שיקום נהיגה לאחר טראומה

עבור רובנו, הנהיגה היא הרבה יותר מסתם אמצעי להגיע ממקום למקום. עבור האדם הבוגר, הנהיגה נחשבת לאחת מפעילויות היומיום המורחבות (IADL - Instrumental Activities of Daily Living) החשובות ביותר, והיא משפיעה על מגוון רחב של תחומי חיים.

ההשלכות של אובדן יכולת הנהיגה

כאשר נשללת מאדם האפשרות לנהוג בעקבות פגיעה או מחלה, הדבר עלול להוביל לפגיעה קשה בעצמאות, ואף לגרום לפגיעה כלכלית והשלכות על תחומי חיים מגוונים.

המשמעות של היכולת לנהוג מתעצמת שבעתיים כאשר אין לאדם חלופה מספקת להתניידות עצמאית בקהילה.

מתי לפנות להערכת נהיגה

שינויים במצב הבריאות, כמו שינויים בראייה, שינויים קוגניטיביים, פגיעה פיזית, נכות נפשית ותהליכי הזדקנות, עלולים להשפיע על יכולת הניידות בכלל ועל הנהיגה בפרט. מוגבלויות והפרעות שונות שמשפיעות לרעה על יכולת הנהיגה, שלא אותרו או טופלו, עלולות להוביל לסכנה אמיתית לנהגים ולנהגות וגם לסובבים אותם - נהגים אחרים בכביש והולכי רגל.

• אנשים מבוגרים, לרבות נהגים או נהגות, שסובלים מבעיות רפואיות או תפקודיות, נרכשות, מולדות, קבועות או כאלה שהוחמרו עם השנים, שיכולות להשפיע על יכולתם לנהוג.
• מי שעברו פגיעה פיזית או מוחית שעלולה להשפיע על היכולת לנהוג. לדוגמה: אירוע מוחי, פגיעות ראש, פגיעה בחוט השדרה וקטיעות (למשל, כתוצאה ממחלת הסוכרת).
• מי שסובלים ממחלות שהוחמרו עם השנים ועליית הגיל כמו פרקינסון, טרשת נפוצה ודלקות פרקים.
• מי שסובלים מירידה קוגניטיבית, לדוגמה: בעקבות תהליך דמנטי.
• אנשים מבוגרים, נהגים ונהגות, שהם או בני משפחתם מעוניינים לבדוק את כשירותם להמשיך לנהוג בעקבות שינויי הגיל, או מצב בריאותי או תפקודי משתנה או כאשר מזהים בעיה כלשהי ולא בטוחים אם היא עלולה להפריע בנהיגה.
• אנשים מבוגרים עם נכויות מולדות או נכויות מגיל צעיר שרוצים ללמוד נהיגה, כאשר תהליך לימוד הנהיגה צריך להיות מותאם למגבלה כבר מתחילת הדרך, כולל האביזרים והתאמת הרכב.

מה עושים כשמזהים שינוי ביכולת הנהיגה

תהליכי הערכה ושיקום הנהיגה מתנהלים ברגישות רבה, שכן לעתים הנהג או הנהגת עצמם בכלל לא מודעים לכך שיש בעיה שמשפיעה או יכולה להשפיע על יכולת הנהיגה. לרוב מדובר על אנשים שנהגו במרבית חייהם הבוגרים ומתקשים לדמיין את החיים והשגרה שלהם ללא כלי רכב שמסייע להם בהתנהלות היומיומית. לכן, אם אתם בני משפחה או אנשים בסביבתם הקרובה של הנהגים ואתם מזהים שיש הידרדרות ביכולת הנהיגה, שעלולה לגרום לנהיגה לא בטוחה, אפשר להיעזר ברופא או רופאת המשפחה ובאנשי מקצוע כדי לשקף לנהגים את ההידרדרות ואת משמעויותיה, ולהציע להם ללכת ולהיבדק למען ביטחונם ובטחון יקיריהם.

חובת דיווח וקביעת כשירות לנהיגה

בישראל, על פי פקודת התעבורה סעיף 12ב' - שינוי במצב הרפואי שעלול להשפיע על נהיגתו של האדם, מחייב דיווח לרשויות. חובת הדיווח בארץ, חלה על האדם עצמו, או על הרופא או הרופאה המטפלים שחושבים שיש שינוי בראיה, מצב הפיזי, הקוגניטיבי או הנפשי שעשוי להשפיע על הנהיגה.

חשוב לציין, שההחלטות לגבי כשירות נהיגה וקבלת רישיון נהיגה מתקבלות על ידי הגורמים המוסמכים בלבד, כלומר - הוועדות הרפואיות לכשירות נהיגה המתקיימות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד). המרפאים והמרפאות בעיסוק, בכל מסגרות הטיפול והשיקום, משמשים כגורם מייעץ בלבד. אין בסמכותם החוקית לקבוע אם אדם הוא כשיר או לא כשיר לנהיגה, ואין הם יכולים להבטיח לנבדקים שהרשויות המוסמכות יקבלו בהכרח את מסקנות ההערכה שביצעו. עניין זה מובהר לנבדקים בטרם תהליך ההערכה או ההתערבות. לכן, אם האדם הופנה או החליט להיבדק במכון לריפוי בעיסוק שמתמחה בתחום הנהיגה, המרפאים בעיסוק יכתבו את מסקנותיהם המקצועיות וישלחו אותה לגורם הפונה והמפנה.

סיום תהליך ההערכה והבדיקה

יש מקרים שבהם רישיון הנהיגה של האדם לא נשלל בזמן בדיקת כשירות הנהיגה, אבל למרות זאת נכון שהאדם לא ינהג עד לסיום תהליך ההערכה והבדיקה.

בתום תהליך ההערכה והבדיקה תיקבע הכשירות הכוללת לנהיגה. בהתאם לממצאים, תינתן לאדם הפונה ולגורם המפנה דו"ח שיכול לכלול את ההמלצות הבאות:

• האם הנהג כשיר או לא כשיר לנהיגה.
• תנאים מיוחדים לכשירות הנהיגה.
• המלצות להתאמות פיזיות וטכניות (כגון: אסטרטגיות נהיגה, התאמות אביזרים לרכב).

במידת הצורך, יש אפשרות שדו"ח ההמלצות יוגש גם הוא לוועדה שתתקיים במרב"ד.