התמכרות בקרב נשים

התמכרות בקרב נשים היא תופעה מורכבת, ובניגוד למה שאולי נהוג לחשוב, מדובר בתופעה רחבה משמעותית מהתמכרות אצל גברים, כאשר אחת מכל 3 מכורים היא למעשה אישה. בנוסף, התמכרות בקרב נשים היא לא גרסה נשית של תופעה גברית, אלא יש לה מאפיינים ייחודיים שדורשים הבנה מעמיקה ומענה טיפולי ייעודי.

דפוסי שימוש ייחודיים של נשים

גם דפוסי השימוש שונים בין גברים לנשים: גברים נוטים לשימוש חברתי, בעוד שנשים נוטות להשתמש לבדן והן לא זקוקות לסיטואציות חברתיות לשם כך. נשים שנמצאות בשולי החברה מדווחות על תחילת שימוש בחומרים כבר בגילאי 12 – 14, אז גם החלו לנהל אורח חיים שכלל מאפיינים כמו שוטטות ברחובות, התחברות לקבוצות שוליים ועד להימצאות במעגל הזנות.

התחלת השימוש בגיל צעיר יוצרת מעגל הרסני שבו השימוש מאפשר את אורח החיים ההרסני ובמקביל, אורח החיים ההרסני מנציח את התלות בחומרים. המעגל הזה הוא אולי ההיבט הקשה ביותר בהתמכרות נשית.

בנוסף, נשים נוטות לשימוש במגוון חומרים פסיכו-אקטיביים במקביל: תרופות אופיואידיות לשיכוך כאבים, בנזודיאזפינים, אלכוהול וחומרים נוספים. השימוש בכמה חומרים במקביל מסבך את התמונה הקלינית ומקשה על הטיפול.

חסמים שמונעים מנשים לפנות לטיפול

למרות הצורך הדחוף בטיפול, נשים מכורות נתקלות בחסמים משמעותיים בדרך לקבלת טיפול. למרות שרוב המכורים הן נשים, רק אחת מתוך 5 שמגיעים לטיפול היא אישה.

סטיגמות חברתיות הן החסם העיקרי: יש סטיגמה חברתית כבדה שמונחת על כתפיה של אישה שבוחרת להיעדר מביתה ולפעמים להתרחק מילדיה לטובת הליך טיפולי. הציפייה החברתית מנשים להיות תמיד המטפלות והאחראיות, יוצרת בושה כפולה כאשר הן זקוקות לטיפול בעצמן. לכך מתווסף החשש מהתערבות גורמי הרווחה בגידול הילדים ואפילו לקיחתם מהאם. בנוסף, במקרים רבים מדובר בנשים נעדרות תמיכה משפחתית וסביבתית וכתוצאה מכך, נשים נוטות להגיע לטיפול כשהן במצב חמור יותר מגברים, לאחר שהבעיה הגיעה לממדים קיצוניים.

האתגר הטיפולי בגמילת נשים

האתגר הטיפולי הייחודי נובע מכך שמרבית הנשים בהתמכרות סובלות מטראומה מורכבת שיש לה השלכות רבות. ההתמכרות היא רק אחד מהתסמינים שמהם סובלת האישה, ולצידה נצפות גם הפרעות אכילה, פגיעות עצמיות חוזרות ונשנות, מצבי רוח משתנים וקשיי ויסות רגשי. כל אלו מחייבים את המערכת המטפלת להציע תוכנית טיפול רב-מקצועית עם שיטות טיפול מרובות, כזו שיכולה לתת מענה לכל הצרכים שעולים.

גישת טיפול מותאמת למציאות חייהן של נשים

הבנת המציאות הייחודית של נשים הובילה לפיתוח גישה טיפולית מותאמת. כדי לעודד נשים לפנות לטיפול מוקדם ככל שאפשר, הוחלט להפריד את הטיפול בין נשים לגברים, כאשר ההפרדה נועדה למנוע מגע בין נשים שנוצלו מינית או כלכלית על ידי גברים מכורים, ולעזור להן להתנתק ממעגלי סמים וניצול. הטיפול מתבצע על ידי צוות נשי ברובו המוחלט, מה שמאפשר יצירת אמון וביטחון והתמודדות טובה יותר עם נושאי הטראומה המינית.

מענה טיפולי מותאם לנשים חיוני גם לשיקום משפחות ולמניעת הטראומה לדור הבא. המערך הטיפולי הייעודי לנשים הוא בסיס חשוב, ועליו להמשיך ולהתפתח כדי לתת מענה על הצורך הגובר באוכלוסיה מורכבת ופגיעה זו.

מסגרות גמילה ייעודיות לנשים

בישראל הוקמו מסגרות גמילה נפרדות לנשים, כגון אשפוזית "לצידך" ביהוד ואשפוזית "רטורנו" למתבגרות מגיל 21-14 (מסגרת בעלת מאפיינים דתיים). קיימת גם מסגרת שקולטת נשים שנקלעו למעגל הזנות.

מסגרות לטיפול בנשים

שיקום לאחר גמילה

לאחר סיום הגמילה, נשים יכולות להתחיל את תהליך ההחלמה והשיקום בקהילות טיפוליות. שלב ההחלמה והשיקום כולל שיקום פיזי ונפשי, פיתוח כישורי חיים, השתלבות חברתית ותעסוקתית ובניית מערכות תמיכה חדשות.

מסגרות שיקום ייחודיות לנשים נמצאות באחריות משרד הרווחה. בנוסף, קיימות קהילות טיפוליות שמיועדות לנשים וגברים, אבל הטיפול בנשים בהן הוא נפרד.