בקיעת שיניים

בדרך כלל, בין גיל חצי שנה לשנה מתחילות לבקוע אצל תינוקות שיניים נשירות, המכונות גם שיני חלב (לפעמים נראה בקיעה ראשונה עוד לפני גיל חצי שנה). עד גיל שנתיים וחצי-שלוש אמורות לבקוע 20 שיניים, שבגיל מאוחר יותר ינשרו ויתחלפו בשיניים הקבועות. אצל חלק מהתינוקות בקיעת השיניים עלולה להיות מלווה בכאב מתמשך ובריור יתר.

הסימנים לבקיעת שיניים

בנוסף, יש הטוענים שבקיעת השיניים יכולה להשפיע גם על הופעת חום, נזלת, שיעול ושלשולים, אך הנושא עדיין שנוי במחלוקת וטרם הוכח הקשר בין הדברים. אם תופעות כאלה קורות, כדאי לפנות לבדיקה רפואית כדי לבדוק מה הסיבה שהן הופיעו.

סדר בקיעת שיניים נשירות

החל מגיל חצי שנה לערך יתחילו לבקוע השיניים החותכות המרכזיות הראשונות בלסת התחתונה. לאחר מכן ועד לגיל שנתיים וחצי ימשיכו לבקוע השיניים הנשירות לפי הסדר הבא (הגיל המופיע הוא הגיל הממוצע):

• החותכות התחתונות והעליונות - חצי שנה עד שנה.
• הטוחנות הראשונות - סביב גיל שנה עד שנה וחצי.
• הניבים - סביב גיל שנה וחצי.
• הטוחנות האחוריות - סמוך לגיל שנתיים עד שנתיים וחצי.

כמובן שהשיניים לא בוקעות בקצב אחיד אצל כולם, ולכן יש לקחת בחשבון מרווח זמן של עד שנה לבקיעת שיניים אצל תינוקות שעקומת הגדילה שלהם איטית מהממוצע. חשוב לציין, שאין משמעות לאיחור בבקיעת השיניים לגבי העתיד ובוודאי לא לגבי המשנן הקבוע (סט השיניים הקבועות) שיחל לבקוע בסביבות גיל 6.

אם הצוות המטפל בטיפת חלב יבחין בבקיעה מאוחרת או סטייה בסדר בקיעת השיניים ייתכן ותקבלו הפניה להתייעצות במרפאת שיניים.

סדר בקיעת שיניים קבועות

השיניים הקבועות הראשונות בדרך כלל מתחילות לבקוע לקראת גיל 6, ולרוב עד גיל 13 תסתיים הנשירה של 20 השיניים הנשירות והבקיעה של 28 השיניים הקבועות (לא כולל שיני הבינה).

*הגיל המופיע הוא הגיל הממוצע.

• טוחנות ראשונות (אינן מחליפות שיניים קיימות והן בוקעות מאחורי השיניים הנשירות) וחותכות מרכזיות תחתונות - גיל 6–7 שנים.
• חותכות צדדיות תחתונות - גיל 7–8 שנים.
• חותכות מרכזיות וצדדיות עליונות - גיל 7–9 שנים.
• ניבים תחתונים - גיל 9– 10 שנים.
• מלתעות ראשונות (השיניים שבין הניבים לטוחנות) - גיל 10–11 שנים.
• מלתעות שניות וניבים עליונים - גיל 10–12 שנים.
• טוחנות שניות - גיל 11–13 שנים.
• טוחנות שלישיות (שיני בינה) יתחילו לבקוע בשלב מאוחר יותר, אם הן במנח תקין ויש עבורן די מקום בפה - גיל 17–21 שנים.

הקלה על כאבי בקיעת השיניים

יש מספר דרכים לסייע לתינוקות בעת בקיעת שיניים:

• נשכן קר: אם יש כאבי בקיעה של שיניים כדאי להשתמש בנשכן, צעצוע ייעודי שעשוי מפלסטיק רך וממולא בנוזל. את הנשכן שמים במקרר, וכשמתחיל כאב אפשר לתת לתינוק או לתינוקת להכניסו לפה. הקרירות והחיכוך עוזרים להוריד את נפיחות החניכיים ולשכך את הכאב. יש תינוקות שעצם הנשיכה מקלה עליהם את הכאב, גם אם הנשכן לא קר. חשוב לשים לב שהנשכן לא קרוע ושהנוזל לא דולף ממנו.
• עיסוי לחניכיים: אפשר להכניס אצבע נקייה לפה של התינוק או התינוקת ולעסות בעדינות רבה ובתנועות סיבוביות את החניכיים.
• תכשיר להורדת חום וכאבים: כשנראה שהתינוק או התינוקת סובלים מאוד או שחום הגוף אינו תקין, אפשר לתת תכשיר לשיכוך כאבים ולהורדת חום במינון המותר.

חשוב לדעת מה אסור לעשות:

• ג'ל למריחה בפה המכיל לידוקאין או בנזוקאין: שימוש בתכשיר המכיל לידוקאין או בנזוקאין עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות מאוד, ולכן משרד הבריאות מזהיר מפני השימוש בהם.
• שרשרת ענברים: יעילות השרשרת לא מוכחת, אבל חשוב לדעת שהשרשרת עצמה עלולה להפוך לסכנה מחשש לבליעת חרוז או חנק בזמן השינה.
• שימוש בתכשירים המכילים כולין סליצילאט: לפני השימוש בהם צריך לוודא שאין ברקע מחלה נגיפית, ומאוד חשוב להימנע ממינון יתר. משום כך, עדיף לוותר עליהם ולבחור בטיפול לא תרופתי.