תמיכה משפחתית: איך לתמוך במכורים ומחלימים

חיים לצד אדם מכור במשפחה? תעניקו תמיכה נכונה ותשמרו על עצמכם - מהכרה במצב ועד בניית גבולות: הכלים שיעזרו לכם לעבור את התקופה המאתגרת.

התמכרות היא מחלה משפחתית

כאשר אדם במשפחה מתמודד עם התמכרות – לא רק הוא סובל. ההשפעה מחלחלת אל כל מי שסובב אותו: בני ובנות זוג, הורים, ילדים, אחים וחברים קרובים. התמכרות היא מחלה – לא חולשה, לא כישלון מוסרי, ולא "בחירה רעה". בדיוק כפי שמחלות כרוניות אחרות דורשות התמודדות משפחתית – כך גם ההתמכרות.

התמכרות נחשבת למחלה כרונית שבה גורמים גנטיים ממלאים תפקיד משמעותי. מחקרים רבים מצביעים על כך שנטייה גנטית משפיעה באופן ניכר על הסיכון לפתח הפרעות שימוש בחומרים, כולל אלכוהול, ניקוטין, אופיאטים וסמים אחרים. שיעור התורשתיות: מחקרים בתאומים, אימוץ ומשפחות מצביעים על כך שכ-40%–70% מהסיכון להתמכרות מיוחס לגורמים גנטיים. למשל, התמכרות לאלכוהול מוערכת כבעלת תורשתיות של כ-50%, בעוד שהתמכרות לסמים אחרים עשויה להגיע עד 70%.

הנטייה הגנטית להתמכרות באה לידי ביטוי גם ברמה המשפחתית. ילדים להורים מכורים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח התמכרות בעצמם, גם כאשר הם גדלים בסביבה שונה, כפי שמראים מחקרי אימוץ.

חשיבות הסביבה

למרות התרומה המשמעותית של הגנטיקה, חשוב להדגיש שהתמכרות היא לא גזירת גורל. גורמים סביבתיים, כגון לחץ, טראומות ילדות, זמינות חומרים ותמיכה חברתית, ממלאים תפקיד מרכזי בהתפתחות ההתמכרות. הבנת השילוב בין גנטיקה לסביבה יכולה לסייע בפיתוח תוכניות מניעה וטיפול מותאמות אישית.

התמודדות עם חזרה להתמכרות ('נפילה') – איך ממשיכים מכאן?

כאשר בן משפחה נאבק בהתמכרות, רגעים של תקווה מתחלפים לעיתים באכזבות. דווקא כשנדמה היה שהכול מתייצב, מגיעה הישנות – עוד נסיגה, עוד פעם אחת "אחרונה" שלא באמת אחרונה. הישנות (Relapse) היא שלב שכיח בתהליך ההחלמה מהתמכרות, אך עבור בני המשפחה – היא עלולה להרגיש כמו כישלון. חשוב לדעת: זו לא נקודת סיום, אלא חלק טבעי ממסע מורכב.

• לעצור רגע לנשום: מותר לכם להיות מאוכזבים, פגועים או כועסים – התחושות שלכם לגיטימיות. אבל נסו לא לפעול מתוך סערה רגשית.
• לא לשתף פעולה עם ההתמכרות – אבל גם לא לנתק קשר: הישנות לא מצדיקה ויתור על כל הגבולות שהצבתם. אל תממנו, תצדיקו או תכחישו את ההתנהגות – אבל כן נסו לשדר אהבה ואכפתיות, בלי שיפוט או איומים.
• לעודד חזרה לטיפול – לא מתוך לחץ, אלא מתוך דאגה: שאלו את האדם המכור מה הוא צריך עכשיו כדי לחזור למסלול. הראו לו שאתם מאמינים בו גם עכשיו, ושהטיפול יכול לעזור – שוב.
• לשמור על עצמכם: חידוש השימוש אצל אדם אהוב עלול להציף רגשות ישנים ולהכניס אתכם שוב למערבולת. זה הזמן להיעזר בעצמכם: טיפול, קבוצות תמיכה, ייעוץ משפחתי – כל אלה לא פחות חשובים כעת.
• הישנות – הזדמנות ללמידה: נסו להבין, יחד עם המטפל או הקבוצה, מה הביא לנסיגה. מה הקשיים שהקדימו אותה? איך ניתן להתמודד אחרת בפעם הבאה? הישנות, כשהיא מעובדת נכון, יכולה להיות מקפצה לצמיחה.

לסיכום: תמיכה מותאמת לשלבי הדרך

תמיכה נכונה היא לא תמיד "להיות שם בלי תנאים", אלא להכיר בשלב שבו האדם נמצא – ולבחור בתגובה שתשרת את שני הצדדים.

לפעמים זה אומר להציב גבולות, לפעמים זה לחבק, ולפעמים – להתרחק כדי להגן על עצמכם. כל שלב בהתמכרות או בהחלמה דורש מכם משהו אחר. ההבנה הזו יכולה לחזק אתכם, ולתת לכם כוח, גם כשהדרך ארוכה.