גמילה ממוצץ
תינוקות נולדים עם רפלקס מציצה באופן טבעי שבזכותו הם יונקים. מעבר לצורך הקיומי בהזנה, פעולת המציצה מספקת לתינוקות גם צורך רגשי בהרגעה של תחושה לא נעימה, של כאב או של מצוקה. ההנקה אמנם מספקת חלק מהצורך הזה, אבל תינוקות רבים זקוקים למציצה גם מעבר לזמני ההאכלה. מציצת מוצץ או אצבע יכולה לספק את הצורך הזה לתינוקות שלא יונקים, או לתינוקות שזקוקים לזמן נוסף של פעולת המציצה מעבר ליניקה.
השימוש במוצץ
אין המלצה גורפת לגבי שימוש או אי שימוש במוצץ, והבחירה לתת לתינוק או לתינוקת מוצץ נתונה כמובן להחלטת ההורים (אם כי יש תינוקות שמסרבים למוצץ). היתרון המיידי בשימוש במוצץ הוא כמובן הרגעה של בכי או מצוקה והקלה על כאבים, כך שזה לא מפתיע שהוא הופך פעמים רבות לחפץ שמספק נחמה. מאחר שהוא מרגיע בכי במהירות, הוא תורם גם לרווחת ההורים.
אפשר לתת מוצץ כדי להרגיע בזמן בכי או להקל על מצוקה - למשל אם יש כאב אחרי נפילה או תחושה לא נעימה אחרי קבלת חיסון - אבל מומלץ לא לאפשר שימוש ממושך במוצץ, ולא לתת לתינוק או לתינוקת להיות עם המוצץ בפה לאורך כל היום.
חשוב לדעת ששימוש ממושך במוצץ עלול להפריע להתפתחות תקינה של הלסת, ועשוי להשפיע על מבנה השיניים והחניכיים, מה שיכול לגרום בהמשך לצורך ביישור שיניים. בנוסף, שימוש תדיר במוצץ מעבר לשנה הראשונה עלול לעכב את התפתחות הדיבור.
כל מה שצריך לדעת על הבחירה להשתמש במוצץ
הזמן המתאים לפרידה מהמוצץ
אם נותנים לילד או לילדה שלנו מוצץ, מגיע השלב שבו כדאי לגמול אותם מן ההרגל. אז מתי ואיך נפרדים מן המוצץ?
ילדים שונים זה מזה - יש כאלה שיפסיקו להשתמש במוצץ אפילו מתחת לגיל שנה, ואילו אחרים יזדקקו לתהליך ארוך יותר. כמו בכל נושא התפתחותי, גם כאן חשוב להבין את הצרכים של הילד או הילדה, אבל גם להיות ערים לכך שככול שהם גדלים, חסרונות השימוש במוצץ עולים על היתרונות. לכן, כדאי שהפרידה מהמוצץ תקרה מוקדם ככל האפשר.
את תהליך הפרידה מן המוצץ כדאי להתחיל סביב גיל שנה. אם נראה שיש עדיין צורך רב בפעולת המציצה, אפשר לחכות כמה חודשים ולנסות שוב. חשוב להיות קשובים לסימנים ולצרכים של הילד או הילדה שלנו, ולתת מוצץ רק כשיש ממש צורך.
עד גיל 3 כדאי להיות כבר אחרי הפרידה מן המוצץ, מפני שמעבר לגיל זה הסיכון לסיבוכים אורתודונטיים הולך וגדל. אם בגיל 3 הילד או הילדה עדיין מוצצים מוצץ - מומלץ לקחת אותם לבדיקת שיניים אצל רופא או רופאת שיניים של ילדים כדי לבדוק אם המוצץ גרם לבעיה בהתפתחות הלסת וחלל הפה.
ליצור תהליך הדרגתי
תהליך הפרידה מן המוצץ יכול להיות הדרגתי ולהתפרס על פני תקופה של כמה חודשים. כך ניתנת לילד או לילדה ההזדמנות להתרגל לחיים בלי מוצץ.
-
1לבנות תהליך חיובי
לעודד ולשבח כשהם מצליחים לא להשתמש במוצץ לזמן מסוים ולחגוג הצלחות. חיזוק שלילי וביקורת עלולים ליצור רגשות שליליים סביב תהליך הגמילה וליצור מאבקי כוח שרק מאריכים אותו.
-
2להתאים שימוש לצורך
בשעות הערות כדאי להגביל את השימוש במוצץ. בזמן שהם עסוקים במשחק או בעיסוק אחר אין באמת צורך במוצץ.
-
3לשמור על עקביות
מרגע שבחרתם להתחיל בתהליך ועד לגמילה מלאה יכולים להיות רגעים לא פשוטים להתמודדות. הרגעים האלה הם שלב טבעי וחלק מתהליך ההתבגרות, וזה משמעותי להישאר עקביים בתהליך.
-
4לתת תמיכה רגשית
אם הילד או הילדה חווים רגעי קושי או משבר, זה הזמן לשדר הבנה, לתמוך, להתעניין ולשוחח איתם על התחושות שלהם ולעזור להם להתמודד. למשל, לתת חיבוק ולומר "אני רואה שקשה לך, אבל את יכולה".
-
5לישון בלי מוצץ
בשלב הבא כדאי לצמצם את הקישור בין השימוש במוצץ להירדמות. אפשר לעודד שימוש בחפצים אחרים במקום המוצץ, למשל לחבק בובה או שמיכה אהובה.
-
6לחגוג את הפרידה
בשלב האחרון של הגמילה אפשר ליצור טקס חגיגי לפרידה מן המוצץ, עם כל מה שיכול לעזור בפרידה הסופית ולחגוג אותה. אפשר להציע להעביר את המוצץ לתינוק קטן, או לבחור עץ שעליו תולים את המוצץ ואומרים לו שלום.
אם יש התנגדות עזה לפרידה מן המוצץ ונוצרים מאבקי כוח מתמשכים, אל תישארו עם זה לבד. כדאי לפנות לאחות טיפת חלב ולהתייעץ איתה על דרכים אפשריות לפתור את הקושי.
גמילה ממציצת אצבע
מציצת אצבע ממושכת עלולה לגרום לאותן תופעות שקורות בגלל מוצץ, אבל הגמילה היא כמובן מורכבת יותר. רוב הילדים יפסיקו למצוץ אצבע בעצמם, אבל אם הילד או הילדה עדיין מוצצים אצבע בגיל 4 כדאי לפנות לרופא או רופאת ילדים או לרופא או רופאת שיניים לילדים כדי לוודא שלא נגרם נזק.
שימו לב
שימו לב
גמילה ממוצץ או מאצבע יכולה להיות תהליך קל אצל חלק מהילדים והילדות, ויכול להיות שהדרך תהיה ארוכה יותר ולעיתים מאתגרת. כדאי להתמודד עם תהליך הגמילה בנחישות, אבל גם באורך רוח וביצירתיות, ובכל מקרה לא להשתמש בעונשים סביב הגמילה.