מניעת חנק באכילה
מהרגע בו התינוק או התינוקת מתחילים לינוק ולאכול, יש חשיבות רבה לשמור על הבטיחות מכמה היבטים: בסוג וכמות ההאכלה, באופן ההאכלה, באופן הישיבה ובסוגי מזון שאסור להאכיל עד גיל מסוים.
חנק הוא הגורם השלישי בשכיחותו לתמותת ילדים, ומרבית מקרי החנק נגרמים ממזון. הסיבה לכך היא שקנה הנשימה של תינוקות ופעוטות צר ביחס למבוגרים. בנוסף, רפלקס השיעול שלהם לא מפותח מספיק ולכן הם לא יכולים להוציא מזון שנשאף בטעות לקנה הנשימה. מזון כזה חוסם את כניסת האוויר ועלול לגרום במהירות למצב של חנק. התנהגות בטוחה בזמן האכלת התינוקות יכולה למנוע חנק ולהציל חיים.
האכלה מגיל לידה עד חצי שנה
תזונת תינוקות מבוססת על חלב אם או על תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) או על שילוב ביניהם.
הושבה
אסור להושיב תינוקות אם אין להם את היכולת לעשות זאת באופן עצמאי.
האכלה בשכיבה
אסור להאכיל תינוקות מבקבוק במצב של שכיבה מלאה.
האכלה קשובה
כאשר מאכילים תינוקות מבקבוק חשוב להחזיק אותם תמיד על הידיים, ולשמור איתם על קשר עין לאורך כל זמן ההאכלה. מומלץ לקרוא עוד על האכלה קשובה מבקבוק.
האכלה מגיל חצי שנה
סביב גיל חצי שנה תינוקות מוכנים בדרך כלל להתחיל להתנסות במזונות משלימים. אבל רגע, בדרך כלל נקראים "מזונות מוצקים", אז למה אנחנו אומרים "מזונות משלימים"? כי המזונות שנתחיל להציע לתינוקות בגיל חצי שנה משלימים את ההנקה או התמ"ל.
מתי נתחיל להציע לתינוקות מזונות משלימים? כאשר נראה סימני מוכנות:
-
הושבה
כשהם יכולים לשבת עם תמיכה.
-
יציבה
כשהם מצליחים להחזיק את הראש יציב.
-
נכונות לאכול
כשהם מראים סקרנות ונכונות לאכילה כשמקרבים מזון לפה שלהם.
-
מכניסים ידיים לפה
כשהם מצליחים להעביר מזון בפה מצד לצד ויכולים לקרב את הידיים וחפצים שונים לפה שלהם.
האכלה מגיל 9 חודשים
בשלב זה אפשר לעבור לאוכל שאפשר לאכול עם האצבעות.
-
פירות וירקות קשים
חותכים לחתיכות קטנות, מרסקים, מגרדים או טוחנים.
-
פירות עם חרצנים וזיתים
מוציאים את החרצן ומשליכים לפח, שלא יהיה בקרבת התינוק או התינוקת שעלולים להכניס אותו לפה.
-
ירקות, פירות ומאכלים עגולים
כמו ענבים, זיתים, עגבניות שרי, גזר, מלפפון, עד גיל 5 חוצים כל פרי וירק עגולים חוצים לאורך וחותכים לרצועות או לחתיכות קטנות. מאכלים שחתוכים לטבעות עלולים לחסום את קנה הנשימה.
-
נתחי בשר ועוף, גבינות קשות
לחתוך לחתיכות קטנות, בהתאם ליכולת האכילה.
מאכלים שיש בהם סכנת חנק
- פירות יבשים: עד גיל 5 צריך להוציא את הגלעין שלהם ולחתוך אותם לחתיכות קטנות, כי בגלל המרקם שלהם, הם עלולים להידבק לקנה הנשימה.
- מזונות שאסור לתת מתחת לגיל 5: פיצוחים, אגוזים, שקדים, בוטנים וגרעינים, פופקורן, סוכריות על מקל, מסטיקים, מרשמלו, טופי, סוכריות ג'לי. למזונות אלה יש נטייה לחסום את קנה הנשימה ולכן הם מסוכנים. סוכריות על מקל, מסטיקים, מרשמלו, טופי וסוכריות ג'לי לא מומלצים מבחינה בריאותית גם בגיל 5 וגם בהמשך החיים.
כללי האכלה בטוחה
כדי שהתינוק או התינוקת ייהנו מהאכילה ואנו נשמור על בטיחותם ובריאותם, נקפיד על הכללים הבאים:
-
1אופן ההאכלה
התינוק או התינוקת יושבים בכיסא מותאם ובטוח שיש לו תמיכה. חשוב לוודא שהראש מוחזק באופן יציב, ושכפות הרגליים שלהם נתמכות, והם יכולים לשבת זקוף כדי שיוכלו לבלוע בקלות ובחופשיות. אם משתמשים בכיסא האכלה מוגבה, חשוב מאוד לוודא שהם חגורים ברתמת בטיחות שמותאמת לכיסא. לעולם לא נשאיר תינוקות בכיסאות מוגבהים, או אחרים, ללא השגחה.
-
2נוכחות הורית
התינוק או התינוקת יהיו תמיד בהשגחה מלאה של הורה או מבוגר אחראי, כדי לשמור על בטיחותם, אבל לנוכחות ההורית יש ערך נוסף כי זמן האכילה הוא זמן טוב לקשר עם התינוק או התינוקת, לדבר איתם, ללמוד לזהות סימני שובע ועוד. לכן בזמן ההאכלה, חשוב שתקפידו להיות מרוכזים רק בתינוקות ולא תעסקו באף פעילות אחרת.
-
3צורת אכילה בטוחה
כשהתינוק או התינוקת מתחילים להתנסות במזון מוצק, כדאי לאפשר להם להתנסות באכילה עצמאית באמצעות האצבעות או עם כפית. חשוב להימנע מכלי אכילה חדים כמו מזלג וסכין.
- חשיפה: בתקופה שבה מוצגים לתינוקות מזונות משלימים, הם לומדים לאכול מזון חדש ובעקבות כך מתרגלים באופן הדרגתי לשינויים בתנועות הפה: צורך לבצע פעולות שונות עם הלשון, סנכרון בליעה ועוד. לעומת זאת, אכילה באמצעות מוצץ, רשת או שקית עם פקק מעלה סיכון לעששת, פוגעת במנגנון הרעב והשובע, מקבעת את פעולת המציצה ולא מאפשרת את ההתנסות במעבר לאכילה רגילה.
- מרקם המזון: עם המעבר למזון משלים סביב גיל 6 חודשים, כדאי לטחון תחילה היטב כל סוג מזון שמגישים לתינוק או לתינוקת, כולל פירות, ירקות, עוף וכדומה. כאשר יכולות הלעיסה והבליעה של התינוק או התינוקת יתפתחו, אפשר לעבור בהדרגה למזון במרקם גס יותר.
כדאי לקרוא עוד על מעבר לאכילה של מזונות משלימים - מתי נדע שהתינוקות מוכנים ואיך נעשה את זה.
נכתב בסיוע ארגון בטרם – המרכז הלאומי לבטיחות ובריאות ילדים (ע"ר)