הילדים צופים יותר ברצף במקום לגלול.
• לאחר הצפייה, מנהלים שיח: מחקרים מראים ששיחה עם הילדים על מה שהם ראו במסך מקדמת את התפתחות השפה. כדאי לצפות יחד, ולשוחח על מה שרואים: לעזור להבין את התוכן, לשוחח על הרגשות של הדמויות ולסייע לקשר את התוכן לחוויות החיים. גם אם לא צופים יחד אפשר לשוחח על מה שנצפה - לשאול אם היה משהו מצחיק, מפחיד או מעניין, לשוחח על מה אהבו בתוכנית ואילו דמויות הם מעדיפים.
• מסך לא מתאים לוויסות רגשות: חשוב שלא להשתמש במסך כדי להרגיע ילדים. ילדים שמקבלים מסך בכל פעם שהם כועסים או עצובים, יתקשו מאוד ללמוד להתמודד עם רגשותיהם בעתיד.

הילד שלי מכור? אפשר להיעזר באנשי מקצוע

חשוב לדעת שילדים לא "מתמכרים" למסכים, אלא רק רגילים ונמשכים אליהם, אבל שינוי הרגלים בגיל הרך הוא אפשרי ואולי פחות קשה ממה שחושבים. כדאי להתכונן למהלך בעזרת תכנון סדר יום, תכנון פעילויות אחרות, ובעיקר תכנון התגובות שלנו למצבים שבהם עד היום הדלקנו מסך כפתרון. מרגע שההחלטה התקבלה, אפשר להוריד את זמן המסך בבת אחת. אם אתם צריכים שהשינוי יהיה הדרגתי - אין בעיה כמובן. חשוב להחליט על שינויים שאפשר לעמוד בהם, ולהיות עקביים.

אם עולים קשיים בתהליך, אל תהססו להיעזר באיש או אשת מקצוע מתחום הדרכת ההורים או התפתחות הילד. העזרה המקצועית יכולה להיות בהבניית סדר יום מגוון יותר, התמודדות עם קשיים שעולים בעקבות השינויים או עם קשיים בהצבת גבולות.

ההשפעה של המסכים על הראייה בגיל הרך

למסכים יכולה להיות השפעה שלילית על הראייה של ילדים קטנים, במיוחד בצפייה ממושכת או קרובה מדי למסך. בגיל הרך מערכת הראייה עדיין מתפתחת, ולכן היא רגישה יותר. צפייה ממושכת במסך ממרחק קרוב עלולה להעלות את הסיכון לקוצר ראייה ולפגיעה בהתפתחות תקינה של הראייה.

כדי להגן על עיני הילדים כדאי להקפיד על הכללים הבאים:

• לשמור על מרחק: חשוב לשבת במרחק של יותר מ-30 סנטימטר מהמסך.
• לקחת הפסקות: כל 20 דקות מומלץ להסתכל במשך 20 שניות למרחק של מעל 6 מטרים.
• להגביל את זמן הצפייה: חשוב להימנע מצפייה ממושכת (מעל שעה).
• לעודד פעילות בחוץ: מחקרים מראים שפעילות בשטח פתוח ובאור טבעי תורמת לבריאות העיניים ומפחיתה את הסיכון לקוצר ראייה.
• לשלוט בבהירות המסך: כדאי לבחור בבהירות מסך מקסימלית אפשרית, וכאשר מחשיך בחוץ, לעבור לתאורת לילה עם יותר אור חם ופחות אור כחול.

קרינה סלולרית ובריאות ילדים בגיל הרך

בגלל רגישותם של ילדים קטנים לגורמים סביבתיים, ובגלל תוחלת החיים הארוכה הצפויה להם (שתלווה, קרוב לוודאי, בחשיפה ממושכת למכשירים סלולריים לאורך חייהם), ההמלצה היא לנקוט זהירות יתר בכל הנוגע לשימוש של ילדים קטנים במכשירים סלולריים.

כדאי להקפיד שכאשר הם צופים בתוכן באמצעות הטלפון, המכשיר יהיה כמה שיותר רחוק מגופם - למשל על שולחן ולא בידיהם.

מידע נוסף על קרינה סלולרית

השימוש החכם במסכים הוא עניין של איזון. המסכים יכולים להיות כלי מועיל ומהנה, אבל חשוב לזכור שהם לא מחליפים את הפעילויות שילדים בגיל הרך צריכים להתפתחות תקינה: משחק חופשי, תנועה, חקירה ואינטראקציה עם אחרים. עד גיל שנתיים עדיף להימנע ממסכים לגמרי, ולאחר מכן חשוב להגביל את זמן הצפייה, לבחור תוכן איכותי ולצפות יחד. ולא פחות חשוב - מומלץ לשמור גם על הרגלי המסך שלנו, ההורים, כי הילדים לומדים בעיקר מדוגמה אישית.