שיקום נהיגה
נשים וגברים בגיל השלישי שרגילים ואוהבים לנהוג רוב חייהם הבוגרים עלולים להרגיש קושי ביכולת הנהיגה בגיל המבוגר. קושי זה עלול לפגוע בניידות ובעצמאות שלהם וביכולת להגיע למקומות שונים וכתוצאה מכך לפגוע בשגרת חייהם התעסוקתית, החברתית והמשפחתית. בעידן הנוכחי נשים וגברים עובדים גם אחרי גיל הפרישה הרשמי ולכן פגיעה ביכולת הנהיגה עלולה לגרום גם לפגיעה כלכלית.
שינויים במצב הבריאות, כמו שינויים בראייה, שינויים קוגניטיביים, פגיעה פיזית, נכות נפשית ותהליכי הזדקנות משפיעים על יכולת הניידות בכלל ועל הנהיגה בפרט. מוגבלויות והפרעות שונות שמשפיעות לרעה על יכולת הנהיגה, שלא אותרו או טופלו, עלולות להוביל לסכנה אמתית לנהגים ולנהגות וגם לסובבים אותם, נהגים אחרים בכביש והולכי רגל.
תהליך שיקום נהיגה כולל את אבחון הבעיה בדגש על המקור לקושי בנהיגה בטוחה (למשל תפקוד מוטורי, הפרעת ראייה, קושי התנהגותי, קוגניטיבי או תפיסתי) ובהתאם מציאת פתרונות וביצוע התאמות ושינויים שונים כדי שתוכלו להמשיך ולנהוג בבטחה. למשל: התאמות שקשורות באופן הישיבה בזמן נהיגה, ארגון חזותי של מרחב הנהיגה ולמידת אסטרטגיות לשיפור הקשב והריכוז בזמן הנהיגה.
כדאי לדעת שנושא ההערכה והטיפול של ריפוי בעיסוק בתחום ניידות בקהילה ושיקום נהיגה הולך ומתפתח בעולם ובארץ במסגרת העבודה הטיפולית-שיקומית והחזרת האדם לתפקוד והשתתפות פעילה בחיי הקהילה בכלל ובחיים עצמאיים בפרט.
מי זקוק להערכת ושיקום נהיגה
- נהגים או נהגות שסובלים מבעיות רפואיות או תפקודיות, נרכשות, מולדות, קבועות או כאלה שהוחמרו עם השנים, שיכולות להשפיע על יכולתם לנהוג.
- נהגים ונהגות שעברו פגיעה פיזית או מוחית שעלולה להשפיע על היכולת לנהוג. לדוגמה: אירוע מוחי, פגיעות ראש, פגיעה בחוט השדרה וקטיעות (למשל, כתוצאה ממחלת הסוכרת).
- נהגים ונהגות שסובלים ממחלות שהוחמרו עם השנים ועליית הגיל כמו פרקינסון, טרשת נפוצה ודלקות פרקים.
- נהגים ונהגות שסובלים מדמנציה.
- נהגים ונהגות בריאים שהם או בני משפחתם מעוניינים לבדוק את כשירותם להמשיך לנהוג בעקבות שינויי הגיל, למשל כשהם מזהים בעיה כלשהי ולא בטוחים אם היא מפריעה לנהיגה.
תהליך ההערכה והשיקום מתנהלים ברגישות רבה כי לפעמים הנהג או הנהגת עצמם בכלל לא מודעים לכך שיש בעיה שמשפיעה על יכולת הנהיגה. חשוב לזכור שלרוב מדובר באנשים שנהגו מרבית חייהם הבוגרים ומתקשים לדמיין את החיים והשגרה שלהם ללא כלי רכב שמסייע להם בהתנהלות היומיומית. לכן, אם אתם בני משפחה או אנשים בסביבתם הקרובה של הנהגים ואתם מזהים שיש הידרדרות ביכולת הנהיגה שעלולה לגרום לנהיגה לא בטוחה, אתם יכולים להיעזר ברופא או רופאת המשפחה ובאנשי מקצוע כדי לשקף לנהגים את ההידרדרות ואת משמעויותיה.
חובת דיווח וקביעת כשירות לנהיגה
בישראל, על פי פקודת התעבורה סעיף 12ב - שינוי במצב הרפואי שעלול להשפיע על נהיגתו של האדם, מחייב דיווח לרשויות. חובת הדיווח בארץ, חלה על האדם עצמו, או על רופא או רופאה מטפלים שחושבים שיש שינוי במצב הפיזי, הוויזואלי, הקוגניטיבי או הנפשי שעשוי להשפיע על הנהיגה.
בזמן בדיקת כשירות הנהיגה, הרישיון של הנהגים אמנם לא נשלל, אבל אסור להם לנהוג עד שמסתיימת הבדיקה.
בתום תהליך ההערכה תיקבע הכשירות הכוללת לנהיגה. בהתאם לממצאים ימליצו במרב"ד אם הנהג כשיר או לא לנהיגה, ואם צריך הם ימליצו על התאמות פיזיות וטכניות (כולל התאמות אביזרים לרכב).
אם החלטתם להיבדק במכון לריפוי בעיסוק המתמחה בתחום הנהיגה, המרפאים בעיסוק יכתבו את ההחלטה וישלחו אותה לגורם המפנה. חשוב לדעת שחובת הרופא המטפל, שמקבל את סיכום ההערכה מהמרפא בעיסוק, לדווח למרב"ד שהנה סמכות מקצועית סטטוטורית, אם הנהגים נמצאו לא כשירים לנהיגה.
ערעור על החלטת כשירות נהיגה
אם מתקבלת החלטה על אי כשירות לנהיגה במרב"ד שמובילה לשלילת רישיון אפשר לערער. לעתים מדובר מצבים רפואיים משתנים, כאשר הנהג או הנהגת החלימו מפגיעה מסוימת שגרמה להחלטה על אי כשירות. הערעור יאפשר בחינה מחדש של המצב העדכני.
הכירו את המרב"ד – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים
המרב"ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים) הגוף המוסמך על פי החוק בישראל לקבוע את כשירותו של אדם לנהוג.
המרב"ד מעביר המלצות למשרד התחבורה ולרשות הרישוי לגבי המצב הרפואי של הבן אדם ביחס לנהיגה. המכון הרפואי ימליץ על בדיקות רפואיות שנחוצות להערכת הכשירות של הנהגים כמו בדיקות ראייה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, ופסיכולוגים שבודקים גם את המרכיבים הקוגניטיביים וגם את המרכיבים הנוירולוגיים והאישיותיים שמשפיעים על כשירות או אי כשירות לנהיגה.
חלק מהבדיקות מתבצעות בסניפי המרב"ד בתל אביב או בחיפה אבל בגלל העומס הרב על המכון, חלק מהנהגים והנהגות מופנים על ידי המרב"ד לספקים חיצוניים שיעריכו את ביצוע תהליכי הערכה של כישורי נהיגה.
בתוך המרב"ד פועלת גם ועדת גודל רכב שמייעצת לגבי סוג הרכב שמתאים לנהג או לנהגת, ואילו אביזרים דרושים כמו הגה, דוושות, אביזרים וכדומה.
תהליך הערכת תפקוד הנהיגה
תהליך הערכת תפקוד הנהיגה הכולל מתבצע על ידי מרפא או מרפאה בעיסוק שמובילים אבחון בקליניקה ומפקחים גם על תהליך אבחון והערכה בנהיגה עצמה (שאותו מבצע בפועל גם מורה לנהיגה).
בשנים האחרונות נערכים קורסים לאבחון ושיקום תחום הניידות בקהילה בכלל וכישורי הנהיגה בפרט, במסגרת לימודי המשך ובמהלך הלימודים לתארים מתקדמים בריפוי בעיסוק שמאפשרים התמקצעות בתחום. יש מרכזים רפואיים שבהם יש מרפאות לאבחון ולשיקום כישורי נהיגה, אליהם מגיעים מטופלים ביוזמתם או ביוזמת בני המשפחה שלהם או בהתאם להפנייה של גורמים מקצועיים כמו רופאים. השירות במכונים הללו כרוך בתשלום.
עם זאת, מחובתם של כל מרפא ומרפאה בעיסוק לראות בתחום הניידות והנהיגה חלק מתהליך כל ההתערבות המקצועית, בגלל שהם תחומים בסיסיים למעורבות פעילה של כל אדם בקהילה, במשפחה ובחיי השגרה.
לכן, כאשר אתם פונים לאבחון והערכת נהיגה, בדקו אם המרפא או המרפאה בעיסוק שאליהם אתם פונים עברו הכשרה ויש להם ידע ספציפי בנושא הנהיגה.
חשוב שתדעו
חשוב שתדעו
תהליך הערכת תפקוד נהיגה אינו כלול בסל הבריאות וכרוך בתשלום.
תהליך הערכת תפקוד הנהיגה כולל:
הערכה מובנית של מרפא או מרפאה בעיסוק בקליניקה באמצעים שונים וכלי הערכה וניתוח מקצועיים לאבחון כישורים מוטוריים, תחושתיים, קוגניטיביים, ויזואליים, תפיסתיים והתנהגותיים שמשפיעים על הנהיגה, למשל באמצעות סימולטור נהיגה. סימולטור זה מדמה מצבים שונים שהנהגים עשויים להיתקל בהם בכביש.
המרפא או המרפאה בעיסוק יבחנו את התגובות של הנהגים, את יכולת השיפוט והבקרה וכדומה.
המרפאים בעיסוק מעריכים את ההתאמה בין היכולת לתפקוד בפועל ובוחנים האם הנהגים זקוקים להתערבות טיפולית ואם כן, לאיזה סוג של טיפול.
בשלב זה, המרפא או המרפאה בעיסוק יאספו מידע לגבי ההיסטוריה הרפואית של הנהגים, כולל אבחונים, מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות שנעשו ויכולים להיות רלוונטיים להערכה הכוללת של נהיגה.
הערכת נהיגה בפועל שמתבצעת עם מרפא או מרפאה בעיסוק ומורה נהיגה ברכב של מורה הנהיגה – המורה לנהיגה מוביל את הנבדק או הנבדקת במסלול סטנדרטי מתוכנן מראש, במטרה לבדוק אם נמצאו ליקויים במיומנויות הבסיסיות שגורמים להפרעה ביכולת לנהוג באופן בטיחותי. בבדיקת הערכה זו המרפא או המרפאה בעיסוק יושבים ברכב ובוחנים את התפקוד של הנהג או הנהגת שנבדקים. הנהג או הנהגת יכולים לבחור אם ברצונם לערוך את הבדיקה המעשית ברכב עם גיר רגיל או אוטומטי.
בסיום תהליך ההערכה, המרפא או המרפאה בעיסוק מעבדים את הנתונים והממצאים שמתקבלים משתי חלקי ההערכה כדי לבדוק את מידת השפעתם על הנהיגה בפועל ובהתאם ימליצו על אפשרויות להמשך נהיגה, התאמת הרכב לפי הצרכים שהם יזהו או לחילופין הפסקת נהיגה ואפשרויות אלטרנטיביות לנהיגה.
תהליך שיקום כישורי נהיגה
לאחר אבחון הבעיה שגורמת להפרעה או הידרדרות בכושר הנהיגה אם הנבדק נמצא בעל פוטנציאל לשוב לנהיגה, יופנו הנהגים להתחיל תהליך שיקום נהיגה שכולל התערבויות בכל שלבי הנהיגה. את התהליך מובילים מרפאים מוסמכים בעיסוק. התהליך כולל למשל:
- טיפול בריפוי בעיסוק במרכיבי האדם הניתנים לשיפור, לדוגמה: זמן תגובה, מיקוד חזותי, קשב מפוצל, שיפור שיווי משקל.
- תרגול נהיגה כתפקוד כולל בסימולטור נהיגה.
- תרגול נהיגה בפועל עם מורה לנהיגה: המרפא או המרפאה בעיסוק ידגישו בפני המורים את התחומים שבהם כדאי לאתגר את הלקוח במהלך שיעורי הנהיגה ויספקו הדרכה למורה הנהיגה וללקוח להמשך תרגול עצמאי
- התאמת סוג הרכב, אביזרי עזר וסביבת הרכב (לדוגמה מרחב החניה הנחוץ) לצרכיו של האדם שאוחז בהגה.
לאחר תהליך אימון ושיקום לשיפור מיומנויות הנהיגה תתקיים בדיקה נוספת ותתקבל החלטה סופית.
חלופות לנהיגה
במקרים בהם מחליטים הגורמים המקצועיים שהאדם או האישה שנבדקו לא כשירים לנהיגה, הם יקבלו ייעוץ והדרכה לגבי האפשרויות שעומדות בפניהם במקום הרכב המוכר והנוח.
- תחבורה ציבורית: הדרכה, תרגול והתנסות בשימוש בתחבורה ציבורית נגישה ובטיחותית.
- קלנועית: חלופה של נהיגה באמצעות קלנועית תיעשה לאחר בדיקת סביבת הנהיגה והערכה לגבי כשירותו הקוגניטיבית של האדם לעשות בה שימוש בטוח.
- נהג או נהגת צמודים: זה יכול להיות המטפל או המטפלת או נהג שנשכר לצורך ההסעה ולפעמים גם בן או בת משפחה שיתגייסו למשימה.
- שירותי הסעה: עמותות שונות מפעילות שירותי הסעות, בתשלום סמלי או בהתנדבות. כדאי לפנות למחלקת הרווחה ביישוב בו אתם גרים כדי לברר פרטים מדויקים.
- ניידות בטוחה בקהילה: ייעוץ אישי של מרפא או מרפאה בעיסוק שהוא שילוב של הדרכה, תרגול והתנסות בשימוש בחציית כבישים, הליכה בטוחה לאורך כביש, באמצעות סימולטורים ויציאה לקהילה.