קורונה
מחלת הקורונה (COVID-19) היא מחלה ויראלית עם טווח תסמינים רחב, שהגיעה לישראל בתחילת שנת 2020 כחלק ממגפת הקורונה העולמית, שפרצה לראשונה בעיר ווהאן שבסין בסוף 2019. במהלך הזמן נוצרו לנגיף הקורונה גרסאות שונות, המכונות וריאנטים. כל וריאנט של המחלה הוא בעל תכונות שונות ויכולות הדבקה אחרת, אבל אפשר לומר באופן כללי, שמרבית הילדות והילדים שנדבקים בקורונה סובלים מתסמינים קלים או שהם א-סימפטומטיים, ורובם מחלימים. אפשר גם כיום לקבוע שהקורונה מסוכנת יותר למבוגרים, אך היא לא נטולת סיכון גם בגיל צעיר.
תסמינים
אלו התסמינים האפשריים של מחלת הקורונה אצל ילדים, וסביר שאחד מהם או יותר יופיעו במהלך המחלה:
-
חום גוף של 38 מעלות ומעלה
-
עייפות
-
חולשה
-
שיעול
-
נזלת
-
קוצר נשימה
-
כאב גרון
-
כאבי שרירים
-
כאב ראש
-
אובדן חוש טעם או ריח
-
כאבי בטן ושילשולים
-
בחילות והקאות
בדיקות קורונה
בבדיקת קורונה מחפשים נגיפי קורונה (או ליתר דיוק את החומר הגנטי שלהם) בחלל הפה והאף באמצעות מטוש. כך מגלים נוכחות של וירוס הקורונה, עם או בלי תסמינים. מי שקיבלו תוצאה חיובית בבדיקת קורונה – נחשבים מאומתים.
סוגי בדיקות קורונה
- בדיקת PCR: הבדיקה המדויקת ביותר לאבחון קורונה. תוצאות הבדיקה מתקבלות בתוך 24–48 שעות ממועד לקיחת הדגימה (זמן זה עשוי להשתנות בין מעבדות שונות).
- בדיקת אנטיגן: בדיקה פחות רגישה מבדיקת ה-PCR, המאפשרת זיהוי מהיר וקבלת תוצאה מיידית במקום, מפני שהיא לא נשלחת למעבדה.
אופן ההדבקה
ההדבקה בקורונה היא לרוב טיפתית, על-ידי טיפות רוק שנפלטות לאוויר ממערכת הנשימה של אדם חיובי למחלה, למשל כתוצאה משיעול או התעטשות. חשוב לדעת, כי גם מחלה ללא תסמינים עלולה להיות מדבקת.
יש השערה נוספת, כי גם הדבקה דרך מגע היא אפשרית, אך ככל הנראה מדובר בסיכוי קטן הרבה יותר ואפשר למנוע אותה על ידי שמירה על היגיינה ושטיפת ידיים עם מים וסבון.
קבוצות סיכון
כאמור, כשמדובר בילדים ובילדות, ברוב המקרים מחלת הקורונה לא מסוכנת ובדרך כלל היא מתבטאת בתסמינים קלים בלבד ולפעמים ללא תסמינים כלל. עם זאת, ילדים וילדות עם מחלות רקע, כמו למשל מחלות ריאה כרוניות, סוכרת, מחלות לב, מחלות המטולוגיות ומחלות ממאירות, עלולים לחלות במחלה קשה ומסובכת יותר.
משך הדגירה וזמן המחלה
תקופת הדגירה של נגיף הקורונה היא בין יומיים ל-14 יום, כשלרוב מדובר על בין 3 ל-7 ימים.
זמן המחלה אצל רוב הילדים הוא בין שבוע לשבועיים.
בידוד והמלצות
נכון להיום, אין עוד חובת בידוד למי שאומתו לקורונה. כלומר, גם אם הילד או הילדה קיבלו תוצאה חיובית בבדיקת קורונה – אין חובה להיכנס לבידוד. עם זאת, כדאי לזכור שמדובר במחלה מדבקת, ולכן במקרה של מחלה מאומתת, חשוב לנהוג בצורה אחראית כלפי הסביבה ולשמור על הכללים הבאים:
- להישאר בבית: מומלץ להישאר בבית במשך 5 ימים ממועד הבדיקה החיובית או עד שיחלפו התסמינים (חום מעל 38 מעלות, שיעול וקוצר נשימה).
- להימנע ממפגשים: מומלץ לא לפגוש אנשים במשך 5 ימים ממועד הבדיקה החיובית.
- לשמור על מי שבקבוצות הסיכון: חשוב שילדים מאומתים לקורונה ימנעו ממגע קרוב עם מי שבקבוצת הסיכון, כלומר מי שמעל גיל 60 או אנשים עם מחלות כרוניות.
- לעטות מסכה: אם חייבים לצאת מהבית (למשל לצורך קבלת טיפול רפואי) – מומלץ לעטות מסכה במשך כל השהות מחוץ לבית.
- קבוצות סיכון: אם הילד או הילדה חולים בקורונה ונכללים בקבוצת סיכון, חשוב להתייעץ בהקדם עם הרופא או הרופאה בקופת חולים, כדי לבדוק את הצורך בקבלת טיפול תרופתי לקורונה וכדי לקבל המלצות על קבלת מנות חיסון נוספות נגד קורונה.
טיפול
ברוב המקרים אין צורך בטיפול ספציפי לקורונה – אפשר להוריד חום, לשכך כאבים, לטפל בגודש באף, להקל על שיעול בעזרת תרופות ללא מרשם ולדאוג לשתיית נוזלים מספקת. חשוב גם לדעת, כי אנטיביוטיקה לא יכולה לעזור במקרה של נגיף.
אם הילד או הילדה לוקחים תרופות קבועות, כדאי להתייעץ עם גורם רפואי בנוגע לטיפול.
נורות אזהרה
יש מספר מצבים שחשוב שההורים יהיו ערים אליהם, ומחייבים פנייה למיון:
- חום גוף של מעל 38 מעלות (במדידה רקטלית) בקרב תינוקות עד גיל 3 חודשים.
- חום גוף מעל 41 מעלות בכל גיל.
- חוסר תגובה, ישנוניות (אפטיות).
- חולשה קיצונית.
- קשיי נשימה - מצוקה נשימתית ניכרת.
- איבוד הכרה או פרכוס.
מניעה: חיסון נגד קורונה
כיום אפשר לחסן את כל התינוקות והילדים מגיל חצי שנה בחיסון נגד קורונה, כדי להעניק להם הגנה מפני תחלואה קשה ומפני ההשפעות ארוכות הטווח של המחלה (ראו בהמשך). בנוסף, קיימת ההמלצה להקפיד ולחסן פעוטות עד גיל 5 הנמצאים בקבוצת סיכון בשל מחלות רקע.
התופעות הנפוצות של החיסון נגד קורונה מופיעות לרוב יום או יומיים אחרי קבלת החיסון, והן כוללות בעיקר כאב מקומי באזור ההזרקה, חום, כאב ראש, כאבי שרירים וצמרמורות. בכל מקרה, חשוב שתדעו כי אין סיכוי לחלות בקורונה בגלל החיסון.
חשוב לדעת
חשוב לדעת
לקראת החורף, אפשר ואף מומלץ להתחסן במקביל או בסמיכות זמנים נגד קורונה ונגד שפעת, זאת כדי למנוע עירוב תחלואה של שתי המחלות.
תופעות פוסט קורונה אצל ילדים
אמנם מחלת הקורונה לא נחשבת מאוד מסוכנת לילדים, אבל עבורם דווקא תופעות הפוסט קורונה משמעותיות יותר. אפשר לחלק את התופעות ל-2:
תסמונת פוסט קורונה (PIMS או MIS-C)
תסמונת רב מערכתית סוערת ומסכנת חיים בילדים (סימפטומטיים או א-סימפטומטיים), המתרחשת כמה שבועות לאחר ההחלמה מקורונה. מדובר למעשה במחלה דלקתית המאופיינת בחום גבוה למשך 5 ימים לפחות, בדרך כלל עם תופעות נוספות כמו כאב גרון, כאב בטן, פריחה וכאב ראש, ובהמשך דלקת באיברים שונים בגוף ואף פגיעה במערכות הגוף השונות. מחקרים שנערכו בנושא העלו כי חיסון נגד קורונה מפחית באופן משמעותי את הסיכון לפתח את התסמונת, למשל מחקר מדנמרק שמצא כי בקרב ילדים וילדות מחוסנים בעידן האומיקרון, הסיכוי לפתח תסמונת זו פחת בכ-90% בהשוואה ללא מחוסנים.
אבחון וטיפול: אם הילד או הילדה שלכם סובלים ממחלת חום ממקור לא ברור בתקופה של 4 שבועות לאחר הדבקה בקורונה בקרב המשפחה, כדאי לגשת לבדיקה רפואית. הטיפול כולל בעיקר מתן תרופות אנטי דלקתיות, כולל סטרואידים, ועירוי של נוגדנים ממקור אנושי (IVIG).
לונג קוביד
לפי ההערכות, חלק ניכר ממי שחלו בקורונה יחוו תופעות שעלולות להימשך שבועות או חודשים אחרי ההחלמה, שמקשות על חזרה לשגרה ופוגעות באיכות החיים. תופעות אלה נקראות "לונג קוביד", קורונה מתמשכת או קורונה כרונית. שכיחות התופעה אמנם עולה עם הגיל ולכן נפוצה יותר אצל מבוגרים, אבל היא קיימת גם בקרב ילדים. התופעות הנפוצות כוללות עייפות רבה, קוצר נשימה, בעיות בריכוז ובזיכרון, אובדן או שינוי של חוש הטעם והריח, כאבי שרירים, כאבי מפרקים ובעיות שינה, אך יש גם תסמינים אחרים נדירים יותר. חשוב לדעת שלמרות התסמינים, בשלב זה המחלה כבר אינה מדבקת, וכי בקרב חולים שונים עשויים להופיע תסמינים שונים ובעוצמה שונה. לעיתים יופיעו תסמינים שלא הופיעו בזמן המחלה הפעילה, ולעיתים נדירות יופיעו תסמינים של "לונג קוביד" בקרב מאומתים שלא חוו תסמינים כלל בזמן המחלה.
מחקרים רבים שנערכו במבוגרים העלו שהתחסנות מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לפיתוח תופעות אלה, ולהערכת מומחי ה-CDC (המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן) ומומחים נוספים סביר מאוד שגם בילדים ופעוטות התחסנות תפחית באופן ניכר את הסיכון לתופעות אלו.
אבחון וטיפול: אם הופיעו תסמינים ממושכים (לפחות 3 חודשים לאחר המחלה) שלא חולפים ומפריעים לתפקוד היומיומי, כדאי לפנות להתייעצות עם רופא או רופאת המשפחה בקופת חולים כדי לבחון את הצורך בהמשך בירור או טיפול.