עששת אצל ילדים
עששת שיניים היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בעולם. עששת הורסת את הרקמות הקשות של השיניים בדרגות שונות, וכתוצאה מכך יכולה לגרום למגוון תופעות.
התופעות האפשריות אצל ילדים, הן:
- כאבים בשיניים.
- אובדן שיניים ופגיעה במערכת הלעיסה.
- פגיעה אסתטית.
- סכנה לזיהומים בחלל הפה.
- פגיעה בשגרת האכילה והשינה.
- התפתחות פיזית לא מספקת (גובה ומשקל).
בישראל הנתונים מצביעים על כך שיותר ממחצית מהילדים והילדות סובלים מעששת כבר מגיל הגן - תופעה המוכרת בשם עששת הילדות המוקדמת (ECC). הגורם העיקרי למחלת העששת הוא חשיפה מרובה למזון עם תכולת סוכר גבוהה ולשתייה ממותקת. צריכה קבועה ותדירה שלהם גורמת לציפוי חוזר ונשנה של השיניים בסוכרים, וכתוצאה מכך להתפתחות עששת.
תהליך יצירת העששת
חלל הפה שלנו מכיל באופן טבעי חיידקים, המצטברים על פני השיניים ויוצרים יחד עם הרוק שכבה לבנה או צהובה הנקראת רובד חיידקי (פלאק). חיידקים אלה משגשגים בסביבת מזונות עם תכולת סוכר גבוהה. כך, כאשר צורכים סוכר ופחמימות פשוטות בתדירות ובכמות גבוהה ולא מקפידים על היגיינה מספקת, החיידקים הנמצאים ברובד עלולים לייצר חומצה שפוגעת בשכבת האמייל החיצונית של השן (זגוגית).
אבחון עששת
רופאי ורופאות שיניים יכולים לאבחן עששת בהסתכלות אל תוך חלל הפה ולפעמים נעזרים לשם כך גם בצילומי רנטגן. במקרה של עששת בשלבים הראשונים, הצבע של השן משתנה והופך ללבן (כמו צבע של גיר). בהמשך יכולים להופיע פגמים במבנה השיניים וצבען הופך לחום בהיר או לשחור.
מניעת עששת אצל תינוקות וילדים
כדי למנוע התפתחות עששת ולצמצם את הנזקים, חשוב לשמור על השיניים כבר מגיל ינקות ולהקפיד על הכללים הבאים:
-
1שמירה על היגיינת הפה
חשוב להקפיד על צחצוח שיניים של תינוקות ופעוטות עם משחת שיניים המכילה פלואוריד בריכוז התואם את הגיל פעמיים ביום: בבוקר ובערב לפני השינה.
-
2חשיפה לפלואוריד
כדי להגביר את עמידות השיניים, מומלץ לחשוף ילדים לפלואוריד, על ידי שימוש במשחת שיניים ובשטיפות פה (שטיפות פה מתאימות רק מגיל 6 ומעלה) וכן על ידי מריחת פלואוריד (ג'ל פלואוריד או לכת פלואוריד) על ידי אנשי מקצוע. הפלואוריד נאגר ברוק וברובד החיידקי ומשם חודר לשכבת האמייל של השן, מחזק אותה והופך אותה לעמידה יותר בפני החומציות בפה, שגורמת להתפתחות עששת.
-
3שתיית מים
חשוב להימנע מלתת לתינוק או לתינוקת שתייה ממותקת למטרות הרגעה או פינוק. אל תאפשרו מנוחה או שינה עם בקבוק המכיל תרכובת מזון לתינוקות, חלב, מיץ פירות, מים עם סוכר, מים בטעמים, או כל נוזל אחר שהוא לא מים. מים הם המשקה הטוב ביותר לשתייה בין הארוחות והנוזל היחיד שמותר לילדים להחזיק בפה למשך פרקי זמן ארוכים.
-
4הפחתת צריכת סוכרים
הגורם העיקרי ליצירת עששת הוא הסוכר במזון, ולכן מומלץ להפחית צריכה ותדירות של מאכלים ומשקאות ממותקים. לא מומלץ להוסיף סוכר או דבש למאכלים, ואם בכל זאת מגישים לילדים מזונות המכילים סוכר, חשוב שתקפידו לעשות זאת כחלק מארוחה ולא בין הארוחות. הרוק והנוזלים ששותים במהלך הארוחה שוטפים את חלקיקי המזון שעל השיניים. כמו כן, כשמדובר בתינוקות, אל תיתנו מוצץ טבול בסוכר, בדבש או בכל ציפוי מתוק אחר.
-
5פחות חטיפים בין הארוחות
מומלץ להמעיט בכמות החטיפים שהילדים אוכלים בין הארוחות, וגם להעדיף חטיפים בריאים, כמו גבינות, פירות וירקות טריים. אם בכל זאת ילדים אוכלים חטיף, חשוב לשטוף את הפה במים לאחר מכן, כיוון שבעת אכילה לעיתים קרובות סביבת הפה נעשית חומצית וחשופה לעששת.
-
6לא כדאי להעביר חפצים "מפה לפה"
עדיף לא לטעום את המזון של התינוק או התינוקת בכפית שממנה הם יאכלו, ולא לנקות את המוצץ באמצעות הפה. פעולות מסוג זה עלולות להעביר חיידקים הגורמים לעששת.
-
7ביקורת תקופתית במרפאת שיניים
חשוב להגיע לבדיקה ראשונה מוקדם ככל האפשר. טיפולי שיניים לילדים עד גיל 18 כלולים בסל הבריאות של קופות החולים.