האם זו הפרעת אכילה? סימני אזהרה שחשוב להכיר

הרגלי אכילה משתנים

• שינויים בהרגלי האכילה: אכילה מועטה מאוד, דילוג על ארוחות או הימנעות מקבוצות מזון מסוימות, שנאכלו בעבר.
• מעבר לצמחונות או טבעונות שלא על רקע אידיאולוגי.
• הימנעות מאכילה ליד אחרים והעדפה לאכול לבד.
• הכחשת רעב.
• אכילה איטית מאוד או משחק עם האוכל.
• שקילת האוכל.
• הקפדה לאכול רק מוצרים מופחתי קלוריות.
• עיסוק מוגבר באפיית עוגות - מבלי לטעום אותן.

דפוסים כפייתיים סביב אכילה

• טקסיות לפני, במהלך ואחרי האכילה.
• דפוסי אכילה חריגים: חיתוך האוכל לפיסות קטנות כדי להתמודד עם הרעב, לשלוט באכילה, ולטשטש את העובדה שכמות האוכל היא קטנה מאוד, מריחת האוכל על הצלחת, הסתרת האוכל מתחת לצלחת, לשולחן או בכיסים ועוד.
• עיסוק מופרז באוכל: קריאה כפייתית של תוויות מזון, טבלאות קלוריות, ספרי בישול וצפייה בתוכניות דיאטה.
• שתייה מרובה של מים, משקאות דיאטטיים, תה חם, נס קפה ושימוש מרובה בממתיקים מלאכותיים.
• לעיסת מסטיקים מוגברת, מציצת סוכריות ללא סוכר.
• היעלמות של כמויות אוכל לא סבירות מהבית.

דפוסי בולמוס והיטהרות

• התקפי אכילה בלתי נשלטים ואחריהם הקאה יזומה.
• היטהרות לאחר אכילה: רצון להיפטר מהאוכל שנאכל, "לטהר" את הגוף ממה שנתפס כמזיק לו, ולשמור על משקל נמוך, אם הנערה חושבת שהיא אכלה יותר מדי או אכלה מאכלים עתירי קלוריות. ההיטהרות נעשית במגוון שיטות כמו:
  • הקאות יזומות.
  • פעילות גופנית מופרזת.
  • שימוש במשלשלים, משתנים או צומות.
• היעלמויות במהלך האכילה או מיד לאחריה לשירותים, במטרה להקיא.

ביטויים רגשיים סביב אכילה

• עצבנות ולחץ באירועים שבהם מוגש אוכל, כמו בארוחות חגיגיות, חגים וכדומה.
• ביטוי תחושות של אשמה סביב אכילה.
• אמירת משפטים כמו "אכלתי יותר מדי, אני שמנה, אני מכוערת".
• הערכה עצמית ומצבי רוח שמושפעים מכמות האוכל שנאכל ומהמשקל.
• תחושות של חוסר שליטה בקרבת אוכל ובהתייחס לאכילה.
• נוקשות בזמני האכילה, אי שקט בולט כאשר יש שינויים בזמני אכילה או באירועים עם אוכל.
• סימני שאריות אוכל ועטיפות ממתקים בחדר הנערה.

שינויים שקשורים לתפיסת הגוף ולביקורת עצמית

• עיסוק מוגזם במשקל ובצורת הגוף (ספירת קלוריות, בדיקות גוף).
• דאגה מופרזת ותפיסה מעוותת לגבי משקל וצורת הגוף. למשל, מחשבה שאני גדולה הרבה יותר ממה שאני באמת.
• פחד ממשקל גבוה למרות שהנערה במשקל נמוך.
• שקילה מרובה.
• מדידה של איברי הגוף.
• הכאה עצמית של אזורים שנואים בגוף, בעיקר בטן ושוקיים.
• לבישת בגדים גדולים ורפויים במטרה להסתיר את הגוף ולטשטש את הרזון המוגזם.
• נטילת מדכאי תיאבון, כמו תרופות הרזייה.

שינויים שקשורים לפעילות גופנית

• התעמלות כפייתית, מרובה ומוגזמת, גם בבית וגם בחדרי כושר, התמקדות בכפיפות בטן, קפיצות, עלייה וירידה במדרגות, שחייה מרובה, הליכה מרובה עם משא כבד וכדומה.
• התעמלות גם כשהמצב הפיזי לא טוב, מלווה בתחושות אשמה או חרדה כאשר היא לא מתאמנת.
• צפייה בטלוויזיה בעמידה (כחלק מהתעמלות כפייתית).

שינויים במצב הרוח וביחסים החברתיים

• מצב רוח רע ברוב שעות היום.
• סיגול סדר יום נוקשה.
• בידוד ונסיגה חברתית.

• דימוי וביטחון עצמי נמוכים.
• התמקדות מופרזת במשקל הגוף והקדשת רוב שעות היום לחשיבה על אוכל, צורה וגוף והשליטה בהם.
• פרפקציוניזם והצבת סטנדרטים אישיים גבוהים במיוחד.
• פגיעה עצמית.
• תנודות במצב הרוח עד כדי מצב רוח דיכאוני.
• רגזנות, עצבנות, חוסר סבלנות וחוסר סובלנות.
• התנהגויות של אי שליטה על דחפים, כמו קלפטומניה, או שימוש לרעה בחומרים, כמו אלכוהול.

שינויים כלליים במצב הגוף

• אובדן משקל או עלייה במשקל.
• חולשה, סחרחורות, התעלפויות.
• עייפות או הפרעות בשינה.
• שינוי גוון העור לצהבהב.
• מצב עור יבש וירוד.
• נשירת שיער.
• לנוגו (lanugo) - צמיחה של שיער רך ועדין בכל הגוף.
• רגישות לקור, פצעי קור או טמפרטורת גוף נמוכה.
• כאבי בטן, עצירות, נפיחות, שלשולים או בעיות בקיבה.
• תחושת נימול באצבעות.
• תנודות ברמת הסוכר בדם, שעלולות להוביל לשינויים במצב הרוח ולהתעלפות.
• כאבי ראש תכופים.
• זרימת דם לקויה.
• דופק ולחץ דם נמוכים.
• התנפחות (בצקת) כפות הרגליים, הידיים או הפנים.
• נפיחות באזור הידיים וכפות הרגליים.

שינויים הורמונליים

• אי סדירות של הווסת, או הפסקת וסת.
• השפעה על רמות הורמונליות.

תסמינים שמופיעים בעקבות הקאות או היטהרות

• נזק לשיניים ופגיעה באמייל בשל ההקאות.
• בלוטות רוק נפוחות בשל ההקאות.
• יבלות בגב כף היד, כתוצאה משימוש באצבעות כדי לגרום להקאות.
• חוסר איזון ברמות האלקטרוליטים, רמת אשלגן נמוכה בשל ההקאות והשימוש במשלשלים ומשתנים.
• תלונות חוזרות על כאבי גרון בשל ההקאות היזומות.