סדר יום ושגרה: כלים ליצירת איזון ורווחה נפשית

סדר יום מעניק מסגרת ברורה לחיים, שמאפשרת לנו לדעת למה לצפות. כשיש סדר יש גם שקט פנימי, תחשת שליטה, יציבות ותפקוד טוב יותר בסביבות החיים השונות. סדר היום מורכב מסדרה של פעולות יומיומיות שמתרחשות באופן קבוע ושגרתי. פעולות אלה יכולות להיות הרגלים קבועים או שגרות יומיות, שמסייעות לנו לארגן את הזמן ולבצע משימות בצורה יעילה.

לכל אחד ואחת יש סדר יום ייחודי שמתאים להם, שמושפעים מנתוניהם האישיים וביניהם גיל, מצב בריאותי, יכולות, רצונות, פעילויות ועיסוקים, וכן מנתוני הסביבה האנושית והפיזית בה הם חיים ומתפקדים.

הקשר בין סדר יום לבריאות הנפש

כאשר סדר היום ברור ומובנה, ואנחנו עומדים במשימות שהצבנו לעצמנו – החיים הופכים מאוזנים ויציבים יותר. מצב זה תורם לתחושת רווחה (wellbeing) ושקט נפשי, ומקדם את הבריאות הפיזית, הנפשית והקוגניטיבית. הוא מקנה תחושת רציפות, שליטה ומסוגלות, ומסייע לנו להתחבר ל"כאן ועכשיו".

לכל אדם, בכל גיל, חשוב שיהיה סדר יום מאוזן שכולל עיסוקים משמעותיים בכל תחומי החיים: טיפול עצמי, משפחה, עבודה, בית, חברה ופנאי. האיזון בין העיסוקים השונים תורם לבריאות הכללית, מעניק מענה לצרכים השונים של החיים (כמו פרנסה) לצד סיפוק ומשמעות ומסייע במימוש עצמי.

חשיבות סדר יום ושגרה למתמודדי ומתמודדות נפש

מי שמתמודדים עם הפרעה נפשית חמורה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח אורח חיים שמאופיין בחוסר או הפרה של איזון עיסוקי, פגיעה במעורבות בתפקידים, צמצום הזדמנויות לפעילויות בעלות משמעות, ופחות הזדמנויות לסיפוק רגשי והתפתחות אישית. כלומר, בשל מצבכם הנפשי, יש לכם סיכוי גבוה יותר לסבול מהדרה חברתית ולחוות חוסר בתמיכה חברתית.

שגרת חיים פעילה ומיטיבה

שגרה היא דפוס מוכר בחיי היום יום, שתומך ביכולתך לבצע את הדרוש בזמן הנדרש. כאשר השגרה מתנהלת כסדרה, היא הופכת לגורם מרגיע שמקנה ביטחון ותחושת שליטה בחייך.

שגרת חיים מיטיבה מורכבת משילוב של עיסוקים ופעילויות שמתבצעים באופן שמותאם לכוחות, ליכולות ולאופי הייחודי האישי של כל אחד ואחת. אבל לכולם כאחד, חשוב שהיא תכלול מרכיבים מתחומי החיים השונים, כגון: עבודה, לימודים, פנאי, מנוחה ושינה, במינונים שמתאימים לגילl ולתפקידים של כל אחד ואחת.

כדי לייצר שגרה ולשמר אותה, חשוב לקבוע סדר יום קבוע, תוך הקפדה על איזון בין עיסוקים פיזיים לעיסוקים מנטליים, ובין פעילויות הכרחיות לפעילויות מהנות. השתתפות פעילה ומאוזנת לאורך היום בכל תחומי החיים ומשימותיהם, עשויה לעכב את הידרדרות התפקוד, לשפר את איכות החיים, לתרום להעלאת הביטחון העצמי, לתחושת מסוגלות ולחוסן נפשי.

סדר יום ככלי לחוסן נפשי במצבי לחץ

חוסן נפשי הוא לא תכונה מולדת, אלא יכולת נרכשת שמתפתחת לאורך השנים ומושפעת מגורמים אישיותיים וסביבתיים. קיים קשר מוכח בין השתתפות בעיסוקים משמעותיים לבין קידום בריאות, איכות חיים וחוסן נפשי. לכל אחד ואחת יש עיסוקים שתורמים לתחושת היעילות העצמית שלו ולאמונה ביכולת לבצע פעולות שיקדמו אותם לעבר המטרה שהציבו לעצמם.

מצבי לחץ מאיימים על הרציפות של סדר היום ובהתאמה, פוגעים בחוסן הנפשי של כל אחד ואחת. לכן, בתקופת משבר, שמתאפיינת במתח ובחוסר שקט, חשוב לנסות ולהתחבר לעיסוקים ולפעילויות שזמינים בסביבה הקרובה, כדי לווסת את עוצמת הרגשות, להפיג את המתח ולשמור על החוסן. כלומר, במצבים של יציאה מאיזון, חשוב לבחון את המצב ולכוון לעשייה שתחזיר את תחושת המסוגלות, הביטחון העצמי ואת היכולת לפעול ולצאת מהמשבר.

במה לעסוק במצבי לחץ

העיסוקים משתנים מאדם לאדם, לכל אחד ואחת יש את הפעילויות שמתאימות להם, וגם אלה יכולות להשתנות בהתאם לתקופות שונות בחיי האדם. הנקודה החשובה היא שהעיסוק עצמו והפעילות שמבצעים – הם אלה שמשפרים את המצב ברגעי המשבר, ולכן יכולה להיות להם השפעה טיפולית מיטיבה. במילים אחרות: כל עיסוק שמוציא אותך מהתקיעות שנגרמת במצב המשברי, יכול לסייע להתאוששות ולהנעה בחזרה לשגרה.

כשסדר היום מופר: ההשלכות על התפקוד ועל הבריאות

כאשר השגרה המוכרת משתבשת, למשל במצבי חירום, במצבי משבר וחולי, שגרת היום מופרת ובעקבותיה גם האיזון עלול להיות מופר, ובמקומו מתערערת תחושת היציבות והוודאות. במצבים כאלה חשוב לשקם במהירות האפשרית את השגרה המוכרת, או לבנות שגרה חדשה שמתאימה למצב החדש, כדי לייצב את מערכת האיזון הפנימית כולה.

בנוסף, החיים מזמנים לנו לא פעם אירועים בלתי צפויים, שבעקבותיהם נוספות משימות דחופות לטיפול, או משימות חדשות שביצוען עלול להכניס לאי שקט ולמתח. תחושות אלה והפרת הסדר הקיים והמוכר, גורמות לפגיעה בסדר היום ובשגרת החיים הרגילה, ובהתאמה - עלולות לגרום להפרת האיזון הנפשי ולעורר תחושות של חשש, דאגה, מתח וכדומה.

מחוסר איזון עיסוקי לפגיעה בסדר היום

חוסר איזון עיסוקי בא לידי ביטוי בדפוסי פעילות שמאופיינים בשינה מרובה ועיסוק בפעילות פנאי פאסיבית, כמו צפייה מרובה בטלוויזיה, בשילוב עם ירידה בביצוע פעולות יצרניות והשתתפות בפעילויות פנאי חברתיות, שמשתתפים בהם אנשים נוספים. הפגיעה באה לידי ביטוי בירידה ביכולת להשתתף בעיסוקים שונים ולנהל סדר יום תקין, שמובילה לירידה בחוסן הגופני והנפשי, בשביעות הרצון ובאיכות החיים.

השתתפות בעיסוקים משמעותיים, מקדמת אותך לעבר מימוש עקרונות "תפיסת ההחלמה" - מושג בתחום בריאות הנפש שמתייחס ל"החלמה" כתהליך אישי ומתמשך של התמודדות, התפתחות וצמיחה, באמצעות

פיתוח קשרים חברתיים והרחבת תפקידים חברתיים, חידוש התקווה ותפיסה עצמית חדשה מעבר למחלה עצמה.

שעות רבות של עבודה עלולות להפר את האיזון

עבודה בשעות רבות מאוד, שלא משאירות זמן בשגרת החיים השבועית, החודשית או השנתית למנוחה ופנאי, מפרה את האיזון בין מרכיבי השגרה היומיומית, דבר שיכול לגרום תחושה של עייפות רבה ופגיעה בבריאות הפיזית והנפשית.

הפרת השגרה היום-יומית באופן קיצוני

במצבים שבהם השגרה היומיומית מופרת באופן קיצוני, תיתכן פגיעה ביחסי הגומלין בין הרגשות שלנו לתפקוד השכלי, ליכולת הקשב, החשיבה והזיכרון, שמושפעים זה מזה. התוצאה עלולה להיות פגיעה באיזון בחיים בכלל ובעקבותיה פגיעה במסוגלות ובחוסן הנפשי שלך בפרט. למשל, ויתור על מתן מענה לצרכים חיוניים, כמו טיפול עצמי, כולל: שתיה, אכילה, מנוחה ושינה, לטובת בחירה או היגררות לעיסוקים לא צפויים חדשים.