מהי חרדה
הפרעות חרדה הן שם כולל למגוון מצבים בהם אנשים מתמודדים עם תחושת פחד שלא תואמת את המצב הממשי בו הם נמצאים. חרדה היא תחושת פחד או דאגה לגבי העתיד, שיכולה להתבטא בתחושת מתח ואי נוחות, עצבנות, מיחושים גופניים כמו כאבי שרירים, כאבי ראש ובטן, והתנהגויות כמו הימנעות או היערכות לאירועים שליליים. אנשים עם הפרעות חרדה חווים תחושות פחד ודאגה מוגזמות, בלתי נשלטות ולעיתים קרובות באופן כרוני. ברוב המקרים תחושות הפחד והחרדה לא פרופורציונליות ביחס לסיטואציה הממשית, וכשחווים אותן בעצימות גבוהה ולאורך זמן, הן עלולות להפריע באופן משמעותי לרווחה הנפשית ולתפקוד היומיומי.
הפרעות חרדה הן השכיחות ביותר מבין ההפרעות הנפשיות במבוגרים ובילדים, והן שכיחות יותר בקרב נשים. בכל זמן נתון בעולם המערבי כ-19% מהאוכלוסייה מתמודדים עם הפרעת חרדה מכל סוג שהוא.
התסמינים הנפוצים של חרדה
התסמינים הנפוצים הם לרוב רגשיים, גופניים והתנהגותיים. לפעמים אנשים עם הפרעות חרדה נוטים לחשוב שיש להם בעיה גופנית עקב התסמינים הגופניים ומבקרים לעיתים תכופות אצל רופא או רופאת המשפחה. בדרך כלל הם חווים את התסמינים האלה במשך פרק זמן ארוך.
תסמינים רגשיים וקוגניטיביים
אי שקט, מתח, חוויית מצוקה וחוסר נוחות, לצד מחשבות חוזרות וטורדניות לגבי האובייקט או הסיטואציה.
תסמינים גופניים
מתח שרירים, עלייה בדופק, הזעה או רעד, יתכנו כאבי בטן, שרירים וראש, לצד קשיי שינה ועייפות לאורך זמן.
תסמינים התנהגותיים
בעיקר הימנעות ממצבים מסוימים או היערכות יתר לאירועים שליליים.
סוגי הפרעות חרדה
אנשים עם הפרעת חרדה חווים פחד או דאגה מופרזים לגבי מצב מסוים (כמו פוביה מכלבים או מצבים חברתיים), במקרים אחרים דוגמת התקף חרדה או הפרעת פאניקה, אפשר לומר שהחרדה נובעת מחוויית התקף החרדה עצמה או מפחד לחוות התקף נוסף. לעומתם, הפרעת חרדה כללית מתאפיינת בדאגה מופרזת וטרדנות מתמשכת ויומיומית מתחומי חיים שונים וסיטואציות מסוימות. התמודדות עם הפרעת חרדה מגבירה את הסיכון לדיכאון, לשימוש בסמים ולמחשבות והתנהגויות אובדניות.
קיימים מספר סוגים של הפרעות חרדה, שמאופיינים בתסמינים שנמשכים לפחות 6 חודשים:
גורמי סיכון להפרעות חרדה
כמו הפרעות נפשיות אחרות, גם הפרעות חרדה נובעות משילוב של גורמים ביולוגיים - גנטיים, חברתיים, סוציאליים ופסיכולוגיים, לצד גורמים אלה, נמצאים גם התמודדויות עם מצבי דחק, משברי חיים וחשיפה לחוויות קשות, כמו אירועים טראומטיים, כמו גם שימוש בחומרים פסיכואקטיביים, שמובילים לעלייה בסיכון לפתח הפרעות חרדה.
הפרעות חרדה קשורות במיוחד לבריאות הגופנית ומושפעות ממנה. ההשפעות הפיזיות של החרדה כוללות עוררות יתר של המערכת הסימפטטית, לדוגמה דריכות שרירים, עליית דופק ולחץ דם, לצד ירידה במערכת הפרא-סימפטטית האחראית על הרגעה, מנוחה ושימור הגוף. לצד ההשפעות הישירות של הפעילות העצבית והמצוקה הנפשית על הבריאות הגופנית, במקרים רבים נראה שימוש בחומרים ממכרים ופסיכואקטיביים כמו סיגריות, סמים ואלכוהול. כתוצאה, התמודדות עם הפרעת חרדה מעלה את הסיכון לתחלואה גופנית כמו מחלות לב, עור והמערכת החיסונית. כמו כן, אנשים שסובלים ממחלות גופניות עשויים לחוות הפרעות חרדה בעקבות השלכות המחלה על איכות ותוחלת חייהם, ירידה בתיפקוד והתמודדות עם אובדנים משמעותיים נוספים.
פנייה לאבחון וטיפול
אם את או אתה או קרובים אליך חווים תסמינים של חרדה, חשוב לפנות לרופא או רופאת המשפחה או לגורם טיפולי בבריאות הנפש - הם יוכלו לבצע אבחון והערכה קלינית לפי הקריטריונים והתסמינים שתוארו בכל אחת מסוגי הפרעות החרדה. האבחון ואופן הטיפול נסמכים בין היתר על:
- התסמינים המדווחים, עצימותם ומשך הזמן שהם נמשכים.
- האופן בו התסמינים משפיעים על התפקוד במגוון תחומי חיים.
- בדיקה כוללת של המצב המנטלי ומעורבות של תחלואה גופנית נלווית.
- הערכת המצב הסוציאלי, כולל התמודדות עם מצבי דחק, גורמי חוסן וגורמי תמיכה.
- מהלך התפתחות המחלה והיסטוריה משפחתית של הפרעת חרדה או דיכאון.
לאחר ההערכה, אפשר לדון יחד עם הגורם המטפל באפשרויות הטיפול המתאימות. כדאי לדעת, כי הטיפולים בהפרעות חרדה נחשבים ליעילים ובעלי שיעורי הצלחה גבוהים.
סייעה בכתיבת הכתבה: ליאור גורי, סטודנטית תואר שני לפסיכולוגיה, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות