מהי חרדה

פחד מוגזם מפני חוויה של פרידה ממשית או כזו שחושבים שעלולה להגיע מאנשים משמעותיים או שנחווים כמשמעותיים. החרדה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון אופנים ומצבים, בהם: פחד לאבד קשר עם דמות משמעותית או שהיא תיפגע, למשל ממחלה או מוות; פחד מלחוות אירוע שגורם להיפרדות מדמות משמעותית, כמו ללכת לאיבוד, רתיעה או הימנעות מלצאת מהבית למשל לבית הספר, לעבודה או למקום אחר; פחד מלהיות לבד או בלי דמות משמעותית בבית או במסגרות אחרות; פחד או הימנעות משינה מחוץ לבית או לא ליד דמות משמעותית; סיוטים חוזרים על היפרדות ותסמינים גופניים כמו כאבי ראש או כאבי בטן כשמתרחשת פרידה. אבחנת חרדת היפרדות ניתנת כאשר הפחד, החרדה או ההימנעות נמשכים לפחות 4 שבועות בילדים ומתבגרים, ולפחות 6 חודשים במבוגרים.

חוסר יכולת דיבור במצבים חברתיים מסוימים בהם יש ציפייה לדבר, למשל עמידה מול הכיתה בבית הספר. ההפרעה פוגעת בהישגים לימודיים או תעסוקתיים או בתקשורת חברתית. אבחנת אילמות סלקטיבית ניתנת כאשר היא נמשכת לפחות חודש אחד.

פחד וחרדה לא פרופורציונליים שמופיעים בחשיפה לאובייקטים או למצבים מסויימים, כמו פחד מגובה או ממעליות, שמובילים לתחושת מצוקה מיידית עד התקף פאניקה או הימנעות קיצונית מהם. במקרה של פוביה ספציפית, אבחנה ניתנת כאשר החרדה או ההימנעות נמשכים 6 חודשים או יותר. בילדים, הפחד והחרדה עשויים להתבטא בבכי, התקפי זעם, קיפאון או היצמדות לדמות משמעותית.

פחד ודאגה ממצבים חברתיים שעשויים לגרום להימנעות או לתחושת מבוכה או דחייה. דוגמאות לאינטראקציות חברתיות כאלה הן: ניהול שיחה, אכילה או שתייה לפני אנשים והופעה או עמידה מול אנשים. האדם חושש שהוא יפעל באופן שיחשוף את תסמיני החרדה ולכן יהיה מובך או ירגיש דחוי. בילדים, החרדה יכולה להופיע גם במסגרות עם קבוצת בני ובנות גילם ולא רק באינטראקציות עם מבוגרים. החרדה עשויה להתבטא בבכי, התקפי זעם, קיפאון, היצמדות, התכווצות או הימנעות מדיבור במצבים חברתיים. אבחנה של חרדה חברתית ניתנת כאשר החרדה או ההימנעות נמשכות 6 חודשים או יותר.

התקפי פאניקה חוזרים ובלתי צפויים שמתרחשים לפחות אחת בחודש, התקף פאניקה שמלווה בדאגה מתמשכת מהתקפים נוספים והשלכותיהם או שינוי התנהגותי משמעותי כמו הימנעות מסיטואציות המקושרות להתקף. התקף פאניקה הוא גל פתאומי של פחד או אי שקט אינטנסיביים שמגיעים לשיא תוך דקות. במהלך התקף פאניקה יופיעו לפחות 4 מתוך התסמינים הבאים: דפיקות לב מואצות, זיעה, רעד, קוצר נשימה, תחושת הלם, כאב בחזה, כאב בטן או בחילות, סחרחורת, אי יציבות או עילפון, צמרמורות או חום, חוסר תחושה או תחושת נימול, תחושת "חוסר מציאות" (דה-ריאליזציה) או תחושת "ניתוק מהעצמי" (דה-פרסונליזציה), פחד מאיבוד שליטה או "מלהשתגע" ופחד ממוות.

חרדה ודאגה מוגזמת, בלתי רציונאלית ובלתי נשלטת בנוגע למספר אירועים או פעילויות כמו ביצועים בבית הספר או בעבודה, מערכות יחסים ועוד. החרדה והדאגה מתבטאות בלפחות 3 מתוך התסמינים (בילדים - תסמין אחד): חוסר מנוחה או תחושת קצה, דאגה, עייפות, קשיי ריכוז, עצבנות, מתח שרירים והפרעת שינה. ברוב המקרים אבחנה של הפרעת חרדה כללית ניתנת כאשר החרדה נמשכת 6 חודשים או יותר.

חרדה ודאגה מוגזמת, בלתי רציונאלית ובלתי נשלטת בנוגע למספר אירועים או פעילויות כמו ביצועים בבית הספר או בעבודה, מערכות יחסים ועוד. החרדה והדאגה מתבטאות בלפחות 3 מתוך התסמינים (בילדים - תסמין אחד): חוסר מנוחה או תחושת קצה, דאגה, עייפות, קשיי ריכוז, עצבנות, מתח שרירים והפרעת שינה. ברוב המקרים אבחנה של הפרעת חרדה כללית ניתנת כאשר החרדה נמשכת 6 חודשים או יותר.