הפרעה דיספורית קדם-וסתית
נשים בגיל הפוריות עוברות שינויים הורמונליים מחזוריים. השלב הראשון הוא השלב הפוליקולרי: שבו עלייה ברמות ההורמונים שמובילה לביוץ. לאחר הביוץ מתחיל השלב הלוטאלי (שלב הזקיק הצהוב) ואם לא מתרחשת הפריה – רמות ההורמונים יורדות עד להופעת הדימום החודשי.
תסמונת קדם-וסתית (PMS) והפרעה דיספורית קדם-וסתית (PMDD) מופיעות בשלב הלוטאלי, וחולפות עם הופעת הווסת או זמן קצר אחריה. בנוסף, מהנשים שמתמודדות עם הפרעות נפשיות, עלולות לחוות החמרה בשלב הווסת.
אחת ממטרות כתבה זו היא לתת תוקף למה שאת מרגישה. גם אם לפעמים לא מאמינים לך שיש לך "כאבי מחזור", או אומרים בלעג "היא במחזור", מדובר בכאבים אמיתיים שמשבשים את החיים ומשפיעים על התפקוד שלך. נשים רבות מסתובבות עם תחושה שהן לא מבינות מה קורה להן. עצם ההבנה שזה קשור בשינויים ההורמונליים של המחזור החודשי, יכולה להקל מאוד.
ההבדל בין תסמונת קדם-וסתית להפרעה דיספורית קדם-וסתית
תסמונת קדם-וסתית (PMS - Premenstrual syndrome) היא תופעה שנשים רבות חוות, והיא מתבטאת בשורה של תסמינים גופניים ונפשיים שמופיעים בימים לפני קבלת הווסת. בימים אלו ייתכנו שינויים במצב הרוח, עייפות, עצבנות, מתח, דכדוך, שינויים בתאבון ורגישות בשדיים. התופעה יכולה להופיע בעוצמות שונות, אבל אצל כ-7% מהנשים מדובר בהופעת מספר רב של תסמינים, בעוצמה חמורה מאוד, עד כדי פגיעה משמעותית על התפקוד החברתי, התעסוקתי והאישי.
במקרים אלו, בהן יש פגישה משמעותית בתפקוד, ייתכן שמדובר בהפרעה דיספורית קדם-וסתית (PMDD - Premenstrual dysphoric disorder). בעוד שתסמונת קדם-וסתית נחשבת לתופעה נפוצה, הפרעה דיספורית קדם-וסתית מוכרת כהפרעה נפשית מובחנת שדורשת טיפול רפואי.
בניגוד להפרעות אחרות, כמו דיכאון אחרי לידה או פסיכוזה אחרי לידה, שנחשבים בעצמם למאפיינים של הפרעות קיימות, הפרעה דיספורית קדם-וסתית היא היחידה בספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM-5) שקשורה לשינויים הורמונליים. כלומר, מדובר באבחנה שעומדת בפני עצמה ונותנת תוקף והכרה בכך שזו הפרעה ייחודית.
אבחון הפרעה דיספורית קדם-וסתית
התנאי המרכזי לאבחון של הפרעה דיספורית קדם-וסתית, הוא מצוקה משמעותית או פגיעה משמעותית בתפקוד בעקבות תסמינים שקשורים לשינויים במצב הרוח. כדי לאבחן את ההפרעה, נדרש קיום של לפחות חמישה תסמינים מתוך רשימה מוגדרת מתוך ה-DSM-5. התסמינים צריכים להתחיל בטווח של שבוע לפני תחילת הווסת ולחלוף בתוך מספר ימים לאחר תחילתו. בנוסף, התסמינים צריכים להופיע ברוב המחזורים החודשיים במהלך השנה האחרונה. כדאי לנהל רישום מפורט של התסמינים במשך שני מחזורים, כולל ההשפעה שלהם על התפקוד היום-יומי. בין התסמינים:
-
עצבנות, כעס או רגישות יתר
-
מצב רוח דכאוני או חרדתי
-
עייפות או חוסר אנרגיה
-
שינויים בתיאבון, כולל תשוקה למתוקים ולפחמימות
-
קשיים בשינה או שינה מרובה
טיפול והתמודדות עם הפרעה דיספורית קדם-וסתית
יש כמה דרכים לצמצם את התסמינים ואת חומרתם:
חשוב לדעת
חשוב לדעת
תסמונת קדם-וסתית יכולה להופיע לראשונה אחרי הלידה או להשתנות בעקבותיה - להחמיר או דווקא להשתפר. כמו כן, נשים שסבלו מהתסמונת לפני הלידה, נמצאות בסיכון גבוה יותר לדיכאון אחרי הלידה.
נשים שיש להן הפרעות נפשיות קיימות
נשים שמאובחנות עם דיכאון, חרדה, הפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה ו-OCD, מיוצבות עם טיפול תרופתי וחוות החמרה בתסמינים בימים שלפני המחזור – יוגדרו כסובלות מהפרעה קדם-וסתית. רצוי להתייעץ עם הרופא או הרופאה המטפלים לגבי אפשרות להתאמת הטיפול בימים שלפני הווסת. בכל מקרה, שינוי במינון נקבע אך ורק על ידי רופאים מקצועיים שזה תחום התמחותם, אל תשני את המינון על דעת עצמך.