עקרונות לשיחה עם אדם במצוקה אובדנית

אם יש לך חשש שהבן או הבת, בן או בת הזוג, חבר או חברה נמצאים במצוקה, ועלולים להיות בסיכון לאובדנות, המפתח הראשון שיכול לעזור לך הוא לא לפחד לשאול על אובדנות. חשוב מאוד להתכונן לשיחה ואם יש קושי לנהל אותה, אז חשוב למצוא אדם אחר שיעשה זאת במקומך, אבל בכל מקרה אסור לדחות את השיחה כי גילוי מוקדם של כוונות – יכול להציל חיים!

בניגוד למיתוס, שאלות ישירות לא "מכניסות רעיונות לראש", אלא מאפשרות לשתף, לפרוק ולהרגיש איכפתיות.כל אלה מקלים על המצוקה ויכולים לסייע לחיבור לסיבות לחיות. חשוב לדעת שכ-80% ממי שהתאבדו דיברו על כך לפני כן עם חבר או קרוב משפחה. עיתוי השיחה יכול להיות קריטי ולכן, ברגע שיש לך חשד, חשוב לטפל בו ולא להתעלם ממנו או לדחות את הבירור.

לשיחה רגישה זו, צריך להיערך מראש. במאמר זה נשרטט את קווי המתאר של השיחה, החל בהכנה אליה, מה כדאי לומר, מה כדאי שלא לומר ומה לעשות אם יש צורך בעזרה מקצועית.

המיתוס שמי שמדבר לא יעשה - שגוי! הרבה פעמים אנשים מתייחסים לאמירות אובדניות כאל אמירות שאין מאחוריהן כוונה אמיתית. מכאן נולד המיתוס השגוי שלפיו "מי שמדבר - לא עושה" או ש"מי שרוצה להתאבד - לא ידבר על זה, אלא יעשה". אלה אמירות שגויות מיסודן. אז כשמישהו מדבר ואומר, לדוגמה, "נמאס לי מהכל". עלינו לקחת אותו ברצינות ולברר לעומק את הכוונות האמיתיות שלו.

הכנה לשיחה

חשוב להיערך לשיחה, בעיקר כדי לא להגיב בבהלה לתוכן השיחה וכך להרתיע את האדם האובדני מלחשוף בפניך את כוונותיו. יש לציין, אם קיים סיכון מיידי לאובדנות מומלץ לפנות למשטרה או לחדר המיון הקרוב.

• מתי לקיים את השיחה: מוקדם ככל האפשר. כשאתם מזהים שהאדם נמצא במצוקה, חשוב ליזום שיחה - אל תחכו ואל תדחו. הזמן כאן יכול להיות קריטי.
• בחירת מקום מתאים לשיחה: בחרו מקום שקט, בו אפשר לדבר בפרטיות ובחופשיות, בלי לדאוג שתוכן השיחה יגיע לאוזניהם של אחרים.
• משך השיחה: חשוב לפנות זמן לשיחה, כדי לשוחח בנחת ולא להיות בלחץ של זמן. אל תקבעו דברים חשובים אחרי השיחה, תשאירו מקום לגמישות.
• מידע וסיוע: הכינו מראש מידע זמין לגבי מקורות מידע וסיוע. כאשר האדם איתו אתם משוחחים יסכים, תנו לו את המידע או צרו קשר עבורו עם אחד ממוקדי הסיוע.
• סודיות: הרבה פעמים האדם יבקש שלא תסגירו את סודו, שלא תספרו להורים או לבני הזוג על הכוונות שלו. חשוב לזכור שבמקרים של סכנה אובדנית לא נוכל להבטיח סודיות. אפשר וכדאי לשתף את האדם שבמצוקה עם מי בכוונתנו לדבר כדי לסייע לו ולהסביר במשפט כמו: "אני צריך עזרה כדי לעזור לך".
• הימנעות ממתן עצות, מיקוד בהקשבה. שיח ישיר, רגיש ואמפטי ללא ביקורת או שיפוטיות, יכול לאפשר לאדם איתו אתם משוחחים, להביע את רגשותיו ותחושותיו וכך להימנע מניסיון אובדני.
• תקשורת כנה, רגישה ואוהבת: בחרו בשיח רך ותומך וזכרו שחשוב שהשיחה תהיה כנה ואמיתית. אפשר להגיד שאתם אוהבים אותו, שהוא חשוב לכם, שאתם דואגים לו, שתצטערו מאוד אם הוא יפגע בעצמו. שמרו על קשר עין בשיחה, על דיבור מעודד בצד ההכרה בכאב ובמצוקה ותנו משובים חיוביים גם בדרכים לא מילוליות, כמו חיוך, מגע, שפת גוף וכדומה.
• תשומת לב וסבלנות: העניקו את מלוא תשומת הלב בזמן השיחה, כבו את הטלפון הנייד, נטרלו רעשי רקע כמו רדיו, טלוויזיה וקולות מהרחוב שעלולים להסיח את דעתכם.

דוגמאות למשפטים שכדאי להגיד בשיחה

מפגש עם אדם שרוצה למות הוא חוויה מטלטלת. מציאת המילים הנכונות בתוך מפגש כזה עלולה להיות משימה לא פשוטה. ניסחנו כאן מספר אמירות שמעבירות את המסרים החשובים ביותר שכדאי לבטא בשיח עם האדם האובדני, אבל חשוב לציין שלא צריך להיצמד לאמירות אלה בכל מחיר. נוכחות רגשית והתמקמות בעמדה אמפטית וקשובה, חשובים מכל ניסוח כזה או אחר. המטרה בשיחה היא ליצור אמון הדדי, קרבה ותקווה לשינוי ולהראות לאדם שאיתו מדברים שאתם איתו באופן מלא, שאתם מכירים בסבל שלו, שאתם רוצים ויכולים לדבר איתו בכנות, להקשיב, להבין את הסבל שאיתו הוא מתמודד ולעזור לו.

• "את או אתה לא לבד".
• "אפשר לעזור לך ואני רוצה לעזור לך".
• "את חשובה לי", או "אתה חשוב לי".
• "אתה חשוב למשפחה שלך" או "את חשובה למשפחתך".
• "אני אהיה איתך" או "אני כאן איתך".
• "אני מבין או מבינה אותך".
• "אני מאמין בך", או "אני מאמינה שהמצב יכול להשתפר".
• "יש איך לעזור לך".

העלאת נושא האובדנות באופן ישיר

התשאול הישיר הוא חשוב מאוד, כי הוא מאפשר לדעת מה המצב האמיתי של האדם. בניגוד לדעה הרווחת שאם נשאל לגבי אובדנות "נכניס רעיונות לראש", המחקרים העדכניים מוכיחים שזה בדיוק להפך. שאלות ישירות על הנושא, מאפשרות למי שנמצא במצוקה לשוחח, לשתף, לפרוק ולהרגיש אהוב ושאכפת ממנו. כתוצאה מכל אלה, הוא מרגיש הקלה ומידת המצוקה פוחתת. לאחר שיצרת אווירה מאפשרת, פתוחה ושיח נינוח, חשוב מאוד לעבור לשאלות ישירות, ברורות וקצרות:

• האם יש לך מחשבות לפעמים שהיית רוצה לוותר על הכל?
• האם חשבת שעדיף למות? או שיש לך רצון למות?
• האם חשבת פעם לפגוע בעצמך או לסיים את חייך?
• האם יש לך כוונה להרוג את עצמך?
• האם יש לך תוכנית?
• האם ניסית בעבר להתאבד?
• היית רוצה ללכת לישון ולא לקום יותר?
• האם חשת לאחרונה עצב כל כך עמוק עד כדי כך שרצית למות?ֿ
• כשאנשים מרגישים מיואשים הם לפעמים רוצים למות, זו גם ההרגשה שלך?

אם התשובה לאחת או יותר משאלות אלה, היא כן, צריך לטפל ולעזור. קודם כל, להשגיח על האדם האובדני שלא יהיה לבד ושאמצעים מסוכנים לא יהיו זמינים ובמקביל, חשוב לפנות לטיפול מקצועי. איש או אשת המקצוע שיפגשו את האדם יבחרו את סוג הטיפול המתאים עבורו, טיפול פסיכולוגי, תרופתי או שילוב של שניהם.

לא כל מחשבה על מוות או התאבדות מהווה סכנה מיידית. המטרה שלך היא לזהות את המסוכנות ולהפנות לאנשי מקצוע שיעשו הערכת סיכון ויתאימו את הטיפול.

הקושי לדבר על אובדנות

זה טבעי להרגיש אי נוחות לשאול על אובדנות. מדובר במצב מורכב שעשוי לעורר שלל תחושות לא נעימות ובהן חרדה, מבוכה וצער - ולכן זו בהחלט משימה לא פשוטה. ייתכן שיעזור לך לדעת שאפשר להציל חיים על ידי השיחה. העובדה שביכולתך לדבר עם אדם שחושב על אובדנות, בפתיחות ומתוך רצון כנה לעזור, יכולה לגרום לו להרגיש שהוא לא לבד, שיש מישהו שנמצא שם בשבילו. אם יש לך צורך בכך, יש גורמים שונים שיכולים לסייע וללוות אותך.

חשיבות קבלת עזרה מקצועית

בצד הרצון להקשיב לאדם שבמצוקה חשוב גם לשכנע אותו לקבל עזרה מקצועית. עם כל הרצון הטוב שיש לך לעזור, להקל ולהציל, יש מקרים בהם רק איש או אשת מקצוע יוכלו לעזור. לכן, אחת ממטרות השיחה היא להעביר לאדם במצוקה את המסר שהוא לא לבד, שיש לך אמונה בו, שיש תקווה, שיש פתרונות ושאחד החשובים שבהם הוא עזרה של איש מקצוע שמתמחה בתחום האובדנות.

איך לפעול לקבלת עזרה

התאבדות היא לא גזירת גורל: אפשר למנוע אותה אם מקבלים את העזרה המתאימה. לאחר שהקשבת, התעניינת ויצרת קרבה ואמון, יהיה לך קל יותר לעודד את האדם לפנות לעזרה מקצועית שתפחית את המצוקה והכאב ותמנע אובדנות. מומלץ לפעול באופן אקטיבי. כלומר, לא להסתפק במתן מספר טלפון לצורך קביעת פגישה, מפני שהניסיון מלמד שיש סיכוי סביר שזה לא יקרה, אלא לבדוק האם האדם אכן מתכוון לפנות לקבלת עזרה.

אם הוא לא מתכוון לפנות לעזרה: חשוב לנסות לשכנע אותו תוך הדגשת המחויבות שלך ללוות אותו עד לפנייה לגורם המקצועי. חשוב להקפיד לעמוד בהתחייבות הזו.

אם הוא לא רוצה לפנות לעזרה: אפשר לברר מה מונע ממנו לפנות לקבלת עזרה ולסייע לו להתגבר על חסמים אלה.

צעדי ביטחון נוספים שכדאי לנקוט לאחר השיחה

• טיפול באובדנות: לפנות לאנשי מקצוע שיספקו ליווי ייעוץ וטיפול מקצועי.
• למנוע גישה לאמצעים מסכני חיים (כלי נשק, סכינים, גישה לחלונות גבוהים).
• להשגיח על האדם האובדני עד חלוף הסכנה.
• לוודא שיש מי שלוקח אחריות על המשך הטיפול וההשגחה, מישהו בוגר ואחראי, למשל בן או בת משפחה.
• נסו לגבש יחד רשימה קצרה של אסטרטגיות התמודדות שיכולות לסייע בכל מצב שעלול להתעורר, ורשימה של אנשים או גופים שאליהם אפשר לפנות אם האדם מרגיש אובדני.

חובת הדיווח

אם מישהו משתף אותך בכוונתו להתאבד, יש לך חובה לדווח. ייתכן שזה ירגיש לא נוח, בייחוד אם האדם שיתף אותך, סמך עליך ואולי ביקש שלא להסגיר את כוונותיו. אבל מול כל אלה, יש לך אחריות. לעיתים, הדיווח נחווה על ידי האדם כבגידה באמון אבל לאחר זמן מה ולאחר שניצלו חייו, הוא מעריך את המעשה וסולח עליו.

אם לא פונים למיון או למשטרה, חשוב לנקוט בצעדים הבאים:

• לפנות לאנשי מקצוע שיספקו ליווי ייעוץ וטיפול מקצועי.
• למנוע גישה לאמצעים מסכני חיים (כלי נשק, סכינים, גישה לחלונות גבוהים).

נכתב בשיתוף צוות התוכנית הלאומית למניעת אובדנות. סייעו בכתיבה: ד"ר שירה ברזילי, פסיכולוגית קלינית, מרצה בכירה בחוג לבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה, ונדב הורביץ, פסיכולוג בהתמחות קלינית.