אני רוצה

תסמינים וגורמים לדלקת מפרקים

מחלות
9 אוקטובר 2024

יש מצבים רבים שגורמים לנפיחות או דלקת באזור המפרק והשם הכולל שלהם הוא דלקת מפרקים. לדלקת שני סוגים עיקריים: דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאו-ארתריטיס) ודלקת מפרקים שגרונית (ארתריטיס ראומטית). גורמי הסיכון של הדלקת: היסטוריה משפחתית, השמנה, פציעה ועליית הגיל. הטיפול בדלקת תלוי בחומרתה, החל במשככי כאבים, דרך תרופות ייעודיות ועד ניתוח. פיזיותרפיה עשויה אף היא לעזור.

דלקת מפרקים היא מצב של נפיחות או מצב דלקתי באזור המפרק. בהרבה מצבים מעורב המפרק עצמו, הרקמות סביבו ורקמת החיבור.

תסמינים של דלקת מפרקים

התסמינים העיקריים של דלקות מפרקים הם נפיחות, כאבים, נוקשות, אודם מקומי ולעיתים הגבלה בתנועה. תסמינים אלה מחמירים עם הגיל.

סוגי דלקת מפרקים

יש שני סוגים עיקריים של דלקת מפרקים: אוסטאו - ארתריטיס (Osteoarthritis) ודלקת מפרקים ראומטית (Rheumatic Arthritis).

אוסטאו - ארתריטיס (דלקת מפרקים ניוונית)

הסוג הנפוץ ביותר של דלקת מפרקים בגיל השלישי. דלקת זו נובעת מנזק של שחיקה ופגיעה בסחוס המפרק. עם שחיקת הסחוס, התנועה במפרק עשויה להיות מוגבלת ותלווה בכאבים. תהליך הפגיעה במפרק יכולה להימשך שנים רבות או להופיע זמן קצר יחסית אחרי פציעה או דלקת חריפה.

עם הזמן מבנה המפרק משתנה ומתחילה בשחיקה אפשרית של העצם והיווצרות דלקת מקומית הגורמת לכאבים כרוניים.

ארתריטיס ראומטית (Rheumatic Arthritis= RA) (דלקת מפרקים שגרונית)

מחלה אוטואימונית בה הגוף תוקף את קפסולת המפרק של עצמו. הקפסולה הזו העשויה מרקמת חיבור הופכת נפוחה ומודלקת. מדובר במחלה אשר עם הזמן הורסת את העצם עצמה והסחוס בתוך המפרק.

גורמי הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית

  • היסטוריה משפחתית.
  • עליית הגיל מגבירה את הסיכון לדלקת.
  • נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר מגברים ללקות בדלקת.
  • השמנת יתר עלולה להגביר את הסיכוי ללקות בדלקת.
  • פציעה של המפרק לעיתים מובילה לדלקת RA באותו מפרק.

פגיעה מתמשכת בעוד ועוד מפרקים שמתרחשת עם הזמן עשויה להביא לעיוות המבנה האנטומי, למשל בידיים, שיגרום ולהפרעה בתפקוד היומיומי.

אבחון דלקת מפרקים

אבחון דלקת מפרקים מצריך בדיקות דם ושתן בהפניית רופא או רופאה ולעיתים שאיבת נוזל מהמפרק. כמו כן לעיתים נדרשת הדמיה או בדיקה פולשנית למפרק (ארתרוסקופיה).

הטיפול בדלקת מפרקים:

כדי להקל על תסמיני הדלקת אפשר להיעזר במשככי כאבים נוגדי דלקת ממשפחת ה NSAIDS (נוגדי דלקת ללא סטרואידים) וכן במשככי כאבים שאינם נוגדי דלקת כגון אקמול. חלק מהתרופות האלה מצריכות מרשם של רופא או רופאה.

במקרים בהם משככי כאבים לא מספיקים להקל על המטופלים והמטופלות ואז אפשר להיעזר באופציה של הזרקת סטרואידים למפרק. זוהי פעולה שמבוצעת על ידי אורטופד או אורטופדית.

בדלקת מפרקים שגרונית יש קבוצת תרופות נוספת שהראומטולוג או הראומטולוגית המטפלים יכולים להמליץ עליה, שכוללת תרופות שבצד האפקטיביות שלהן הן עלולות לגרום ל שורה ארוכה של תופעות לוואי רחב כגון דיכוי מח עצם או פגיעה במערכת העיכול ונזק לכבד. לכן, כאשר נוטלים תרופות אלה יש להקפיד מאוד על הוראות הנטילה ולעיתים יהיה צורך לקחת תוספת תרופתית לצמצום הנזקים האפשריים.

קבוצה נוספת של תרופות היא קבוצת התרופות הביולוגיות אשר פותחו בשנים האחרונות לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. מדובר בתרופות המפחיתות את התגובה הדלקתית של הגוף במנגנונים שונים. לדוגמא רמיקייד, הומירה הפועלות במנגון anti -TNF, מבטרה (ריטוקסימב) הפועלת במנגנון anti-CD20. תרופות אלה ניתנות דרך הווריד אחת למספר שבועות בהמלצת ראומטולוג או ראומטלוגית. לתרופות אלה מגוון תופעות לוואי וכן ייתכן שהטיפול בהן יביא להתפרצות מחלות חבויות כגון שחפת.

לעתים, כאשר הטיפול השמרני אינו מספיק בטיפול בארתריטיס, אפשר לבחון אופציות ניתוחיות כגון החלפת מפרק.

הטיפול בדלקת מפרקים אינו רק תרופתי או ניתוחי. פיזיותרפיה עשויה לעזור לשימור טווחים וחיזוק שרירים סביב המפרק.

לשיכוך כאבים אפשר לנסות טיפולים מתחום הרפואה המשלימה כמו דיקור סיני, שימוש במכשיר TENS, ותוספי מזון לחיזוק המפרק כגון גלוקוזמין.