מהי בדידות

בעולם המודרני, עם השינוי מחברה מסורתית לחברה מערבית, התרחשו שינויים במבנה המשפחתי ובצורת המגורים, וחל מעבר לחיים מופרדים ואינדיבידואליים יותר. אם פעם המשפחה המורחבת גרה ביחד כולה, כיום כל משפחה גרעינית חיה בנפרד. בנוסף, קצב החיים המהיר, העומסים והמסכים שמלווים אותנו כמעט בכל רגע תורמים כולם לעלייה בשיעורי הבדידות: אנשים פחות פנויים לאנשים אחרים, כל אחד גר במקום אחר והצרכים החברתיים לא תמיד מתמלאים. הרשתות החברתיות נותנות תחושת חיבור, אבל לא תמיד ממלאות את הצורך האמיתי בקרבה אנושית. לפעמים אנחנו מגלים את תחושת הבדידות והשפעותיה רק כשכבר יש מעגל שמזין את עצמו. 

בדידות היא תחושה סובייקטיבית שלילית שנובעת מהפער בין מה שהיינו רוצים שיקרה בקשרים החברתיים שלנו לבין מה שקורה בפועל. פעמים רבות בדידות נובעת ממחסור או צמצום בקשרים חברתיים. זה יכול לקרות בגיל הנעורים, בעקבות קשיים חברתיים עם קבוצת השווים, והמפלט הטכנולוגי, כמו הרשתות החברתיות, שלא בהכרח נותן מענה אמיתי לבדידות לאורך זמן, או בגיל השלישי, בעקבות אובדן של אנשים קרובים ומשמעותיים, פרישה מעולם העבודה ופגיעה ביכולת התפקודית. רוב האנשים חווים רגעים מסוימים של בדידות, למשל בסופי שבוע או בחגים, בעוד שיש מי שמרגישים בודדים רוב הזמן, מה שלפעמים נקרא "בדידות כרונית".

לפעמים אפשר להרגיש בדידות גם אם מוקפים באנשים, אם מרגישים שלא מבינים אותנו או שאין עם מי לחלוק את מה שעובר עלינו. זו חוויה שכולנו עשויים להרגיש בתקופות מסוימות, והיא מעידה על הצורך האנושי הטבעי בקרבה, הקשבה ושייכות. רבים נמנעים מלדבר על בדידות מתוך מחשבה שמדובר בחולשה או שאחרים לא יבינו, אבל חשוב לדעת שאין בכך שום בושה - אלו רגשות אנושיים שראויים להקשבה ולהתייחסות, ויש דרכים רבות להתמודד איתם.

לבדידות יש השפעה משמעותית על הבריאות הנפשית והפיזית ועל איכות ואריכות החיים, בדומה לגורמי סיכון אחרים כמו עישון. מחקרים מראים שאנשים שמתמודדים עם בדידות סובלים יותר מתחלואה גופנית, ירידה קוגניטיבית ואובדן שנות חיים. למרות המידע המחקרי שתומך בחשיבות הנושא ובהשלכותיו על תחומי חיים רבים, במקרים רבים הנושא עדיין לא זוכה להתייחסות וטיפול מספקים.

גורמים לבדידות

הגורמים לבדידות הם מורכבים ושונים מאדם לאדם. מה שגורם לתחושת בדידות אצל אחד, לא בהכרח ישפיע באותה צורה על אחר - לכן, גם הדרכים להתמודדות צריכות להיות מותאמות אישית. בדידות יכולה להופיע בחיינו מסיבות שונות:

• שינויים בשגרת החיים: שינויים, גם כאלו שנתפסים כחיוביים ורצויים כמו מעבר לעיר חדשה, התחלת לימודים או מקום עבודה חדש, עלולים להתלווות בתחושה של בדידות.
• קשיים חברתיים ומשפחתיים: מצבים שונים, חלקם מתמשכים, כמו היעדר מערכות יחסים משמעותיות או קבלת משוב מהסביבה עד כדי תחושה של שקיפות ושלא רואים אתכם, או מצבים של דחייה חברתית, שיימינג, בריונות ועוד. מצבים אחרים יכולים להיות משבריים או אקוטיים בעקבות מריבה או קונפליקט שגורמים לנתק לתקופה מסוימת ואף אובדן של אדם קרוב.
• מחלות גופניות ונפשיות: מחלות, כמו מחלת לב או סרטן, או הפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון, יכולות להוביל לבדידות. המפגש עם המחלה עשוי להיות לא פשוט עבור הסביבה. פעמים רבות, המחלה הופכת למרכז חייו של האדם החולה, עד כדי כך שהעיסוק, ברמה המנטלית וגם ברמת הרגלי החיים, הוא רק סביב הטיפול וההתמודדות. במצב זה, ההדדיות שבקשר בין האדם החולה לחברים ולבני המשפחה שסביבו עלולה להיפגע.
• מוגבלות או פגיעה תפקודית או חושית: מוגבלות חושית, כמו לקות שמיעה או ראייה, או מוגבלות פיזית שמשפיעה על ניידות ותפקוד יום-יומי עלולות להקשות על התקשורת הבינאישית, על היכולת ליצור קשרים חברתיים חדשים ולקחת בהם חלק פעיל.
• תכונות אופי: לחלק מהאנשים נטייה למופנות, ביישנות או הערכה עצמית נמוכה, מה שעלול להקשות על יצירת קשרים חברתיים קרובים, במיוחד במצבים חדשים.
• רשתות חברתיות: למרות שהן נועדו לחבר בין אנשים, הרשתות החברתיות לפעמים דווקא מעצימות את תחושת הבדידות. כשרואים אחרים שנראים מאושרים ומוקפים חברים, או כשמרבית הקשרים שלנו מתנהלים דרך המסך, תחושות הניתוק והבדידות עלולות להתחזק. הרשתות יכולות להיות מפלט, אבל הן לא מחליפות קשרים חברתיים משמעותיים. יחד עם זאת, יש להן גם צדדים חיוביים: הן מאפשרות להרחיב מעגלים, למצוא זוגיות וליצור חיבורים חדשים. המפתח הוא להשתמש בהן כדי להתקרב ולא כדי להתרחק.

השפעת הבדידות על המצב הבריאותי

השפעה על הבריאות הפיזית

• מחקרים מראים שבדידות כרונית קשורה לפגיעה במערכת החיסונית של הגוף ולהופעת דלקות, לסיכון מוגבר של לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, ושבץ מוחי, ואפילו עלולה להעלות את הסיכון לתמותה.
• בדידות גם נקשרת להופעה של דמנציה (אלצהיימר) ולירידה קוגניטיבית כללית.
• לבדידות יש גם השפעה שלילית על מחלות נוספות, כמו סוכרת מסוג 2.
• ההיבטים ההתנהגותיים, כמו הסתגרות, הימנעות, הפרעות בשינה ותזונה לקויה, עלולים לגרום לבעיות בריאותיות, לדוגמה: תסמונת מטבולית.
• בדידות כרוכה בעלייה בסטרס, מה שמביא לעלייה בהפרשה של הורמוני סטרסט כמו קורטיזול, מה שפוגם ביעילות המערכת החיסונית לאורך זמן. סטרס מתמשך מעלה את הסיכון לבעיות לבביות ובכלי הדם.

ההשפעה על הבריאות הנפשית

כשבדידות נמשכת לאורך זמן, היא עלולה להשפיע על הבריאות הנפשית במגוון דרכים:

• בדידות היא אחד המנבאים המרכזיים להתפתחות דיכאון או חרדה אצל מבוגרים צעירים וגם אצל קשישים. המנגנון בדיכאון מקושר, בין השאר, בפרשנות שלילית של סיטואציות חברתיות סביב תחושות של חוסר ערך - מה שעלול להוביל להסתגרות וניתוק, ולהחמרת תחושת הבדידות. בחרדה, התכנים המחשבתיים סובבים סביב מחשבות חוזרות שליליות, ולפעמים טורדניות - מה שעלול להוביל להסתגרות, להחלשת כישורים חברתיים ולהעצמה של החרדה החברתית.
• בדידות עלולה לגרום גם לפגיעה בוויסות הרגשי, בקשב ובריכוז ובזיכרון.
• קיים קשר בין בדידות כרונית לאובדנות וניסיונות אובדניים, במיוחד בגיל ההתבגרות ובגיל השלישי, בעיקר בעקבות תחושה של אובדן משמעות, ייאוש וחוסר תקווה, לצד היעדר כוחות פנימיים וחוסר תמיכה מספקת ברמה הרגשית והחברתית.

למרות שההשפעות על הבריאות הגופנית והנפשית יכולות להיות מאתגרות, הן לא גזירת גורל. יש דרכים רבות להתמודד עם בדידות, למנוע את החמרת התסמינים ואת השפעותיהם השליליות על הבריאות הגופני והנפשית. המפתח הוא לזהות את הסימנים מוקדם ולבקש עזרה כשצריך. למידע נוסף על התמודדות עם בדידות

סייעה בכתיבת הכתבה: ליאור גורי, סטודנטית תואר שני לפסיכולוגיה, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות.