אבחון הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים

בדרך כלל, כשעולה חשד למחלה מסוימת, אפשר לעשות בדיקות אובייקטיביות שונות, כמו בדיקות דם, דימות וכדומה, ולקבל תוצאות ברורות וחד-משמעיות לגבי קיום מחלה מסוימת. כאשר מדובר באבחון הפרעת קשב וריכוז, אין בדיקת עזר אחת שתיתן תוצאות חד-משמעיות. אם יש לך חשד שלילד או הילדה שלך יש הפרעת קשב וריכוז, חשוב לגשת לאבחון. בכתבה זו נפרט את תהליך אבחון קשב ריכוז בילדים, ואת כל מה שחשוב לדעת לגביו.

הפרעת קשב וריכוז מתרחשת כאשר מתקיימים 3 תנאים יחד:

1. יש כמה תסמינים להפרעת קשב וריכוז שמופיעים בעת ובעונה אחת.
2. עוצמת ותדירות התסמינים הן גבוהות, כלומר, התסמינים מופיעים בתדירות יום-יומית בעוצמה שפוגעת בתפקוד התקין של הילד.
3. התסמינים מופיעים ביותר מסביבת חיים אחת: בית, חוגים, תנועת נוער, בית ספר, גן. אם לילד יש תסמינים בבית, כדאי להתייעץ עם הצוות החינוכי בבית הספר ובמסגרות חיים נוספות, כדי להתרשם האם הם מופיעים גם מחוץ לבית.

באיזה גיל מאבחנים הפרעת קשב וריכוז

מערכת הקשב והריכוז, והמערכות הניהוליות ממשיכות להתפתח ככל שמתבגרים. יכולות הקשב והניהול של ילד בן 4 פחותות מאלו של ילד בן 8. בהתאם לכך, הדרישות הלימודיות משתנות בגילים השונים: ילד בגן חובה נדרש לשבת במפגש קצר, בעוד שילד בכיתה א' יידרש לשבת, לא לקום ולהתרכז לאורך שיעור שלם שאורכו כשעה. לכן, בדרך כלל ילדים יופנו לאבחון בכיתות הנמוכות. במקרים של תסמינים בולטים, כמו אי שקט משמעותי, אימפולסיביות גבוהה, שמלווים את הילד לאורך כל היום במספר מסגרות ופוגעים בתפקודו באופן משמעותי, אפשר לאבחן הפרעת קשב כבר בגיל הגן, אבל מדובר בתופעה לא נפוצה. גם טיפול תרופתי הוא נדיר מתחת לגיל 6.

לפעמים, יש בלבול מסוים וחשוב להבהיר שלא כל ילד שמתנדנד על כסא או עונה בחוצפה צריך להיות מאובחן באופן מידי. אז מתי כן? כאשר יש קושי מתמשך ובעיות שלא משתפרות. למשל, אם הצוות החינוכי בגן או בבית הספר מבחין שהילד היפראקטיבי לאורך כל היום, קשה לו לשבת במפגשים או לאורך זמן, הוא נראה מוסח ולא מאורגן, ומתקשה ללמוד. אם צריך לנסח כלל אצבע הוא יהיה: הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה שמפריעה לילד עצמו ולרוב גם לסביבתו לאורך זמן. ה"נורות האדומות" נדלקות ולא כבות. הילד באי שקט, מתקשה לתפקד לימודית לאורך זמן, נמנע באופן קבוע ומשמעותי מהכנת שיעורי בית, מתקשה מאוד להתארגן בבקרים, פטפטן, שוכח ומאבד דברים, אימפולסיבי.

לא כל מצב של חוסר הקשבה הוא הפרעת קשב. אם בבית הילד מפגין תסמינים שונים שנראים לך כמו הפרעת קשב וריכוז, למשל, הוא לא קשוב, שוכח דברים או מתרוצץ ברחבי הבית, זה לא מעיד בהכרח על כך שהוא מתמודד עם הפרעת קשב וריכוז. מרבית הילדים מאבדים, שוכחים, מתפרצים או מפגינים סף תסכול נמוך ומוטיבציה נמוכה לביצוע מטלות שונות בבית מדי פעם. עם זאת, אם הצוות החינוכי מדווח לך שגם בבית הספר הילד מפגין התנהגות דומה, מתקשה לשבת על הכסא, מתנדנד, לא מפסיק לפטפט, אימפולסיבי, מומלץ בהחלט לשקול פנייה לאבחון.

הפניה לאבחון הפרעת קשב וריכוז

אם הופיעה בעיה משמעותית בכיתה, כדאי לפנות לרופא או רופאת הילדים או לצוות הטיפולי בבית הספר שכולל את היועצת החינוכית ופסיכולוגית בית הספר. גורמי טיפול אלה יפנו לגורם המאבחן או המטפל המתאים. במקרים שבהם התמונה היא מורכבת ומעורבת, ייתכן שהצוות המקצועי יפנה להתייעצות עם פסיכיאטר או פסיכיאטרית ילדים ונוער.

מי מוסמך לאבחן הפרעת קשב וריכוז

• רופא או רופאת ילדים עם התמחות באבחון הפרעת קשב.
• רופא או רופאה התפתחותיים.
• נוירולוג או נוירולוגית ילדים.
• פסיכיאטר או פסיכיאטרית ילדים ונוער.

אם הילד שלך כבר נמצא בטיפול פסיכולוגי, או עבר אבחון פסיכולוגי, והפסיכולוג מתרשם או מעריך שיש לו הפרעת קשב וריכוז, עליו להמליץ על השלמת אבחון רפואי לבחינת תחלואה נלווית, ולשקילת טיפול תרופתי.

רופאים עם התמחות בהפרעת קשב וריכוז

הכנה לאבחון הפרעת קשב וריכוז

אין דרך או צורך להתכונן לאבחון הפרעת קשב וריכוז. לפעמים, במרפאה של הרופא המאבחן יבקשו מכם למלא טפסים או שאלונים לפני הפגישה, או להביא מסמכים שונים, כמו רקע רפואי, מכתב מצוות בית הספר, מהמדריכים בחוגים או מהמטפלים, אם הילד נמצא בטיפול פסיכולוגי. לפעמים הרופא יבקש את כל אלה רק לאחר הבדיקה, או שיבקש לשוחח בעצמו עם גורמי המקצוע השונים כדי לקבוע את אבחנתו.

ההבדל בין אבחון הפרעת קשב וריכוז ואבחון לקויות למידה

הרבה פעמים אנחנו שומעים שילדים מופנים לביצוע אבחון פסיכו-דידקטי בגלל שההורים והצוות החינוכי רוצים לבדוק אם לילד יש הפרעת קשב וריכוז. זה המקום לעשות סדר ולהבהיר שלפעמים יש נטייה לבלבל בין הפרעת קשב וריכוז לבין לקויות למידה, אותן ניתן לאבחן באבחון זה. העובדה שב-50% מהמקרים בהם ילד או ילדה סובלים מהפרעת קשב וריכוז, הם סובלים גם מלקויות למידה, מבלבלת בפני עצמה. בכל זאת, מדובר בשתי הפרעות שונות לחלוטין. נדייק: לקויות למידה מתבטאות בפגיעה ביכולות לימודיות ספציפיות של הילד כמו קושי לכתוב או לקרוא, קושי בביצוע פעולות חשבון, קושי בלימודי שפה זרה. בהפרעת קשב "מבודדת" אין פגיעה ביכולות האלה.

אז מהיכן הבלבול? ילד שקשה לו לקרוא ולכתוב, עלול להימנע מלהכין שיעורי בית, להפריע בשיעור ולפטפט, ואז יעלה חשד לקיום הפרעת קשב וריכוז. בנוסף, ילד שסובל מהפרעת קשב וריכוז יכול להתקשות בקריאה, כתיבה או חשבון על רקע מוסחות, ויעלה חשד לקיום לקויות למידה. לכן, למרות שזה לפעמים נראה אותו דבר, חשוב לזכור שמדובר בשתי הפרעות שונות ושאבחון פסיכו-דידקטי מיועד למי שנחשד כי הוא סובל מלקות למידה. יש לציין כי אבחון פסיכו-דידקטי שופך אור גם על תסמינים של הפרעת קשב וריכוז (כישורים ניהוליים) ומסייע באבחון הפרעה זו.

גם הטיפול בהפרעות שונה לחלוטין: הטיפול בלקויות למידה כולל לימוד טכניקות למידה, הוראה מתקנת והתאמות לימודיות. הטיפול היעיל בהפרעת קשב וריכוז מבוסס בעיקר על טיפול תרופתי. לרוב הפרעת קשב וריכוז דורשת התאמות שונות במסגרות הלימודיות ולעיתים גם טיפול פסיכולוגי.