שימוש מזיק באלכוהול וסמים בזמן מלחמה
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל רבים מתמודדים עם לחץ וטראומה ומצוקה נפשית בעוצמות שלא היו מוכרות קודם. בחיפוש אחר מעט הקלה, יש מי שפונים לאלכוהול ולחומרים אחרים או בוחרים בעיסוק מוגבר בהתנהגויות מזיקות. זה מתחיל מרצון להתנתק או להצליח להירדם, אבל ההתנהגות עלולה להפוך במהרה לתלות פיזית עד כדי סכנת התמכרות.
בסקר אפידמיולוגי לשנת 2024, שהוזמן על ידי המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות, נבחן הסיכון להתמכרות באוכלוסייה הבוגרת בישראל. הסקר גילה הבדלים בדפוסי השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים ובעיסוק בגיימינג או במין מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל בין משיבים בסיכון להתמכרות לבין מי שלא נמצאים בסיכון. משיבים בסיכון להתמכרות נטו יותר ממי שלא בסיכון לשנות את דפוסי התנהגותם מאז פרוץ המלחמה. רבים מהם הגבירו את השימוש בחומר או את העיסוק בהתנהגות הממכרת.
לפי נתוני המחקר של המרכז הישראלי להתמכרויות משנת 2024, השינוי הבולט ביותר נצפה בקרב משיבים בסיכון להתמכרות לגיימינג: 56.3% מהם שינו את היקף העיסוק שלהם בגיימינג מאז פרוץ המלחמה: 42.0% הגבירו אותו.
רבע מהאוכלוסיה שותה יותר אלכוהול בעקבות המלחמה
גם בנוגע לצריכת אלכוהול נצפו הבדלים בדפוסי ההתנהגות מאז פרוץ המלחמה בין מי שבסיכון להתמכרות לאלכוהול ובין מי שלא נמצאים בסיכון. 42.5% מן המשיבים בסיכון להתמכרות לאלכוהול שינו את הרגלי הצריכה שלהם מאז פרוץ המלחמה: 24.2% הגבירו אותה ו-18.3% הפחיתו אותה. מבין המשיבים שלא נמצאים בסיכון להתמכרות לאלכוהול, 18.6% בלבד שינו את דפוסי הצריכה שלהם מאז פרוץ המלחמה, וברובם הגדול הפחיתו אותה. ממצאים דומים התקבלו עבור השינוי שחל בדפוסי השימוש בסמים ובהרגלי העיסוק במין.
הממצאים מעידים על הבדלים בין מי שנמצאים בסיכון להתמכרויות ובין מי שלא בסיכון. מגמות אלו נצפו גם בקרב המשיבים מהמגזר הערבי בנוגע לשינוי בצריכת אלכוהול ולשימוש בסמים. עם זאת, בקרב בני המגזר הערבי שנמצאים בסיכון להתמכרות לגיימינג או למין, נמצא שיש יותר אנשים שהגבירו את השימוש בהתנהגות הממכרת, מאשר כאלה שהפחיתו אותה.
בריחה לחומרים כמנגנון התמודדות עם קשיים נפשיים
אירועים ביטחוניים שמשפיעים על חיי היום-יום, יוצרים טראומה ברמה האישית (אובדן, פחד לחיי אדם קרוב, פציעות) וגם קולקטיבית. תחושת חוסר הביטחון המתמשכת, לצד הצפייה בחדשות וברשתות החברתיות, משפיעה על הצורך של אנשים לברוח או להקהות את הרגשות. רבים חווים אובדן תחושת שליטה וודאות ושימוש בחומרים ממכרים יכול להיות דרך זמנית להשיג שליטה או נחמה.
השימוש באלכוהול, סמים ותרופות הרגעה ושינה או עיסוק יתר בגיימינג או במין הוא סוג של מנגנון הדחקה ובריחה מהמציאות הקשה. במצבי לחץ קיצוני, שימוש בחומרים ממכרים יכול לשמש כדרך לא מודעת להימנע מעיבוד רגשות קשים. התנהגויות אלו יכולות לספק הקלה מיידית אבל היא כוזבת, ובטווח הארוך עלולות להחמיר את המצב הנפשי.
דרכי התמודדות
תסמינים נפשיים שונים הם תגובה נורמלית להתמודדות הלא קלה בתקופה האחרונה. לרובנו, גיוס כוחות נפשיים ותמיכה של הסביבה הקרובה עוזרים מאוד. לפניכם, כמה דרכי התמודדות אפשריות:
דגשים לגבי תרופות הרגעה במרשם
- רק לפי ההנחיות: חשוב להשתמש בתרופות הרגעה שדורשות מרשם רק אם רופא או רופאה נתנו לכם מרשם רפואי והנחיה להשתמש בהן.
- אל תחלקו: אין לחלק מהתרופות המרשם שלך לחברים ומשפחה. יש להפנות אותם לרופא או לרופאה שלהם, כדי לקבל את התרופה שמתאימה למצבם.
שימוש מזיק באלכוהול ובקנביס
- חשוב להכיר את הגבולות שלך: לכולנו יש תגובות שונות לרמות שונות של צריכה ולחומרים שונים. חשוב להכיר ולהקשיב לגוף שלך כדי לדעת לזהות מתי לעצור, מתי השימוש הוא למטרת ריפוי עצמי ומתי הוא תחליף להתמודדות עם המציאות.
- לנסות להקציב את כמות וזמני הצריכה: חשוב לפעול במתינות ובמודעות. אם שמת לב לעלייה בכמויות ובתדירות השימוש, חשוב לפנות לקבלת עזרה.
- כדאי להדגיש: קנביס לא הוכח כטיפול יעיל לטראומה, אבל הוא יכול לסייע להקלה על תסמינים מסוימים של הטראומה. כמו כן, קיימים אנשים אצלם הקנביס יכול לגרום לתגובה הפוכה מהמצפה ולעורר חרדה או לגרום למצבים נפשיים קשים יותר.
שימו לב
שימו לב
ערבוב של תרופות עם אלכוהול יכול לגרום לדיכוי נשימתי ועלול לסכן את הבריאות. שילוב של תרופות עם קנביס, יכול להשפיע לרעה על תפקוד מערכת העצבים והגוף.
סימני אזהרה המעידים על סכנת התמכרות
- לאדם יש חברים חדשים, שמחליפים את החברים הטובים שלו.
- שינויים דרסטיים בהתנהגות, למשל אדם שהיה רגוע בדרך כלל והופך להיות עצבני, מתווכח ביתר קלות, חסר סבלנות או לחלופין אדיש לחלוטין.
- שינויים משמעותיים בהרגלי החיים וחוסר מוטיבציה לתפקד.
- תסמינים גופניים: כתלות בסוג החומר ובכמות הנצרכת, כוללים למשל ישנוניות, חוסר שיווי משקל, עיניים אדומות, אישונים צרים, נפילות חוזרות.
חשוב לדעת: במקרים של אנשים עם התמכרות התנהגותית, יותר קשה לזהות סימנים שמתריעים על התמכרות. בדרך כלל ההתמכרות היא יותר מוסתרת ולפעמים מגלים אותה רק כאשר היא כבר הגיעה למצב קשה.
אם יש לך חשד שאדם קרוב אליך התחיל לפתח תלות פיזית או התמכרות מומלץ קודם כל לדבר איתו באופן גלוי ולא שיפוטי ולהבין מה מביא אותו לשימוש בחומרים או להתנהגות הממכרת. חשוב להתייעץ עם גורמים מקצועיים כדי לקבל הדרכה כיצד להתנהג ואיך לדבר איתו.
מומלץ להתייעץ גם עם אנשי מקצועי בקווים החמים שיסייעו לך למצוא את הגורם המתאים לטיפול בתופעה.
במקרים של קושי שלא חולף
במקרים של קושי שלא עובר או מעיק עליך, אפשר ורצוי גם לפנות לעזרה מקצועית ולהתייעץ עם אנשי ונשות מקצוע בשירותי בריאות הנפש. חברים מאוד רוצים לעזור, אבל אין בידיהם את הכלים הנכונים לעשות זאת. כיום עולם בריאות הנפש הוא רחב ואפשר לבחור בייעוץ אישי, טיפול קבוצתי, טיפול פרטני וטיפול תרופתי. אפשר לבחור בקבלת תמיכה טלפונית או מקוונת, שעשויה להיות נגישה יותר עבור חלק מהאנשים. גורמים שאפשר לפנות אליהם כדי לקבל תמיכה וטיפול:
- מרכזי חוסן.
- במקרים קיצוניים אפשר גם לפנות למרכזי התערבות במשבר.
- קופות החולים.
