זיהוי, אבחון וטיפול בבעיות שמיעה

החסך השמיעתי אצל תינוקות עם לקות שמיעה משמעותית מתחיל כבר בזמן ההריון. במהלך 12 השבועות האחרונים של ההריון, מערכת השמיעה של העובר מגיבה לצלילים ולקולות דיבור. אצל תינוקות שנולדים עם חוסר יכולת לשמוע צלילים ודיבור בסביבתם לאחר הלידה, אין למערכת השמיעה יכולת להתייעל ולכן מתחילים להיווצר עיכובים התפתחותיים.

משמעות האבחון מוקדם

ליכולת שמיעה תקינה אצל תינוקות וילדים, יש השפעה רבה על התפתחות מיומנויות השפה והדיבור שלהם, וגם על ההתפתחות הרגשית, החברתית והאינטלקטואלית. אבחון מוקדם של לקויות שמיעה בקרב תינוקות וילדים, צפוי להגדיל את הסיכוי לפתח מיומנויות וכישורים, בדומה לילדים ולילדות ללא לקות שמיעה. לכן, אם אתם חושדים שהשמיעה של התינוק או התינוקת שלכם לא תקינה, חשוב לגשת לבדוק.

אבחון לקויות שמיעה אצל תינוקות וילדים

האבחון של לקות שמיעה דורש בירור מעמיק וכולל מספר בדיקות: בדיקת סינון שמיעה, בדיקת שמיעה התנהגותית ובדיקת שמיעה אובייקטיבית.

בדיקות שמיעה אובייקטיביות

בדיקות סינון שמיעה

• בדיקת השמיעה הראשונה שתיערך לתינוק או לתינוקת כבר ביום הראשון או השני לאחר הלידה, במסגרת האשפוז בבית החולים, היא בדיקת סקר (סינון) שמיעה הנקראת בדיקת הדים קוכליאריים (OAE – Oto Acoustic Emission). הבדיקה תתבצע בזמן רוגע או שינה טבעית, במהלכה יכניסו אוזנייה קטנה לפתח החיצוני של תעלת האוזן, ישמיעו לכל אוזן בנפרד צלילים בעוצמה קבועה וימדדו את התגובות מהאוזן הפנימית. מדובר בבדיקה שמטרתה לאתר לקות שמיעה בשלב מוקדם, ולהפנות תינוקות אלה לאבחון שמיעה מקיף במכון שמיעה. אם עולה חשד מהבדיקה על קושי בשמיעה, תוזמנו לבדיקת סינון חוזרת.
• אם עלה חשד ללקות שמיעה בבדיקת הדים קוכליאריים, תופנו לביצוע בדיקת סינון שמיעה מסוג אחר AABR - Automated Auditory Brainstem Response במרכז הרפואי. בתינוקות בני כמה ימים, הבדיקה תתבצע בזמן שינה טבעית, במהלכה יוצמדו אלקטרודות לראש התינוק או התינוקת, ותירשם הפעילות החשמלית במסילות עצב השמע שבגזע המוח, כתגובה לצליל שיושמע בעוצמה קבועה.

בדיקת שמיעה אבחנתית

אם עולה גם מבדיקת הסינון החוזרת שקיים קושי בשמיעה או שמדובר בתינוקות מעט גדולים יותר, שיתקשו לשתף פעולה בבדיקה ההתנהגותית, תופנו לבדיקת שמיעה אובחנתית BERA - Brainstem Evoked Respone Audiometry או בדיקת ABR - Auditory Brain Stem Response. הבדיקה מתבצעת במרכזים רפואיים יעודיים לאבחון שמיעה בתינוקות ופעוטות, ובגלל שצריך לאבחן את תגובות עצב השמיעה בגזע המוח, הנבדק או הנבדקת צריכים להיות במצב של "שקט מוטורי", כלומר, תינוקות קטנים יעברו את הבדיקה בזמן שינה טבעית או תחת טשטוש. בזמן השינה יוצמדו אלקטרודות לראש התינוק או התינוקת וירשמו את הפעילות החשמלית במסילות השמע שבגזע המוח, בתגובה לסדרת צלילים המושמעים באוזניות בעוצמות שונות. הבדיקה מתחילה עם צלילים בעוצמה גבוהה, ובהדרגה יורדים לצלילים בעוצמה נמוכה יותר - עד להיעלמות התגובה העצבית, שנקראת "סף השמיעה".

בדיקת שמיעה התנהגותית

אם אכן אובחנה לקות שמיעה, תופנו לבדיקת שמיעה התנהגותית. הבדיקה מתבצעת בתא אקוסטי ייעודי לבדיקות שמיעה, בו תשבו עם התינוק או התינוקת שלכם, ויושמעו צלילים שונים באמצעות רמקולים. בתינוקות רכים בני כמה חודשים בלבד, במהלך הבדיקה יתרשמו קלינאים או קלינאיות מהתגובות הגופניות של תינוקות, למשמע הצלילים, לדוגמה: מצמוץ בעיניים, תנועות של הגפיים, פקיחת עיניים, הפסקת מציצה של מוצץ, הפניית הראש לכיוון הצליל ועוד. כמובן שיתרשמו מתגובות גופניות שתואמות את גיל התינוק או התינוקת ואת השלב ההתפתחותי שלו או שלה.
כאשר מדובר בילדים וילדות בוגרים יותר, שמראים הבנה של שפה וניצני דיבור, הם יתבקשו להצביע על חפץ ששמעו את שמו באוזניות או ברמקולים. בנוסף, בהתאם לרמת לגילם ולרמת התפתחותם, יושמעו להם צלילים והם יתבקשו לחפש את המקור שלהם במרחב בעזרת "משוב ראייתי", או לבצע פעולת משחק, כמו להשחיל טבעת על עמוד, בכל פעם שישמעו צלילים חלשים. המטרה לאבחן מהו סף השמיעה של צלילים מגוונים.

לאחר ביצוע שתי הבדיקות (אובייקטיבית והתנהגותית) ובהתאם לתוצאות, יקבע סף השמיעה על-ידי קלינאית או קלינאי תקשורת. עם תוצאות הבדיקות תגיעו לרופא או הרופאה המטפלים שיפנו אתכם בהתאם לממצאים, לרופא או רופאת אף, אוזן גרון, להחלטה האם נדרשת התערבות רפואית או שתופנו להתערבות שיקומית.

סימנים שיכולים להצביע על קושי בשמיעה

• תינוקות שלא מתעוררים למשמע רעשים חזקים בסביבתם.
• תינוקות שלא נבהלים מרעשים חזקים או רעשים פתאומיים.
• תינוקות שלא מגיבים לצלילים בסביבתם, בהתאם לגילם.
• תינוקות שלא מראים ערנות לצלילים מוכרים כמו קולה של אמא ודלת נפתחת.
• תינוקות שלא מפנים את ראשם ומחפשים את מקור הקול, סביב גיל חצי שנה.
• תינוקות שלא מרבים להשתמש בקולם, ומגוון קולות המלמול שלהם מצומצם, סביב גיל 10-9 חודשים.
• תינוקות שלא מנסים לחזור על צלילים ששמעו, סביב גיל 10 חודשים עד שנה.
• תינוקות שלא מתחילים להראות הבנה של שאלות פשוטות או הוראות ראשוניות כמו: "תעשה ביי ביי" או איפה אור?, סביב גיל שנה עד 15 חודשים.
• תינוקות שלא אומרים מילים ראשונות, סביב גיל שנה עד 15 חודשים.

אם הבחנתם באחד או יותר מהסימנים הללו, כדאי שתפנו לאבחון רפואי, בו ישללו בשלב הראשון חסימות מקומיות באוזניים, כתוצאה מדלקות ומחלות, ובהמשך תופנו לביצוע בדיקות שמיעה מעמיקות יותר במכוני שמיעה מורשים.

למידע נוסף על בדיקות אבחון גנטיות לפני ובמהלך הריון

הגורמים המולדים ללקויות שמיעה בתינוקות

ליקוי שמיעה גנטי נובע כתוצאה מהורשה של גן פגום אחד או יותר, מתוך הגנים האחראים לבניית ולהתפתחות האוזניים. אצל רוב הילדים והילדות עם לקויות השמיעה, בעיית השמיעה היא הבעיה הגנטית היחידה. בעוד שאצל היתר, בעיית השמיעה היא רק סימפטום אחד מתוך כמה, השייכים לאותה תסמונת גנטית.

לקות שמיעה מולדת יכולה להופיע כתוצאה מהגורמים הבאים:

• מוטציה בגנים המעורבים בתהליך השמיעה: ההערכה היא כי לפחות מחצית מהמקרים המאובחנים של לקויות שמיעה מולדות וחירשות מולדת נובעים מגנטיקה, כלומר - העברת גן פגום מאחד ההורים או משניהם. קיימים למעלה מ-130 גנים המעורבים בתהליך השמיעה, ולמעשה מוטציה בכל אחד מהם עלולה לפגוע בשמיעה. בכשליש מהמקרים חירשות מופיעה כליקוי אחד מתוך אוסף לקויות המאפיינות תסמונות גנטיות מסוימות, למשל: תסמונת אשר, תסמונת ורדנבורג ותסמונת אלפורט.
• מחלה זיהומית של האם במהלך ההריון: הדבקת העובר במחלות כמו אדמת, CMV, טוקסופלזמה ועגבת, בעיקר בשליש הראשון של ההריון, עלולות לפגוע בשמיעה עד כדי חירשות חלקית או מלאה. מעקב הריון סדיר, הכולל בדיקות דם לאבחון נוגדנים למחלות האחראיות על רוב הזיהומים התוך-רחמיים (אפשר לבדוק זאת עוד בשלב תכנון ההריון), יכול לזהות ואף למנוע מקרים מסוג זה. למשל, אם מתגלה לפני הכניסה להריון כי לאישה אין נוגדנים לאדמת, היא יכולה לקבל חיסון טרם ההריון.
• שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים: למשל, לקות שמיעה שהתפתחה אצל תינוק או תינוקת בעקבות נטילת תרופה אוטוטוקסית על ידי האם במהלך ההריון (תרופה שיכולה לגרום נזק לאוזן הפנימית); התפתחות לא תקינה של המערכת השמיעתית בשלבים המוקדמים של ההתפתחות העוברית; מצבי חירום סמוכים ללידה או מיד אחריה, שעלולים לגרום ללקויות שמיעה עד כדי חירשות, למשל: פגות, צהבת יילודים ממושכת עם ערכי בילירובין גבוהים, הנשמה מלאכותית ממושכת.

שיקום שמיעה

מרגע שהילד או הילדה אובחנו עם לקות שמיעה, יותאם תהליך שיקום שמיעה, לכל מקרה לגופו. שיקום באמצעות עזרים טכנולוגים, כמו מכשירי שמיעה ושתלים, הם פתיחת דלת עבור ילדים וילדות, לתהליך שיקום ארוך שיכלול גם למידה שמיעתית, אימוני שמיעה וטיפולי קלינאות תקשורת לרכישת כישורי דיבור ושפה תקינים.

למידע נוסף על שיקום שמיעה אצל תינוקות וילדים

להגשת בקשה לסיוע במימון עזרי ומכשירי שמיעה לילדים עד גיל 18

התמודדות וקבלת סיוע

אבחון מוגבלות אצל תינוקות הוא תהליך המציב אתגרים, בייחוד עבור ההורים. זה ממש טבעי ולגיטימי שתרגישו מגוון תחושות, כמו חרדה, עצב וכעס, וחשוב שתדעו כי הן חלק מתהליך ההתמודדות שבדרך כלל בסופו תגיע ההשלמה. חשוב להיות מודעים לקיומן של כל התחושות הללו ובמידת הצורך לפנות לשיחה, לתמיכה ולסיוע רגשי.

בדיקת שמיעה בבית ספר

בדיקת סקירה לשמיעה לתלמידים ולתלמידות בבית הספר נעשית סמוך למועד כניסתם לבית הספר, בכיתה א', וגם לתלמידי כיתה ב' שלא עברו את הבדיקה כשהיו בכיתה א'. תלמידים שכבר אובחנו עם לקות שמיעה ומשתמשים במכשירי שמיעה או שתל לא צריכים לעבור את הבדיקה. 

למידע נוסף על בדיקות שמיעה בבית הספר

מניעת פגיעה בשמיעה

מעבר ללקויי שמיעה מולדים, חשוב לדעת שגם חשיפה לרעש חזק עלולה לפגוע בשמיעה. כדי להגן על עצמנו ועל הילד או הילדה שלנו מפגיעה בשמיעה מומלץ לפעול כך:

• הימנעו או הגבילו חשיפה לצלילים חזקים.
• הנמיכו את עוצמת הקול של מערכות השמע בבית.
• התרחקו ממקור צלילים חזקים במידת האפשר.
• אם אי אפשר להימנע מחשיפה לקולות חזקים או להפחית אותם - השתמשו באמצעי הגנה כמו אוזניות ואטמי אוזניים.