התמודדות של הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז
כאשר הורים מקבלים את תוצאות האבחון שמראות שלבתם או לבנם יש הפרעת קשב וריכוז, ייתכן שהם ירגישו תחושות מורכבות. תגובה זו שכיחה ונפוצה והיא קשורה לגורמים שונים וביניהם: רקע אישי, רקע תרבותי ורקע חברתי ממנו מגיעים.
מומלץ קודם כל לנשום עמוק, להפנים, ללמוד על התופעה ומשמעויותיה בכוחות עצמכם או בעזרת הדרכה מקצועית, ורק לאחר מכן, לפעול. נציין שחשוב לפנות לאיש או אשת מקצוע שמבינים ומכירים את המשמעויות השונות של להיות הורה לילד או ילדה שסובלים מהפרעת קשב וריכוז.
התמודדות עם קבלת האבחון
באופן טבעי, הורים לילדים נוטים לפתח ציפיות לגבי ילדיהם, שלא תמיד תואמות את המציאות שאיתה הם מתמודדים. למשל, יש משפחות שמייחסות להצלחה לימודית משמעות מרכזית, ולכן הבשורה שלילד או לילדה יש קושי בתחום זה, עשויה להיות מערערת, קשה להכלה ומתנגשת עם ציפיות ההורים לעתיד.
בצד זאת, להפרעת קשב וריכוז יש השלכות התנהגותיות, לימודיות, חברתיות, ולכן נקשרה אליה סטיגמה פוגענית. סטיגמה זו מקשה על הבנת התופעה, התמודדות יעילה איתה ושיפור איכות החיים של הילד או הילדה. בעקבות הסטיגמה עלולה להיות נטייה להדחיק, להכחיש, להסתיר, להתעלם מתסמינים ברורים של ההפרעה שפוגעים בילד או הילדה ולמנוע טיפול שיכול להקל עליהם ולקדמם.
הפרעת קשב, כמו כל מצב רפואי אחר, היא לא סיבה לבושה והיא לא בשליטה של הילד או הילדה, ולכן מומלץ לפנות לאבחון ולאחר מכן, אם יש צורך, לטיפול המתאים. יש הורים שנוטים לחשוב שהם יכולים לשכנע את בתם או בנם שהסטיגמה היא מופרכת או לא קיימת, גם כשהם עצמם מאמינים בה. חשוב לדעת, שילדים ערים מאוד ומושפעים מאוד מהתפיסות של הוריהם לגבי פרשנות מצבם. כלומר, אם את או אתה חושבים שהפרעת הקשב והריכוז של ילדך היא דבר איום ונורא, גם אם תגידו שהכל בסדר, הוא ירגיש את המתח הרגשי שלכם. הדרכת הורים יכולה לסייע גם בקונפליקט מסוג זה.
איך להסביר לילדים שיש להם הפרעת קשב וריכוז
ראשית, ככל שתכירו טוב יותר את ההפרעה ותסמיניה, כך תצליחו להתמודד עם המורכבויות בצורה טובה יותר. לכן כדאי שמיד עם קבלת האבחון תפנו לגורמי המקצוע שיכולים לסייע ותקראו על הנושא במקורות מוסמכים ואמינים. כלים יעילים להתמודדות יוכלו לעזור לשפר את ההתמודדות ובהתאמה, להקל על הסבל של הילד או הילדה.
לאחר שאתם, ההורים, מבינים את ההפרעה, זה הזמן להסביר אודותיה לילד או לילדה שלכם. נדגיש: נסביר תמיד במילים פשוטות ובשפה מובנת, על פי השלב ההתפתחותי של הילד. לדוגמה: לילד בגיל 5 נסביר על קושי לשבת לאורך המפגש בעוד שעם נערה בת 17 אפשר לדבר על אי שקט ואימפולסיביות.
בהקשר זה אפשר לתת כמה המלצות:
קושי הורי להתמודד
לפעמים, כשמופיעות התנהגויות מאתגרות אצל ילדים, קיים קושי להתנהג באופן אמפטי ומכיל. מצד שני, לעיתים יש קושי מצד ההורים להציב גבולות לילדים שמתמודדים עם התסמינים השונים. עם זאת, חשוב לזכור: גישה מכילה ואמפטית בשילוב הצבת גבולות ייטיבו עם הילד או הילדה.
יש הורים שמתלבטים לגבי הטיפול התרופתי - כדאי לקרוא על כך בכתבה טיפול בהפרעת קשב וריכוז אצל ילדים.
התמודדות עם הסביבה
השאלה אם לספר ולמי בסביבתכם, היא מורכבת והתשובה היא לא חד-משמעית. עם זאת, כאשר התסמינים הם בולטים, אפשר להניח שיהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להתמיד בהסתרה או בהתעלמות מהמצב.
כמה המלצות להתמודדות עם הסביבה:
צוות הוראה ומדריכים בחוגים ובתנועת הנוער
כדאי לערב את המורים, המדריכים בחוג או בתנועה ולהסביר מהן התופעות, מהו הטיפול ולמה לצפות. חשוב להדגיש, שהדרישות מהילד או הילדה לא צריכות להשתנות בגלל הפרעת הקשב.
אחים ואחיות
בדרך כלל כדאי לשתף אחים ואחיות בגלל האינטנסיביות של הקשר. כדאי לזכור ששיח כן ופתוח גם בנושאים מורכבים עדיף על הסתרה והתעלמות, מכיוון שיש להן השלכות משמעותיות לטווח הקצר והארוך.
חברים
חברים טובים שמלווים את הילד או הילדה לאורך שעות רבות של היום, הם בהקשר זה כמו קרובי משפחה. לכן, העצה של שיח פתוח מתאימה גם כאן. לעומת זאת, כדאי להנחות את הילדים לחשוב כמה פעמים לפני שהם משתפים אנשים רחוקים יותר ולבחון האם השיתוף יתרום להם או לא.
סירוב והתנגדות של ילדים לטיפול
התנגדות של ילדים לטיפול היא תופעה נפוצה. ילדים לא רוצים להיות שונים מחבריהם, ובמיוחד ילדים וילדות שכבר חוו התמודדות חברתית או סובלים משונות או חריגות. לפעמים הם פשוט לא רוצים לקחת תרופה, או שהתרופה עצמה גורמת להם לאי נוחות.
כמה המלצות שיעזרו לכם להתמודד עם התנגדות זו ולעודד שיתוף פעולה:
-
הקשבה והכלה -
מתן תמיכה ועזרה -
שיחה בגובה העיניים -
התמודדות עם הפחד להיות שונה -
לא חייבים לשתף -
להתייעץ עם אנשי מקצוע -
סבלנות
- הקשבה והכלה: להקשיב להם בסבלנות ולהבין את החששות וההתנגדות. כדאי לתת מקום לרגשות, ולא לבטל אותם.
- מתן תמיכה ועזרה: כשהורים מראים לילד או לילדה אכפתיות ותחושה שיש מקום לכל מה שמפריע להם, זה מעודד ומחזק אותם. במקרים שבהם אפשר למצוא פתרונות, למשל, אם הילד כבר לוקח את התרופה ומתלונן על תופעת לוואי, אפשר לנסות לעזור לו להתמודד איתה ולחפש דרכים להקלה, כמו לשתות הרבה מים או לאכול ארוחות קלות. במידת הצורך, אפשר לנסות להחליף תרופה.
- שיחה בגובה העיניים: חשוב להקפיד ולהסביר את חשיבות הטיפול בצורה פשוטה ובהירה, ולהשתמש בדוגמאות מהחיים. בגיל בוגר יותר, אפשר לדבר עם הילד או הילדה ולשאול איך הם מרגישים עם התרופה ומה קורה בלעדיה.
- התמודדות עם הפחד להיות שונה: כהורה, עליך להסביר לילדך או לילדתך שהתרופה תיתן להם חופש ותקל עליהם. לפעמים הם יכולים להגיד "למה רק לי יש תרופה ולחברים שלי לא?". כדאי להסביר שלכל אחת ואחד יש מאפיינים אישיים, ולפעמים גם אתגרים וקשיים - אבל במקרה שלהם יש פתרון שיכול להקל ולעזור על ההתמודדות.
מידע נוסף בכתבה - מהי הפרעת קשב וריכוז ADHA אצל ילדים - לשתף או לא לשתף? חשוב להסביר לילדים שהבחירה לשתף היא שלהם. לא חייבים לשתף את כולם ולספר על התרופה, ומומלץ לקחת אותה לפני שיוצאים לבית הספר. במציאות הנוכחית, רוב הסיכויים שיש עוד ילדים בכיתה שמקבלים תרופות, אבל בגלל שהם לא מדברים על זה ולוקחים את התרופה לפני הלימודים, שאר הילדים לא יודעים על כך.
- שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע: כדאי להתייעץ עם רופא או רופאת הילדים או כל איש או אשת מקצוע אחרים שמעורבים בטיפול, כדי למצוא את הפתרונות הטובים ביותר.
- סבלנות: שינוי הרגלים לוקח זמן. חשוב לנסות לשמור על סבלנות ועקביות ולזכור שהטיפול התרופתי הוא רק חלק מהטיפול הכולל. כשיש לילדים התנגדות לטיפול התרופתי, כדאי לשלב גם טיפולים התנהגותיים ותמיכה רגשית, כדי לעזור להם להתמודד עם הפרעת הקשב והריכוז ולהגיע להישגים משמעותיים.
מה יהיה עם הילד שלי בעתיד
מחקרים מראים שבסביבות 60% מהילדים והילדות שסובלים מהפרעת קשב וריכוז, יגדלו להיות מבוגרים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז. ב-40% מהמקרים התסמינים יתמתנו ויחדלו מלהפריע. מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז נוטים להיות יותר מוסחים ואימפולסיביים ופחות לסבול מאי שקט. כאשר הפרעת קשב וריכוז מטופלת נכון, היא לא אמורה להפריע או לפגוע באופן משמעותי בפוטנציאל של הילד או הילדה.