שימור תפקוד
שימור תפקוד
יש פעולות שתוכלו לעשות כדי לשמר את התפקוד ואת איכות החיים של מי שחולה הדמנציה ושל בני המשפחה:
בשלבים מוקדמים של דמנציה: מומלץ לפנות לפיזיותרפיסט או פיזיותרפיסטית מוסמכים ולהתייעץ איתם לגבי התאמת הטיפול לחולה, על פי היכולות הפיזיות וההעדפה האישית בבחירת פעילות גופנית. מומלץ גם לפנות לדיאטנים קליניים ולהתייעץ בנוגע להתאמות התזונתיות הנדרשות.
שמירה על עצמאות: בכל שלבי המחלה חשוב לעודד את החולה לתפקד באופן עצמאי ככל האפשר ובאופן מותאם למצב.
טיפול תרופתי: חשוב להתייעץ עם הרופא או הרופאה המטפלים, בחלק מהמקרים אפשר לקבל טיפול תרופתי שייצב או יאט את קצב ההתדרדרות. לטיפול תרופתי עשויה להיות השפעה על איכות החיים ואף על דחיית הצורך באשפוז סיעודי.
שמירה על אורח חיים בריא: אורח חיים בריא חשוב לשימור התפקוד ולהאטת קצב התפתחות המחלה. הקפדה על פעילות גופנית ותזונה בריאה שמבוססת עקרונות קשת המזון, והימנעות מעישון ואלכוהול חיוניים וחשובים לשיפור איכות החיים, בייחוד עם אבחנה של דמנציה.
פעילות קוגניטיבית: חזקו את אורח החיים העצמאי באמצעות פעילויות שמתמקדות באימון יכולות החשיבה והזיכרון כמו חידונים, תשבצים, פתרון בעיות וכדומה.
פעילויות מהנות: זהו אילו פעילויות גורמות להנאה ובהתאם הציעו טיפולים כמו טיפול במוסיקה או טיפול במגע.
בכל השלבים של דמנציה יש פעולות שאפשר לעשות כדי לשמר את התפקוד, בהתאם למצב ולשלבי ההתפתחות של הדמנציה ובייחוד בשלבים המוקדמים של המחלה.
בשלב הקל של הדמנציה, יש יותר סיכוי שעם תשומת לב, פנייה לגורמי מקצוע ועבודה משותפת של בני המשפחה והמטפלים אפשר יהיה לשפר את איכות החיים של האדם עם הדמנציה ושל בני משפחתו.
שימור תפקוד לאנשים עם דמנציה קלה
בשלבים הראשונים התפקוד עוד נשמר באופן יחסי ולכן עלינו להקדיש מאמצים לטובת עידוד לתפקוד באופן עצמאי ככל האפשר להמשך בשגרת החיים שכוללת חיי משפחה, חיים חברתיים ולפעמים גם עבודה.
במקביל, חשוב להקדיש תשומת לב למיפוי הפעולות השגרתיות בחייו של האדם או האישה עם הדמנציה, באופן כזה שאפשר יהיה למנוע מראש סיכונים אפשריים. לדוגמה, אם יש קושי בהתאמת הבגדים למזג האוויר, אפשר להכין מראש את הבגדים המתאימים, אבל להניח לו להתלבש בעצמו תוך כדי שנותנים לו עידוד, סיוע אם הוא צריך ופידבקים חיוביים לאורך כל הדרך. דוגמה נוספת היא לשמר יכולות של קנייה והכנת מזון תוך ליווי ושמירה על בטיחותו.
טיפול רפואי לאנשים עם דמנציה קלה
חשוב לדעת שהטיפול הרפואי במחלת הדמנציה, לרבות הטיפול התרופתי במחלת אלצהיימר, כלולים בסל הבריאות הבסיסי שניתן על ידי קופות החולים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
בשלבי המחלה המוקדמים, כדאי להתייעץ עם רופא או רופאת המשפחה שיפנו לייעוץ עם רופאים מומחים בגריאטריה, נוירולוגיה או פסיכיאטריה וביחד, ובטיפול משותף יתאימו את הטיפול הרפואי בהתאם לסוג הדמנציה ולשלב המחלה.
לחולים עם מחלת אלצהיימר בדרגת חומרה קלה עד בינונית, עשויים להמליץ על טיפול בתרופות שמטרתן לייצב או להאט את קצב ההתדרדרות בתפקוד הקוגניטיבי, בתפקודי היום-יום ובתפקוד ההתנהגותי של המטופל. לטיפולים התרופתיים עשויה להיות השפעה על איכות החיים של המטופל וגם של בני המשפחה ועל דחיית הצורך באשפוז סיעודי.
פעילות גופנית לאנשים עם דמנציה קלה
פעילות גופנית יכולה לשפר את התפקוד הפיזי של אנשים עם דמנציה. כמו בכל אחד משלבי הדמנציה, גם בשלבי המחלה הראשונים מומלץ לפנות לפיזיותרפיסט או פיזיותרפיסטים מוסמכים (אפשר לקבל הפניה מרופא או רופאת המשפחה המטפלים) כדי להתייעץ איתם ולהתאים אישית את הפעילות הגופנית.
ביחד עם אנשי המקצוע, אפשר לעודד את האדם לעסוק בפעילות הגופנית המועדפת עליו. רצוי שהפעילות תכלול שילוב של פעילות אירובית כמו הליכה או שחייה (ברמת עצימות בינונית) וכן תרגילים לחיזוק השרירים ולשיפור שיווי המשקל, כדי להפחית את הסיכון לנפילות.
גם אם לא עסקתם בפעילות ספורטיבית בעבר – זה לא מאוחר להתחיל. אם אין מניעה פיזית, אתם יכולים להצטרף לקבוצות התעמלות שפועלות בקהילה או דרך קופת החולים.
מידע נוסף על פעילות גופנית לאנשים עם דמנציה
אורח חיים ותזונה לאנשים עם דמנציה קלה
גברים ונשים שיש להם דמנציה קלה יוכלו ליהנות משמירה על התפקודיים הקוגניטיביים שלהם, אם ישמרו על אורח חיים בריא שכולל הקפדה על תזונה בריאה, פעילות גופנית, הפסקת עישון ושתייה מופרזת של אלכוהול (עישון ואלכוהול הם בין גורמי הסיכון לירידה קוגניטיבית ולדמנציה).
כיום ידוע שתזונה ים תיכונית שמבוססת על שמן זית וכוללת בעיקר ירקות, פירות, קטניות ודגנים לצד דגים, מוצרי חלב, עוף, הפחתה של בשר והימנעות ממזונות אולטרה מעובדים, יכולה לסייע בכך.
במחקרים שונים שנערכו בנושא, הוכח שצריכה קבועה של ירקות ופירות, דגים ואגוזים, מסייעת לצמצם את הסיכוי להתפתחות אלצהיימר ולירידה קוגניטיבית.
כדאי לבקש מרופא או רופאת המשפחה שלכם הפניה לדיאטן או דיאטנית שמתמחים בגיל המבוגר, כדי שיתאימו עבורכם את התפריט הרצוי לכם.