דלקת ריאות

דלקת ריאות היא מחלה זיהומית, הנפוצה בקרב תינוקות וילדים קטנים. התהליך הזיהומי מתפתח בריאה אחת או בשתי הריאות, כתוצאה מנגיף (למשל, RSV או קורונה), חיידק (למשל, פנאומוקוקוס - Streptococcus pneumoniae), או שילוב של שניהם. יש גם מקרים נדירים של דלקת ריאות הנגרמת כתוצאה מטפיל או מזיהום פטרייתי (בעיקר אצל חולים כרוניים או עם מערכת חיסונית מוחלשת).

אופן ההדבקה

דלקת ריאות נגרמת כתוצאה ממזהמים שונים, החודרים לדרכי הנשימה דרך האוויר (משיעול או התעטשות של אדם חולה), או על ידי מגע עם חולים ועם חפצים נגועים והכנסת היד לפה.

בקרב תינוקות שרק נולדו, תיתכן הידבקות בדלקת ריאות חיידקית מהאמא - בזמן המעבר בתעלת הלידה. המחלה מדבקת כל עוד קיימים תסמינים נשימתיים ויש חום. כשהתסמינים נעלמים, המחלה כבר לא מדבקת ואפשר לחזור לשגרה.

תסמינים אפשריים

לדלקת ריאות יש מגוון תסמינים בדרגות שונות וחומרתם מושפעת מגורם הזיהום, גיל החולה ומצב הבריאות. באופן כללי אפשר לומר כי התסמינים של דלקת ריאות ויראלית וחיידקית הם דומים, אך כשמדובר בזיהום ויראלי הם בדרך כלל רבים יותר.

אלו התסמינים האפשריים שיכולים להופיע בזמן המחלה:

• חום גוף גבוה או נמוך מהנורמה (אצל תינוקות קטנים ייתכן שלא יופיע חום).
• שיעול, עם או בלי ליחה (אצל תינוקות מתחת לגיל חודש לא תמיד יופיע שיעול).
• כאבים בחזה בזמן נשימה או בזמן שיעול.
• נשימה מואצת ושקיעה של דופן החזה התחתון פנימה בזמן נשימה.
• צפצופים (נפוצים יותר בזיהום ויראלי) או קוצר נשימה.

ייתכנו גם תסמינים נוספים, כגון: ירידה בתיאבון וקשיי אכילה.

זמן המחלה

זמן ההחלמה תלוי בחומרת המחלה, אך ברוב המקרים דלקת ריאות נמשכת 2–4 שבועות. יש גם מקרים של מחלה קלה שתחלוף אחרי כשבוע.

אבחון

במקרה של חשד לדלקת ריאות, חשוב לגשת בהקדם לבדיקה רפואית. ברוב המקרים האבחון יכלול תשאול של ההורים ובדיקה גופנית. הרופא או הרופאה יאזינו לריאות ויחפשו אחר ממצאים אופיינים למחלה, למשל קצב נשימה מוגבר. אם אין אבחנה חד משמעית, ייתכן שתתבקשו לבצע צילום חזה, או בדיקות דם שיכולות להעיד על קיומו של תהליך דלקתי בגוף.

טיפול

כדי לטפל בדלקת ריאות יש לאבחן קודם את הגורם למחלה. אצל ילדים, ברוב המקרים, הגורמים הם נגיפים, ולכן אין צורך בטיפול אנטיביוטי. עם זאת, כאשר יש התלבטות וקושי להחליט האם הגורם למחלה הוא נגיפי או חיידקי, ייתכן ויוחלט לתת אנטיביוטיקה כדי לא לקחת סיכון.

במקרים מסוימים, למשל כשמדובר בתינוקות קטנים, הרופא או הרופאה יכולים להמליץ על אשפוז לצורך השגחה צמודה, טיפול אנטיביוטי דרך הווריד (במידת הצורך) ומתן חמצן להקלת הנשימה.

סיבוכים אפשריים

בקרב ילדים וילדות, ובמיוחד אלו הנמצאים בקבוצת הסיכון, דלקת ריאות עלולה להוביל לסיבוכים שונים. הסיבוכים האפשריים הם:

• אלח דם: חדירת חיידק מזהם מהריאות אל מחזור הדם ומשם לאיברים אחרים בגוף.
• מצוקה נשימתית: במקרה של דלקת ריאות חמורה או בקרב חולים עם מחלה כרונית של הריאות, עלול להתפתח קוצר נשימה קשה המוביל למצוקה נשימתית.
• היווצרות תפליט פלאורלי: הצטברות של נוזל בחלל הצדר (אדר) העוטף את הריאות.
• מורסה ריאתית: כתוצאה מהזיהום יכול להיווצר ברקמת הריאה חלל מוגלתי.
• החמרת מחלה כרונית: בקרב חולים במחלה כרונית, עלולה להופיע החמרה במחלה הקיימת בעקבות זיהום בדלקת ריאות.
• דלקות ריאה חוזרות: לאחר שחולים בדלקת ריאות עולה הסיכון לחלות במחלה חוזרת בעתיד.

מניעה

אין דרך למנוע לחלוטין דלקת ריאות בקרב ילדים, אבל אפשר להפחית את הסיכון להידבק במחלה במספר דרכים:

• חיסון: אפשר למנוע דלקת ריאות הנגרמת על ידי חיידק הפנאומוקוקוס על ידי התחסנות בחיסון פרבנר 13, אותו מקבלים כחלק מחיסוני השגרה בטיפת חלב, וכן להפחית את הסיכוי לחלות בדלקת ריאות כתוצאה משפעת, על ידי התחסנות נגד מחלת השפעת.
• התרחקות מחולים: כיוון שמדובר במחלה המועברת באוויר ובמגע, מומלץ לא לחשוף תינוקות ופעוטות לחולים, וגם להימנע מחשיפה לחפצים שונים שהיו בשימוש על ידם, כמו מגבות, מצעים וצעצועים.
• שטיפת ידיים: נסו להקפיד על היגיינה ושטיפת ידיים במים וסבון, בעיקר בקרבת תינוקות קטנים ובמגע איתם. הנחיה זו רלוונטית לא רק לבני המשפחה, אלא גם לאנשי צוות בפעוטונים וצוות רפואי שבאים במגע ישיר עם ילדים.
• אוורור הבית: מומלץ לפתוח חלונות ולאוורר מדי יום את חדרי הבית.
• הימנעות מעישון: חשיפה לעישון פסיבי מגבירה את הסיכון לפתח את המחלה וסיבוכיה. למידע נוסף על מניעת עישון פסיבי.