השפעת הפרעה פוסט טראומטית על בני המשפחה

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD, מכונה גם פוסט טראומה) היא תגובה מתמשכת לאירוע טראומטי שכלל סכנת איום ממשית על הקיום הפיזי או המנטלי של האדם. להפרעת הדחק הפוסט טראומטית תסמינים ייחודיים הכוללים, בין היתר:

• חודרנות: זכרונות פולשניים ולא רצוניים של האירוע צפים ועולים באופן לא נשלט.
• עוררות מוגברת: מצב של עירנות גבוהה מול הגירויים הפוטנציאליים שבסביבה, שעלולים להזכיר את האירוע הטראומטי באופן בלתי נשלט.
• הימנעות: מפעילות שעלולה לעורר את הזיכרון הטראומטי, תחילה מפעילויות מסוימות שמזכירות את הטראומה באופן מובהק, ובהמשך הימנעות מפעילויות נוספות שלכאורה אין להן כל קשר לאירוע עצמו, אבל בפועל מתקשרות אצל האדם עם הטראומה.

אם בן או בת משפחה שלך מתמודדים עם הפרעה פוסט טראומטית, זה בוודאי משפיע רבות לא רק עליהם, אלא גם על חייך ועל חיי שאר בני הבית. בכתבה הבאה ננסה להסביר את ההשפעות השונות שנוגעות לכל תחומי החיים וניתן המלצות כיצד אפשר להתמודד עם הקשיים ולצלוח את התקופה המאתגרת.

איך פוסט טראומה משפיעה על המשפחה

השפעות רגשיות

כאשר אחד או אחת מבני הבית מתמודדים עם הפרעה פוסט טראומטית, גם שאר המשפחה מושפעת רגשית ועשויה להתמודד עם תחושות של חוסר אונים, כעס, עצב ותסכול, לצד חשש מתמיד לבריאותו ורווחתו של בן המשפחה. אפשר לומר שקיים מתח מתמשך או מתמיד בגלל "מופעי" ההפרעה, אופן ביטויים, תדירותם, עוצמתם ותזמונם. בנוסף, במצבים אלה, בדרך כלל הקרבה והאינטימיות בין האדם שמתמודד עם ההפרעה לשאר בני משפחתו עלולות להשתנות והתגובות הרגשיות עלולות להיות קיצוניות, דלות או משתנות באופן בלתי מווסתות.

דפוסי תקשורת מאתגרים

התקשורת במשפחה משתנה הופכת למאתגרת יותר. מה שבעבר היה פשוט ונינוח הופך לזהיר ומהוסס. לא תמיד אפשר לחזות מה יעורר את התגובות הפוסט טראומטיות, ולכן התחושה היא של הליכה "בין הטיפות", על מנת שלא להציף או להקשות. הספונטניות והאותנטיות נפגעות, ולא תמיד ברור מהי התמיכה האפקטיבית עבור האדם שמתמודד עם ההפרעה .

שינויים בתפקידים במשפחה

עקב התמודדות של בן המשפחה עם ההפרעה הפוסט טראומטית, בני המשפחה עשויים למצוא עצמם בתפקידים חדשים. גם המתמודד או המתמודדת, שעד לאחרונה היו עצמאיים ומתפקדים, עלולים למצוא את עצמם תלויים בבני משפחה אחרים ולהזדקק לעזרתם בביצוע משימות כאלו ואחרות. ככל שהתמיכה המשפחתית תהיה משמעותית יותר, כך בני המשפחה יוכלו להיעזר זה בזה ולעמוד באתגרים שההפרעה הפוסט טראומטית מזמנת לאורך זמן.

כדאי לזכור: התמיכה שלך באדם שממודד עם פוסט טראומה יכולה להיות גורם מכריע בתהליך ההחלמה. הקשבה, סובלנות ואהבה הם המפתחות העיקריים.

איך לדאוג גם לעצמך

אם בן או בת משפחה בקרבתך מתמודדים עם פוסט טראומה, חשוב שגם את או אתה תקבלו סיוע והכוונה.

הזכאות של בני משפחה לטיפול נגזרת מנסיבות האירוע הטראומטי ומשתנה ממקרה למקרה, ולכן כדאי להתייעץ עם גורמי המקצוע באשר לאפשרויות העומדות בפני בני המשפחה.

חשוב לבדוק לגבי קצבאות נכות, ימי מחלה מיוחדים, חופשות מיוחדות, הכרה במעמד של "מטפל עיקרי", סיוע כלכלי ופסיכוסוציאלי, הנחות במיסוי וטיפולים מסוגים שונים.

מומלץ לערוך בירור מקיף באשר לזכאויות על מנת למצות את האפשרויות המוצעות לך בקהילה.

למידע נוסף אפשר לפנות למרכזי יעוץ למשפחות של מתמודדי נפש

אל תישארו לבד בהתמודדות

החיים לצד בן או בת משפחה שסובלים מפוסט טראומה עלולים להיות מורכבים ומאתגרים. ברגע אחד המציאות משתנה, כתוצאה מההשפעה הקיצונית של החוויה הטראומטית על האדם היקר לך.

ההתמודדות שלך, כדמות מטפלת, היא לרוב מאחורי הקלעים ולפעמים בלתי נראית, ולכן היא עשויה להיות מאוד בודדה ואף נטולת הכרה. דווקא בגלל זה, חשוב להתעקש על קבלת סיוע ולא להישאר לבד עם ההתמודדויות וההתחבטויות בנושאים השונים.

מומלץ לפנות לגורמי מקצוע בקהילה כדי לקבל הכוונה, ידע וכלים מתאימים, וכן לפעול לקבלת סיוע רגשי ותמיכתי כדי לשמור על האיתנות והמסוגלות לאורך זמן. והכי חשוב - להקפיד לשים את עצמך במוקד תשומת הלב, מתוך הבנה שתמיכה בך לא נחשבת ל"מותרות", אלא נחוצה וחיונית עבורך בראש ובראשונה ובוודאי עבור האדם הסובל מפוסט טראומה.