כל מה שעוזר

לאתר בנפש בריאה

שאלות על פעילות ההסברה של משרד הבריאות

משרד הבריאות רואה בהנגשת מידע וכלים לציבור חלק משמעותי מההתמודדות עם חרדה, טראומה ושחיקה נפשית, במיוחד בתקופות חירום. אחת המטרות המרכזיות היא לעודד אנשים לדבר, לשתף ולפנות לעזרה בעת הצורך.

מאז ה־7 באוקטובר הוביל משרד הבריאות קמפיינים, סרטוני הסברה ותכנים מקצועיים בתחום בריאות הנפש לציבור הרחב, להורים ולקהלים מגוונים בחברה הישראלית, בשיתוף אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש.

כן. משרד הבריאות פעל להנגשת תכנים גם בערבית, רוסית ואמהרית, לצד פרסומים ייעודיים לחברה החרדית ולקהילת יוצאי אתיופיה.

בשלוש השנים האחרונות עמד היקף ההשקעה של משרד הבריאות בפעילות הסברה בתחום בריאות הנפש על כ־10 מיליון שקלים.

משרד הבריאות פועל גם בהרחבת השירותים והטיפול בשטח וגם בהסברה והנגשת מידע לציבור. אנחנו מבינים שלצד טיפול מקצועי, גם מידע אמין, יצירת שיח ציבורי, הפחתת סטיגמות ועידוד פנייה לעזרה הם חלק משמעותי מההתמודדות עם אתגרי בריאות הנפש.

שאלות על “כל מה שעוזר”

“כל מה שעוזר” הוא פרויקט אודיו־ויזואלי רחב היקף משותף של משרד הבריאות, אסי עזר, אבי אוחיון ומתן דרור, שנועד להעלות מודעות לבריאות הנפש ולעודד שיח פתוח סביב חרדה והתמודדות נפשית.

משרד הבריאות בחר לשתף פעולה עם אסי עזר מתוך הבנה שלעתים דמויות ציבוריות, מוזיקה, תרבות ושיח אישי מצליחים להגיע לאנשים בצורה עמוקה ונגישה יותר. אסי עזר עוסק בשנים האחרונות באופן פומבי ואישי בנושא החרדה ובריאות הנפש, והחיבור נועד לסייע בהעלאת המודעות, ביצירת שיח פתוח ובהפחתת סטיגמות סביב התמודדות נפשית.

משרד הבריאות בחר לשתף פעולה עם אסי עזר במסגרת פרויקט שעוסק בהעלאת מודעות לבריאות הנפש, חרדה והתמודדות רגשית, מתוך רצון להגיע לקהלים רחבים באמצעות שיח אישי, תרבותי ונגיש. הבחירה נעשתה על בסיס החיבור של הפרויקט לנושא בריאות הנפש והיכולת לייצר שיח ציבורי רחב סביב הנושא. מטרת שיתוף הפעולה היא לקדם מודעות, להפחית סטיגמות ולעודד אנשים לפנות לעזרה בעת הצורך.

שאלות כלליות על בריאות הנפש והמענים

במקרה של סכנה מיידית יש לפנות למד״א או לחדר מיון.

ניתן לקבל טיפול נפשי דרך קופות החולים באמצעות פנייה לרופא המשפחה, למרפאות בריאות הנפש של הקופה או דרך מוקדי זימון תורים של הקופה.

ניתן לקבל טיפול נפשי דרך קופת החולים בה אתם מבוטחים, באמצעות פנייה לרופא המשפחה, למרפאות בריאות הנפש של הקופה או דרך מוקדי השירות והזימון של הקופה. חלק מקופות החולים מציעות גם טיפולים אונליין, שירותי ייעוץ טלפוניים ומענים ייעודיים למצבי חירום וחרדה. מומלץ ליצור קשר עם מוקד זימון תורים של הקופה לקבלת מידע על האפשרויות, הזמינות ואופן קביעת התור.

חלק מקופות החולים ושירותי בריאות הנפש מציעים גם טיפולים ושירותי ייעוץ אונליין, בשיחות וידאו או טלפון, בהתאם לצורך ולזמינות השירותים. מומלץ לבדוק מול קופת החולים או מוקדי השירות אילו אפשרויות עומדות לרשותכם.

כשיש סימנים משמעותיים כאלו, צריך קודם כל לשאול ולא לפחד לשאול.

הדבר השני הוא להיות עם האדם ולהישאר צמודים אליו כל העת.

הדבר השלישי הוא להרחיק גורמים מסכנים- למשל שלא יהיה כלי נשק בבית.

במקרה של סכנה מיידית יש לפנות למד״א, לחדר מיון או למוקדי החירום והסיוע הנפשי. יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עמותת ער"ן.

בעקבות העלייה החדה בביקוש לשירותי בריאות הנפש מאז תחילת המלחמה, משרד הבריאות מודע לכך שבחלק מהאזורים והמסגרות עדיין קיימים עומסים ותורי המתנה משמעותיים. לצד זאת, המשרד ממשיך להרחיב את השירותים, לגייס מטפלים חדשים, לפתוח מסגרות טיפול נוספות ולפעול יחד עם קופות החולים כדי לקצר זמני המתנה ולהגדיל את היקף המענים לציבור.

ניתן להיעזר ברופא המשפחה או למוקד של קופת החולים - לשאול מה ניתן לקבל, בקופה יש מענים רבים שיכולים לסייע כאשר נדרשת התאמה שונה לך אישית.

אם הסיבה לפנייה היא כתוצאה מאירוע ביטחוני, ניתן לפנות גם למרכזי החוסן.

במקרה של מצוקה מיידית יש לפנות למד״א, לחדר מיון או למוקדי החירום והסיוע הנפשי. יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עמותת ער"ן