אתגרים בהנקה ודרכי התמודדות

יש תינוקות שנולדים ישנוניים ולא מתעוררים לינוק, או שמסרבים לינוק בתחילת חייהם. חשוב לנסות דרכים שונות כדי לשמור על ההנקה ולתת להם את התזונה המתאימה ביותר.

דרכים להתמודדות:

• סחיטת ידנית של קולוסטרום: קודם כל, סחטי קולוסטרום (כמו שנכתב בסעיף הקודם) כדי שתוכלי לתת אותו לתינוק או לתינוקת שלך בהמשך.
• מגע "עור לעור": בעיקר כשמדובר בתינוקות שמסרבים לינוק, חשוב לשמור על מגע "עור לעור" בכל זמן שאפשר, גם בזמנים שלא מיועדים להנקה.
• לטפטף חלב על השפתיים: את יכולה לטפטף קצת חלב מהשד לכיוון הפה והשפתיים כדי לעורר את הרצון לינוק. אם זה לא עוזר, הניחי עלייך את התינוק או התינוקת שלך במגע "עור לעור", ונסי שוב כעבור חצי שעה.

תינוקות אמורים לינוק 8–12 פעמים ביום בשבועות הראשונים לחיים, לאו דווקא במרווחים אחידים. לפעמים, הם מתעוררים פחות מ-8 פעמים ביום ונראה כאילו הם לא מעוניינים בהנקה.

דרכים להתמודדות:

• לטפטף חלב על השפתיים: נסי לטפטף מעט חלב מהשד לכיוון השפתיים כדי לעורר את הרצון לינוק.
• להפשיט ולקרב: נסי להפשיט את התינוק או התינוקת ולהצמיד לגופך כשהראש מופנה לכיוון השד. תוך כדי אפשר לדבר ולשיר כדי להביא להתעוררות.
• לנסות שוב: אם למרות הניסיונות התינוק או התינוקת עדיין לא ביקשו לינוק – נסי שוב כעבור חצי שעה.
• לפנות לייעוץ: אם במשך יומיים רצופים התינוק או התינוקת אוכלים פחות מ-8 פעמים ביממה, כדאי לפנות לצוות טיפת חלב או לייעוץ הנקה בטיפת חלב.

אם יש לך כאבים בהנקה או שהעלייה במשקל של התינוק או התינוקת לא מספקת – יכול להיות שיש קושי להיצמד לשד. כדאי לדעת שיניקה היא פעולה נרכשת, ורוב התינוקות לומדים לינוק עם הזמן. ככול שתינוקות מקבלים יותר הזדמנויות ללמוד לינוק, כך גדל הסיכוי שילמדו מהר יותר את פעולת היניקה.

דרכים להתמודדות:

• היצמדות נכונה: נסי תנוחות שונות עד שתגיעי להיצמדות נכונה של הפה אל השד. שימי לב שהחזה והבטן יהיו מונחים מול גופך. כך הראש לא מסובב לצד לכיוון השד, אלא נמצא בקו ישר עם הגוף, והפה צריך להיות פעור, כמו בפיהוק, ופתוח סביב השד ולא רק סביב הפטמה.
• הנקה תדירה: הניקי לעיתים קרובות, בתדירות של 8–12 פעמים ביממה, עד שפעולת היניקה תהפוך לקלה וזורמת. עדיף להימנע מהאכלה עם פטמה מלאכותית (שמתלבשת על פטמת האם) מפני שהיא יכולה לשבש את תהליך הלמידה.
• לפנות לייעוץ: לאחר הלידה, כשאת עדיין בבית החולים, את יכולה לבקש את עזרת הצוות בכל שעות היממה. אם גם בבית התינוק או התינוקת מתקשים להיצמד לשד, והבעיה לא נפתרת בתוך יום או יומיים, כדאי לפנות לגורם מקצועי להערכה וטיפול. תוכלי לפנות לצוות טיפת חלב, לייעוץ הנקה בטיפת חלב או באופן פרטי, או לרופא או רופאה מומחים בהנקה.

בנוסף, יש מצבים נדירים שבהם מבנה הפה מקשה על ההיצמדות, למשל בגלל מה שנקרא "לשון קשורה". לכן, אם המצב לא משתפר מהנקה להנקה, חשוב לפנות לייעוץ בהקדם האפשרי.

הנקה לא אמורה להכאיב, אבל יכול להיות שבימים הראשונים להנקה תרגישי שהפטמות שלך רגישות. הסיבה השכיחה ביותר לכאב בפטמה בזמן ההנקה היא כשלתינוק או לתינוקת יש קושי להיצמד לשד וזה גורם לשפשוף ולסדקים בפטמה.

דרכים להתמודדות:

• היצמדות נכונה: נסי תנוחות שונות עד שתגיעי להיצמדות נכונה של הפה אל השד. שימי לב שהחזה והבטן יהיו מונחים מול גופך. כך הראש לא מסובב לצד לכיוון השד, אלא נמצא בקו ישר עם הגוף, והפה צריך להיות פעור כמו בפיהוק ופתוח סביב השד ולא רק סביב הפטמה.
• לשכך את הכאב: אפשר להשתמש במשככי כאבים, למשל פרצטמול או איבופרופן (אם אין רגישות אליהם). ככלל, ברגע שהבעיה נפתרת (היצמדות נכונה, הלשון מותרת וכדומה) הכאב יילך ויפחת עד להחלמה.
• לפנות לייעוץ: אם הכאבים בפטמה לא פוחתים ולא חולפים לאחר יום או יומיים, כדאי לפנות לצוות טיפת חלב, לייעוץ הנקה בטיפת חלב או באופן פרטי, או לרופא או רופאה מומחים בהנקה.

מלאוּת בשד היא מצב תקין שמופיע בערך יומיים עד ארבעה ימים לאחר הלידה, והיא סימן ליצירת החלב. מלאות כזאת אמורה לרדת לאחר כל הנקה. לעומת זאת, גודש הוא מצב של מלאות מוגברת ושדיים קשים וכואבים. מצב של גודש שכיח לאחר הלידה, כשאת והתינוק או התינוקת שלך מתרגלים להנקה, או כשעוברות כמה שעות שבהן היית אמורה להניק ומסיבה כלשהי ההנקה לא קרתה (לדוגמה כשאת לא נמצאת ליד התינוק או התינוקת שלך), וגם כשתתחילי לשלב מזון מוצק. הגודש עלול להקשות על התינוק או התינוקת לתפוס את הפטמה, וכך להחמיר את המצב.

דרכים להתמודדות:

• להניק לפי דרישה: הנקה לפי דרישה יכולה למנוע תופעה של גודש. בשבועות הראשונים שלאחר הלידה כדאי להניק 8–12 פעמים ביממה.
• לשאוב: אם התינוק או התינוקת מנסים לינוק אבל מתקשים להיאחז בשד בגלל הגודש, אפשר לנסות לשאוב קצת חלב עד שהגודש פוחת ואז לנסות שוב להניק. אם זה לא מצליח, כדאי שתשאבי עד להפחתה בכאב. גם במקרה שאחרי הנקה עדיין נשאר גודש כואב, כדאי לשאוב עוד קצת חלב עד להפחתה בכאב. אם את לא מצליחה להניק בכלל – נסי לשאוב את החלב בתדירות של 8–12 פעמים ביממה, להרבות במגע "עור לעור" ולפנות לייעוץ מקצועי בהקדם האפשרי.
• עיסוי עדין: לפני הנקה או שאיבה עסי ברכות את הפטמה לכיוון השד כדי להפחית את הגודש ולרכך את הפטמה, ובכך להקל על התינוק או התינוקת לתפוס את השד בתחילת ההאכלה. העיסוי צריך להיות עדין מפני שעיסוי נמרץ מדי עלול לפגוע ברקמת השד ולגרום לבצקת.
• קומפרס קר: בין ההנקות אפשר להניח קומפרסים קרים על החזה (לא על הפטמה) למשך כ-20 דקות, כדי להפחית את הבצקת והכאב.
  לשכך את הכאב: אפשר להשתמש במשככי כאבים, למשל פרצטמול או איבופרופן (אם אין רגישות אליהם).
• לפנות לייעוץ: אם הגודש לא נעלם למרות הניסיונות האלה, חשוב שתפני לגורם מקצועי בהקדם האפשרי. אפשר לפנות לצוות טיפת חלב, לייעוץ הנקה בטיפת חלב או באופן פרטי, או לרופא או רופאה מומחים בהנקה.

חסימה בצינורית חלב קורית כשיש הפרעה בזרימת החלב מאחורי הפטמה או בצינוריות שמרוחקות מהפטמה. חסימה כזאת גורמת לכאב מקומי בשד ולהיווצרות גוש קשה או אזור חם וכואב בשד. אם לא מטפלים בחסימה, עלולה להתפתח דלקת בשד עם תסמינים כמו של שפעת, שמלווים בכאבים עזים יותר בשד. לפעמים מופיעים קווים אדומים על העור בשד. יש כמה גורמים לחסימה בצינורית חלב: היצמדות לא נכונה לשד, דילוג על הנקה או הנקה נמהרת, לחץ על השד בגלל בגדים צמודים ולוחצים (בעיקר חזייה לוחצת) או מרצועה של תיק כבד.

דרכים להתמודדות:

• להניק לפי דרישה: הנקה לעיתים קרובות ולפי הדרישה של בנך או בתך יכולה למנוע חסימה בזרימת החלב. בשבועות הראשונים אחרי לידה כדאי להניק 8–12 פעמים ביממה.
• היצמדות נכונה: נסי תנוחות שונות עד שתגיעי להיצמדות נכונה של הפה אל השד. שימי לב שהחזה והבטן יהיו מונחים מול גופך. כך הראש לא מסובב לצד לכיוון השד, אלא נמצא בקו ישר עם הגוף, והפה צריך להיות פעור כמו בפיהוק ופתוח סביב השד ולא רק סביב הפטמה.
• לעסות בעדינות: בזמן ההנקה עסי בעדינות את השד מאחורי אזור החסימה לכיוון הפטמה.
• לאכול, לשתות, לנוח: מנוחה, שתיית נוזלים ותזונה טובה חשובות לאיזון הכללי שלך וגם למניעה ולטיפול בחסימה בצינורית חלב.
• לשכך את הכאב: אפשר להשתמש במשככי כאבים, למשל פרצטמול או איבופרופן (אם אין רגישות אליהם).
• לפנות לייעוץ: אם הסתימה לא משתחררת, חשוב שתפני בהקדם לקבלת עזרה מצוות טיפת חלב, לייעוץ הנקה בטיפת חלב או באופן פרטי, או לרופא או רופאה מומחים בהנקה.

אם יש אודם בשדיים או כאב בעקבות ההנקה, ייתכן שמתחיל תהליך דלקתי בשד (מסטיטיס). דלקת בשד היא סיבוך של זרימת יתר של חלב (גודש או צינורית חסומה) שלא טופלה, יחד עם שינוי בחיידקים הטבעיים הנמצאים בשדיים. סימני הדלקת כוללים רגישות, אודם וחום בשד ותחושה כללית כמו בשפעת – חום, חולשה וצמרמורת. בהתחלה מדובר לרוב בדלקת מקומית, אבל בלי טיפול עלול להתפתח תהליך זיהומי.

דרכים להתמודדות:

• להניק לפי דרישה: לטיפול בדלקת חשוב להמשיך ולהניק 8–12 פעמים ביממה. כדאי להניק תחילה מהשד הכואב.
• היצמדות נכונה: נסי תנוחות שונות עד שתגיעי להיצמדות הנכונה של הפה אל השד. אפשר לבקש מצוות טיפת חלב או מיועצת הנקה של טיפת חלב לצפות בהנקה, ואם צריך – לתקן את התנוחה.
• עדיף לא לשאוב: נסי להימנע משימוש במשאבת חלב. אם את משתמשת במשאבה – אל תשאבי יותר ממה שהתינוק או התינוקת מסוגלים לשתות.
  להנחיות לאחסון חלב אם שאוב
• חימום השד: חימום עדין של השד לפני תחילת ההנקה יכול לסייע לזרימת החלב.
• קומפרס קר: בין ההנקות אפשר להניח קומפרסים קרים על החזה להרגעת הכאב.
• לשכך את הכאב: אפשר להשתמש במשככי כאבים, למשל פרצטמול או איבופרופן (אם אין רגישות אליהם).
• לפנות לייעוץ: אם האודם לא עובר אחרי 12–24 שעות, או אם יש עלייה בחום ותחושה כללית לא טובה, חשוב שתפני בהקדם למרפאה ותעדכני את הצוות שאת מניקה על מנת לקבל טיפול באנטיביוטיקה מסוג בטוח לשימוש בהנקה.

סימנים לפטרייה אצל תינוקות: משטחים לבנים על הלשון או על החניכיים, או פטרייה באזור המפשעה. לפעמים לא רואים סימן גלוי לעין בפה.

סימנים לפטרייה אצל אימהות: כאב חד בפטמה או בשד שנמשך לאורך כל ההנקה ולפעמים גם אחריה, תחושה שורפת או מגרדת בשד, פטמה והילה אדומות ומבריקות.

דרכים להתמודדות:

• לפנות למרפאה: במקרה של פטרייה נדרש טיפול בתרופה אנטי פטרייתית גם לך וגם לתינוק או לתינוקת שלך.
• בלי פדים: כדאי להימנע משימוש בפדים להנקה. אם את משתמשת בפדים כאלה – חשוב שתחליפי אותם בכל הנקה.