כלים מעשיים להגשת עזרה ראשונה נפשית
איך נעזור לאדם במצוקה נפשית? אירועים קשים, ובמיוחד כאלה שנתפסים כמסכני חיים, יכולים לעורר רגשות והתנהגויות חריגות כמו תחושות חרדה קשות, בכי בלתי נשלט, התנהגות תזזיתית ואי שקט רב או לחלופין, הסתגרות וניתוק מהסביבה. במרבית המקרים, הרגשות וההתנהגויות האלה צפויות מפני שמדובר ב"תגובה נורמלית למצב לא נורמלי" והן גם זמניות וחולפות. סיוע מיידי לאדם שנמצא במצוקה יכול להיות יעיל מאוד להשגת ויסות ואיזון מחודש וכן בחזרה לתפקוד ושליטה.
איך לעזור לאדם במצוקה לאחר אירוע קשה
כל אחד יכול לסייע לאדם שנקלע למצוקה נפשית, במיוחד לאחר חשיפה לאירועים טראומטיים כמו פיגוע או תאונה. כדי לעזור במקרה כזה, תוכלו לבצע מספר פעולות פשוטות בהתאם למודל שנקרא "מ.ע.ש.ה". את המודל פיתח ד"ר משה פרחי והוא אומץ על ידי משרד הבריאות כמודל פעולה אפקטיבי ומוכח במצבי חירום אישיים וגם לאומיים. המטרה המרכזית של המודל היא לסייע לאדם במצוקה מיידית לעבור מחוויה של חוסר אונים לחוויה של מסוגלות, מהתנהגות לא רציונלית הנשלטת על ידי הרגש, להתנהגות יעילה, תפקודית, שכלתנית ופעילה.
הנחיות לעזרה ראשונה נפשית במצבי חרדה
https://www.youtube.com/watch?v=kEJ353s1_U4?rel=0
שלבי הסיוע על פי מודל מ.ע.ש.ה
מ - מיקוד והבעת מחויבות: שדרו מחויבות ואמרו למי שעומד מולכם וזקוק לעזרה שהוא לא לבד, שאתם אתו ולא עוזבים אותו. כדי למנוע את תחושת הבדידות נסו להחליף אותה בתחושת שייכות.
ע - עידוד לפעולות יעילות: כדי לעבור ממצב של חוסר אונים לתחושת מסוגלות ורצון לפעולה, דרבנו את מי שנמצא במצוקה לפעולות פשוטות אבל יעילות. אפשר, למשל, להציע לאסוף ציוד שהתפזר, לדוגמה, אם התיק נפל מידו ותכולתו התפזרה. אפשר לסדר את הסביבה, להתקשר לקרובי משפחה, להכין ציוד או ללכת יחד למקום מוגן.
ש - שאילת שאלות פשוטות המחייבות מחשבה: במצב מצוקה האדם שמולכם נמצא בהצפה רגשית. כדי לצמצם התרגשות ולייצר תקשורת יעילה, שאלו שאלות פשוטות, עם מעט מילים. רצוי להימנע משאלות רגשיות. התמקדו בשאלות שמעודדות חשיבה ובחירה, למשל: את לבד? אתה רוצה להתקשר למישהו? לאן אתם צריכים להגיע? או שאלות שהתשובות עליהן הן ברורות מאוד, כמו: באיזה רחוב אתם גרים? מה מספר הטלפון של ההורים שלך?
ה – הבנייה של רצף אירועים: במצבי מצוקה, אנשים חווים בלבול, תחושות של נתק והיעדר רציפות. כדי לסייע להם לעשות סדר במחשבות ולהבין שהאירוע המאיים הסתיים, כדאי לעזור להם לארגן ולסדר את רצף האירועים. תארו במילים פשוטות ובקצרה את האירוע שקרה והסתיים. הקפידו לציין שכעת הם במקום בטוח.
חשוב לדעת
חשוב לדעת
במקרים חריגים, למשל כשהאדם לא נמצא במצב שבו הוא מסוגל לקלוט מידע, צריך לפנות לקבלת עזרה מיידית, למשל לרופא המשפחה או למוקדי רפואה דחופה, לפי הצורך. אפשר גם ליצור קשר עם אחד ממוקדי הסיוע לעזרה מיידית.
מה כדאי ומה אסור להגיד לאדם בהתקף חרדה
המצב |
מה לומר ולעשות |
מה לא לומר ולעשות |
| אפתיות או דכדוך | תנו תשומת לב, תיזמו שיחה, תהיו עם האדם, תדברו איתו, תשאלו שאלות ותנחו אותו לבצע פעולות שונות, למשל הציעו לו לקחת כוס משקה: "בוא ניקח כוס משקה". נסו לגרום לו לדבר ולעשות אבל לא ברמה הרגשית אלא ברמה המעשית. | אל תפחיתו בערך מה שעובר עליו אבל גם אל תיכנסו לשיח רגשי שמשקף את התחושות שלו. חשוב במיוחד לא לזלזל ברגשותיו, לכעוס עליו או להפגין רחמים כלפיו. |
| תגובות פיזיות חריפות, פאניקה ואי שקט |
כדאי להציע לאדם לעבור למקום נוח ושקט יותר שיש בו פחות גירויים כמו רעש. באמצעות הוראות פשוטות וברורות אפשר לכוון את האדם לפעולות פונקציונליות. למשל, לעזור לו לנתב את אי השקט לפעולות מעשיות כמו סידור משותף של פינה. חשוב לשים לב לבטיחות שלכם ושלו, בייחוד אם הוא באי שקט חריף. ובכל מקרה, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. |
אל תכו, תסטרו, תשפכו מים ואל תתנו תרופות ללא מרשם רפואי. אל תבטיחו ש"יהיה בסדר" וגם אל תכריחו אותו לשבת או לשכב, אלא אם כן יש אינדיקציה רפואית שמחייבת זאת. אם הוא מרגיש יותר בנוח ללכת, אפשרו לו ולכו איתו, דברו איתו תוך כדי הליכה. |
| גמגום ועוויתות | במקביל להתייעצות עם מומחה מתחום בריאות הנפש, נסו להרגיע, כולל פעולות להסחת דעתו של האדם ונסו להיות בקשב לאדם, אם קשה לו לדבר, אל תשאלו שאלות או תמעיטו בשאלות. מומלץ לנסות להשתמש בפעילות גופנית בהתאם למקום בו נמצאים, למשל, לצאת להליכה. לעתים מגע יכול לסייע בקרקוע ובחזרה ל"כאן ועכשיו" אך לא לכל אחד זה מתאים ועל כן יש להשתמש במגע ברגישות תוך הפעלת שיקול דעת. | אל תצעקו עליו, מיותר להגיד: "תפסיק תכף ומייד" אבל גם אל תנסו לבקר או לתקן את הגמגום או העוויתות (למשל, אל תגידו: "עכשיו תדבר נורמלי"). שימו לב מה אתם אומרים ובייחוד הימנעו מבדיחות על האדם. |
